ניתוח טכני: מדד המעו"ף - ממשיך דרומה
הפגישה עם רמת 1,030 הנקודות הניבה תיקון טכני. במידה מסוימת זה היה צפוי ואף התרעתי על כך בסקירה האחרונה. פוטנציאל העליות שגילם תיקון זה הוערך על ידי כמצוי בין הרמות של 1,100 - 1,130 הנקודות. ההגעה לרמות הללו לא הייתה אמורה לשנות כהוא זה את העובדה ולפיה מדד המעו"ף מצוי במגמת ירידה. בשבוע האחרון, ראינו את השוק מתאושש ואם לא תהיינה הפתעות מרעישות, צפויה רמת 1,030 הנקודות להישבר כלפי מטה.
בשוק המניות האמריקאי אין כל חדש. גם שם היינו עדים לתיקון טכני שנבלם בדיוק ברמות המקובלות, וגם שם התחדשה המגמה. וכמו כאן, אפשר לצפות שגם מעבר לאוקיינוס נראה את השווקים ממשיכים להחליק מטה כאשר רמות השפל שנקבעו לפני שבועות מספר תישברנה האחרת אחרי רעותה.
פוטנציאל הירידות
רמת 1,030 הנקודות משמשת, לעניות דעתי כרמה קריטית. שבירתה מטה, בעיקר בשילוב מחזור גבוה, תהווה אבן דרך משמעותית לגבי כיוונו של מדד המעו"ף. אירוע כזה יעלה מהותית את הסבירות ולפיה צפוי מדד המעו"ף להמשיך ולהתדרדר עד לרמות שסביב 850 הנקודות. הסיבה לכך מעוגנת בתבנית המחירים שהתגבשה החל מיולי 2007 ואמורה להסתיים יחד עם שבירתה מטה של רמת 1,030 הנקודות. יש לשים לב היטב להתנהלותו של מדד המעו"ף סביב רמה זו.
למה לשים לב ?
השילוב של מחזורי מסחר ורמות תמיכה/התנגדות הוא השילוב הנכון והמעניין. גלי עלייה שיתאפיינו במחזורים נמוכים יעידו של חולשה. מעבר לכך, כל ניסיון עליות אינו אמור לחצות כלפי מעלה את רצועת ההתנגדות השוכנת בין 1,100 – 1,130 הנקודות. בירידות מחזורי המסחר אינם חייבים להתרחב. במגמת ירידה מקבלים מחזורי המסחר משקל נמוך יותר מאלו הניתנים במגמת עלייה. עם זאת, שבירה של רמת תמיכה כלשהיא שתלווה במחזור גבוה, תבסס ותעצים את החולשה שכבר קיימת.
רמות תמיכה והתנגדות
1. רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי ועלולה להוציא לדרת תהליך שבמסגרתו יתדרדר מדד המעו"ף עד לרמת 850 הנקודות.
2. רמת התנגדות בין 1,110 – 1,130. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה.
סיכום
הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. עקרונית, השוק הוא שוק דובי
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
