הכלכלנית הראשית של דיסקונט: "מוקדם להספיד את הדולר כעוגן לעסקאות נדל"ן בישראל"

למרות ההתנתקות ממסורת ארוכת שנים של הצמדה לדולר, רואה נירה שמיר כי עדיין מוקדם לקבוע שתופעת ההצמדות לדולר הגיעה לסיומה
שהם לוי |

נירה שמיר , הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט מפרסמת היום ( יום ד'), את הסקירה המאקרו כלכלית ומתייחסת לשלשה נושאים עיקריים :

מגמות הריבית בעולם, האינפלציה בישראל, והמגמות במדד ה-TECH-PULSE.

ריבית ה-FED יורדת, ומה יקרה לריבית בגוש האירו?

ל-FED אין מטרה רשמית מוגדרת כמו ל-ECB. ה-FED מנסה לאזן בין שתי מטרות מרכזיות - יציבות מחירים וצמיחה - בעוד של-ECB ישנו יעד מוגדר לאינפלציה, עד 2%, כך מציינת היום נירה שמיר בסקירתה.

לאור הבדלי גישות אלה, ניתן להעריך כי אם תעמיק ההאטה בארה"ב ובגוש האירו, ימשיך ה-FED במדיניותו המוניטרית המרחיבה, לעומת ה-ECB שלא ימהר להוריד את הריבית, זאת על רקע האינפלציה השנתית אשר חורגת משמעותית מהיעד הרשמי. גם אם יוריד ה-ECB את הריבית, הרי הורדת הריבית תיעשה במשורה ובצורה הדרגתית.

האינפלציה בישראל

ב-12 החודשים החולפים מסתכמת האינפלציה ב-3.5% - רמה הגבוהה מגבולו העליון של יעד האינפלציה הרשמי של הממשלה, העומד על 3%. החריגה מהיעד צפויה, להערכת הכלכלנים בדיסקונט, להימשך לאורך כל המחצית הראשונה של השנה. עם זאת, יש להדגיש, כי חריגה זו הינה בהסתכלות של 12 חודשים אחורנית, בעוד בהסתכלות קדימה, האינפלציה הצפויה בשנה הנוכחית תסתכם להערכתנו ב-2.4% - בתחום היעד שקבעה הממשלה.

לאחר תקופה ארוכה בה "התנתקו" מחירי הדירות בבעלות הדיירים משער החליפין של השקל מול הדולר, ונראה היה כי ההצמדה לדולר ברכיב המשמעותי ביותר נעלמת, ירדו בחודש ינואר מחירי הדירות בבעלות ב-1.3%, בעוד שהייסוף בתקופת המדידה הרלוונטית עמד על 1.6%.

נתונים אלה מעידים כי אולי מוקדם להספיד את נוהגי שוק הדירות למגורים להשתמש במטבע האמריקאי כעוגן לפעילות, וכי הזעזועים ברמות האינפלציה, שמקורם בשינויים בשער החליפין, עשויים לאפיין את המשק הישראלי בתקופה הקרובה.

מגמות במדד TECH-PULSE ועתיד הצמיחה בישראל

מדד ה-TECH-PULSE מפורסם על ידי הבנק המרכזי של ניו-יורק, ובוחן באופן חודשי את הפעילות בסקטור ההיי-טק. מדד זה והמגמות הצפויות בו, חשובים לבחינת עתיד ייצוא ההיי-טק מישראל לארה"ב בפרט, ולעולם ככלל, ומכאן גם על הצמיחה הכוללת בישראל.

מבחינת התנהגות מדד ה-TECH-PULSE בשנים האחרונות מול התפתחות יצוא מוצרי אלקטרוניקה מישראל עולה, כי קיים ביניהם מתאם חיובי גבוה. ההיגיון העומד מאחורי השוואה זו הוא שלזעזוע שמקורו בארה"ב תהיה השפעה מהירה על ענף הטכנולוגיה העולמי, ומכאן תהיה לכך השפעה מהירה גם על היצוא הטכנולוגי (הכולל) של ישראל.

למרות זאת, ההערכה היא שעיקר ההאטה תתבטא בירידה של הצריכה הפרטית והמשך הקיטון בהשקעה בבניה למגורים, כאשר הדעה הרווחת היא שסקטור הטכנולוגיה העילית ייפגע פחות.

ואכן, על-פי המגמות בשנה האחרונה במדד הTECH-PULSE, ניתן לראות גידול מהיר בפעילות, ואף האצה בקצב הצמיחה במהלך שנת 2007. אמנם, ברביע האחרון של השנה נרשמה התמתנות מה, אך קצב הצמיחה השנתי בחודשים נובמבר 2007 - ינואר 2008 עדיין גבוה מ-20%.

כלומר, בשלב זה אין סימנים למיתון במגזר ההיי-טק בארה"ב. עם זאת, לאור התלות הגבוהה של הצמיחה בישראל ביצוא ענפי ההיי-טק, ומכאן במצבו של מגזר זה בארה"ב, ישנה חשיבות קריטית למגמות שנראה בתקופה הקרובה בסקטור ההיי-טק בארה"ב.

למרות זאת, ההערכה היא שעיקר ההאטה תתבטא בירידה של הצריכה הפרטית והמשך הקיטון בהשקעה בבניה למגורים, כאשר הדעה הרווחת היא שסקטור הטכנולוגיה העילית ייפגע פחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.