למי שייך ההמנון? גליה אלבין תובעת מאל-על ומקא'ן אריקסון להוריד את הפרסומת עם התקווה

אלבין טוענת כי היא הראשונה שהגתה את רעיון שירת התקווה באמצעות דמויות שונות בחברה הישראלית והציעה אותו לאל-על ומקא'ן שדחו אותה
משה בנימין |

חגיגות ה-60 במדינת ישראל נראות כמו הדבר הרחוק ביותר מחגיגה באווירה שמחה. אם כבר אז חגיגות של חילופי האשמות ותחושה שלילית.

אחרי שאולמרט הודיע על ביטול הראיונות החגיגיים ליום העצמאות צומח לו סיפור חדש כאשר גליה אלבין תובעת מאל-על ומשרד הפרסום מקא'ן אריקסון להוריד את הפרסומת האחרונה המלווה בשירת ההמנון מכיוון שלטענתה הרעיון לפרסומת נבע מהצעתה לאל-על לשיר את התקווה על-ידי דמויות בחברה הישראלית. אלבין טוענת שהצעתה נדחתה ולמרות זאת מקא'ן ואל-על עלו עם הסרטון כביכול על-פי רעיון שלהם.

תגובת אל-על להאשמות גליה אלבין

"הרעיון לעשות שימוש בהמנון הלאומי או במוטיבים מתוכו עלה עוד לפני שנה בדיאלוג שבין ראש אגף השיווק של אל על לבין מקאן אריקסון, משרד הפרסום של אל על".

"ראש אגף השיווק הציע אז לעשות שימוש ביצירה מולדבה של המלחין סמטנה לקמפיין של אל על. מדובר ביצירה שעל בסיסה נכתב ההמנון הלאומי ויש בה מוטיבים מוזיקלים משותפים רבים. בעת ההיא לא נמצא מהלך ההולם שימוש שכזה אולם הרעיון נזרע כאמור חודשים רבים לפני הפגישה של הגברת גליה אלבין עם אל על אשר במהלכה הוצג לגברת אלבין הרעיון שעלה בעבר עם מקאן אריקסון לעשות שימוש ביצירה מולדבה".

"לקראת יום העצמאות פנתה אל על למקאן בבקשה להציע רעיון לקמפיין ליום העצמאות. נבחנו רעיונות שונים ולבסוף הוחלט להפיק קמפיין בהשראת ביצועים שונים שנעשו להתקוה, קליפ ובו ביצוע ראפ להמנון הלאומי. במהלך שיחות ההתלבטות שנערכו בין מקאן לאל על הזכיר משרד הפרסום את ההצעה שנבחנה בעבר לעשות שימוש ביצירה מולדבה וציין כי למעשה מדובר על יישום הרעיון מלפני שנה. בשום שלב לא עמדה על הפרק ולא הוזכרה יוזמתה של הגברת אלבין והיא לא היוותה כל בסיס לרעיון או ליישומו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה