ניתוח טכני: מדד המעו"ף - ממשיך דרומה
הפגישה עם רמת 1,030 הנקודות הניבה תיקון טכני. במידה מסוימת זה היה צפוי ואף התרעתי על כך בסקירה האחרונה. פוטנציאל העליות שגילם תיקון זה הוערך על ידי כמצוי בין הרמות של 1,100 - 1,130 הנקודות. ההגעה לרמות הללו לא הייתה אמורה לשנות כהוא זה את העובדה ולפיה מדד המעו"ף מצוי במגמת ירידה. בשבוע האחרון, ראינו את השוק מתאושש ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, צפויה רמת 1,030 הנקודות להישבר כלפי מטה.
בשוק המניות האמריקאי אין כל חדש. גם שם היינו עדים לתיקון טכני שנבלם בדיוק ברמות המקובלות, וגם שם התחדשה המגמה. וכמו כאן, אפשר לצפות שגם מעבר לאוקיינוס נראה את השווקים ממשיכים להחליק מטה כאשר רמות השפל שנקבעו לפני שבועות מספר תישברנה האחרת אחרי רעותה.
פוטנציאל הירידות
רמת 1,030 הנקודות משמשת, לעניות דעתי כרמה קריטית. שבירתה מטה, בעיקר בשילוב מחזור גבוה, תהווה אבן דרך משמעותית לגבי כיוונו של מדד המעו"ף. אירוע כזה יעלה מהותית את הסבירות ולפיה צפוי מדד המעו"ף להמשיך ולהתדרדר עד לרמות שסביב 850 הנקודות. הסיבה לכך מעוגנת בתבנית המחירים שהתגבשה החל מיולי 2007 ואמורה להסתיים יחד עם שבירתה מטה של רמת 1,030 הנקודות. יש לשים לב היטב להתנהלותו של מדד המעו"ף סביב רמה זו.
למה לשים לב ?
השילוב של מחזורי מסחר ורמות תמיכה/התנגדות הוא השילוב הנכון והמעניין. גלי עלייה שיתאפיינו במחזורים נמוכים יעידו של חולשה. מעבר לכך, כל ניסיון עליות אינו אמור לחצות כלפי מעלה את רצועת ההתנגדות השוכנת בין 1,100 – 1,130 הנקודות. בירידות מחזורי המסחר אינם חייבים להתרחב. במגמת ירידה מקבלים מחזורי המסחר משקל נמוך יותר מאלו הניתנים במגמת עלייה. עם זאת, שבירה של רמת תמיכה כלשהיא שתלווה במחזור גבוה, תבסס ותעצים את החולשה שכבר קיימת.
רמות תמיכה והתנגדות
1. רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי ועלולה להוציא לדרת תהליך שבמסגרתו יתדרדר מדד המעו"ף עד לרמת 850 הנקודות.
2. רמת התנגדות בין 1,110 – 1,130. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה.
סיכום
הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. עקרונית, השוק הוא שוק דובי
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
