מבול הדוחות ממשיך להציף את וול סטריט: חברת הבנייה D.R. Horton עברה להפסד
הדוחות הכספיים לרבעון החולף מצד החברות המובילות בוול סטריט ממשיכים לזרום לשוק, והתמונה המצטיירת אינה מעודדת. לאחר שסיסקו ניפקה אמש תחזיות מאכזבות לרבעון הנוכיח ומנייתה הגיבה בצניחה של 8% במסחר המאוחר, מפרסמות היום חברות ענק נוספות מענפים שונים על דוחות שליליים.
תחילה לענקית המשקאות פפסי (סימול: PEP) אשר דיווחה היום על נפילה של 31% ברווח הרבעוני הנקי ל-1.26 מיליארד דולר, שהם 77 סנט למניה. הכנסות החברה צמחו ב-17% ל-12.3 מיליארד דולר - מעבר לתחזיות האנליסטים שעמדו על 11.6 מיליארד דולר. ללא הוצאות חד פעמיות, רשמה סיסוק רווח רבעוני נקי של 80 סנט למניה, ועקפה את תחזיות האנליסטים בסנט אחד בלבד.
באשר לשנת 2008, החברה צופה צמיחה חד-ספרתית בהכנסות ורווח נקי של 3.72 דולר למניה - מתחת לקונצנזוס התחזיות שעומד על 3.74 דולר למניה. החברה הודיעה כי היא תמשיך בתכנית הרכישה העצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 4.3 מיליארד דולר.
חברת התרופות הגדולה באירופה, גלקסו-סמית'-קליין (סימול: GSK), דיווחה על ירידה של 10% ברווח הנקי ל-1.06 מיליארד ליש"ט (2.07 מיליארד דולר), כאשר ההכנסות קפאו על רמה של 5.97 מיליארד ליש"ט. החברה פספה את תחזיות האנליסטים הן בשורה התחתונה והן בשורה העליונה, והמשקיעים מענישים את המניה ומפילים אותה ביותר מ-7% במסחר המוקדם בוול סטריט.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
