קריאת דואר אלקטרוני של עובד מהווה פגיעה בפרטיות
העובדות -------- במסגרת הליכים משפטיים בין הצדדים, רני פישר (להלן: "העובד") עתר להוציא מספר הודעות דואר אלקטרוני, שצורפו לתצהיר שהוגש מטעם הנתבעות, אפיקי מים-אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ ואפיקי מים (1995) אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:"המעבידות").
לטענת העובד, לצורך השגת הודעות תוך כניסה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו במקום העבודה, נעשתה פגיעה בפרטיותו.
בתגובתן לבקשה, טענו המעבידות, כי מעולם לא חדרו לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטית של העובד בלי רשותו, אלא שבחלק מהמקרים, העובד הותיר אחריו בפחי האשפה מסמכים מודפסים, המתעדים תכתובות שלו. בחלק אחר מהמקרים, התכתובת נשמרה על המחשב של המעבידות, שהוא רכוש שלהן ואשר הן היו רשאיות לעשות בו שימוש.
פסק הדין --------- המחוקק הכיר בזכות לפרטיות, כזכות חוקתית, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות לפרטיות, בהקשר של מערכת יחסי עבודה, נדונה בפסיקה ונקבע, כי יש לאזן בין ההגנה על פרטיות העובד לבין סמכות המעסיק לנהל את מפעלו, שהיא זכות קניינית. כן נקבע, כי בשל היות הזכות לפרטיות זכות חוקתית, הפגיעה בזכות זו, צריכה להיעשות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
כיום, במקומות עבודה רבים, מצויים מחשבים, המחוברים לרשת אחת, שמחוברת לשרת אחד. על גבי השרת נשמר מידע, המתקבל מביצוע פעולות רבות במהלך העבודה היומיומית וביניהן תכתובת הדואר האלקטרוני. למידע זה ניתן להגיע רק לאחר קבלת הרשאה מפורשת.
בית הדין קבע, כי עצם העובדה, שהעובד ידע שהתכתובת שלו נשמרת בשרת, שבבעלות המעביד, ואשר למעביד גישה אליו, אינה יכולה להספיק כדי ללמד שהעובד הסכים, מכללא, לכך שהמעביד יהיה רשאי לעיין באותה תכתובת וגם אין להסיק הסכמה מכללא של העובד לכך שיעיינו במכתביו, אם הוא השליך את המכתבים לפח האשפה.
לפיכך נקבע, כי נפגעה זכותו של העובד לפרטיות. עם זאת, ציין בית הדין, כי הקביעה שנעשתה פגיעה בפרטיות, אינה מחייבת את המסקנה שיש לקבל את הבקשה, שכן יש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים של הצד שמבקש לפגוע בפרטיות.
במקרה שלפנינו, המעבידות טוענות, שהעובד הפעיל במשרדיהן, עסק פרטי משלו, המתחרה בהן, תוך שימוש בציוד הנמצא בבעלות המעבידות. לצורך ביסוס חשד זה, מבקשות המעבידות לעשות שימוש בתכתובת הדואר האלקטרוני. לפיכך, קבע בית הדין, שמדובר במקרה זה ב"תכלית ראויה". אולם, במסגרת איזון השיקולים, יש לתת את הדעת למידת התועלת שתופק למשיבות משימוש בתכתובת הדואר האלקטרוני לעומת מידת הפגיעה בפרטיות, והנזק העלול להיגרם לעובדים אחרים באותו מקום עבודה, אשר עושים שימוש בתיבת הדואר האלקטרוני כעניין שבשגרה גם במקומות העבודה. המעבידות הגישו ראיות אחרות והזמינו עדים רבים כדי לבסס את טענותיהן כלפי העובד. בין עדים אלה, מצויים לפחות חלק מהנמענים של התכתובות, שהעובד היה צד להן. על כן, סביר להניח, שהמעבידות יוכלו לבסס את טענותיהן גם באמצעות ראיות שלא הושגו תוך פגיעה כה חמורה בפרטיותו של העובד. בנסיבות אלה, קבע בית הדין, כי יש להעדיף את קבלת הבקשה על פני דחייתה.
לפיכך נפסק, כי הבקשה מתקבלת ואין צו להוצאות בגין הבקשה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".