הסוחר הצרפתי מדבר: "בפברואר נכנסתי ל"שורט" והרווח היה עצום - אז החבאתי את הכסף"

כך אמר ג'רום קרניבל בחקירת המשטרה. "ביולי צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי חשב אחרת - הרווח שלי הגיע ל-1.4 מיליארד אירו, הייתי בהלם, החבאתי את הכסף בעסקאות פיקטיביות." הסיפור המלא
ישראל הס |

העיתון הצרפתי 'לה מונד', הוציא היום את תמלילי החקירה של ג'רום קרניבל, הסוחר המואשם בהסתרת הפסדים בסך 7.2 מיליארד דולר שיצר לבנק סוסיאטה ג'נרל.

קרניבל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 במשרד המידל אופיס. הוא דיווח כי היה מאוד מתוסכל ממעמדו הנמוך בבנק ורצה מאוד להתקדם. "לא היו לי אשליות, ידעתי טוב מאוד כי ארוויח פחות ב'מידל אופיס' מאשר העבודה ב'דסקים' האחרים של הבנק ושלא אתוגמל על פי השכר הממוצע הנהוג בשוק". עם זאת מוסר קרניבל, כי "עובדה זאת לא תסכלה אותי".

לאחר עבודה של מספר שנים ב'מידל אופיס' עבר קרניבל לעבוד כסוחר. "כבר במהלך הראיון הראשון שלי לתפקיד, שנערך בשנת 2005, הבנתי כי מעמדי נחות משאר חברי, זאת בשל השכלתי הנמוכה, ההתמקצעות שלי שלא היתה מספיקה והמסלול המקצועי אותו עברתי. בניגוד לשאר הסוחרים לא הגעתי ישר לעמדת ה'קו הקדמי', באתי מה'מידל אופיס' והייתי הסוחר היחיד שעבר מסלול זה".

מתוך רצון עז לעשות את הרושם הדרוש , קרניבל החל לקחת סיכונים גדולים. "את ההימור הראשון שלי לקחתי בשנת 2005" כך מספר קרניבל לחוקריו.

"בשנה זו ביצעתי פוזיציית שורט (או חסר) על מניית Allianz, זאת מכיוון שהימרתי כי השווקים יפלו. ואכן זמן לא רב לאחר מכן השווקים נפלו בעקבות הפיגועים בלונדון. הרגשתי כי עלי לסגור את הפוזיציה לה נחשפתי ולממש רווחים. ואכן הצלחתי להרוויח 500 אלף יורו. חשתי רגשות מעורבים, מצד אחד הייתי גאה בעצמי על התוצאות שהשגתי ומצד שני הייתי כל כך מופתע. דבר כזה גורם לך לרצות להמשיך הלאה. ואז מגיע אפקט כדור השלג".

בשל העובדה כי זה נראה כל כך קל "לייצר מזומנים", קרניבל המשיך בדרכו. הממונים עליו לא הקדישו למעשיו יותר מדי תשומת לב ובכך התאפשר לו מרחב פעולה ניכר. "מעל הכל רציתי להרוויח כסף בשביל הבנק שלי" אומר קרניבל.

הוא החליט להמשיך ולקחת סיכונים מופרזים. העסקה הבאה התבצעה בינואר 2007. "לקחתי שורט על מדד הדאקס, מכיוון שחשבתי כי ישנם סימנים לכך שיש גאות יתר בשוק האסיאתי שתשפיע על השוק האירופי, ואוכל להרוויח מתיקון של השוק כלפי מטה. בחודש פברואר היתה 'מיני מפולת' באסיה שהשפיע על מדד הדאקס ואז התחלתי לממש את הפוזיציה שלי ולסגור את עסקת השורט. בסוף חודש פברואר כיסיתי לגמרי את הפוזיציה. עם 28 מיליון היורו שהרווחתי כתוצאה מהעסקה הייתי מאוד מסופק והרבה יותר גאה".

ההימור השלישי - הפעם על הסאב-פריים

בתחילת פברואר ולקראת תחילת מרץ החלו להופיע הכתבות הראשונות על משבר שוק משכנתאות הסאב-פריים. "חקרתי מעט וקראתי כי אין סיכון גדול הנשקף לכלכלה העולמית. למרות זאת, פתחתי עסקת שורט על שווקי אסיה אך בפועל הפסדתי מכיוון שבחודשים מרץ עד יולי שוקי אסיה המשיכו לטפס. המשכתי לקרוא על המשבר והמשכתי להחזיק בפוזיציה שלי. בסוף חודש יולי המגמה התהפכה והשווקים התמוטטו, בשל משבר האשראי. המשכתי להחזיק בפוזיציה והרווחתי 500 מיליון יורו. ב-31 לדצמבר הרווח שלי גדל ועמד על 1.4 מיליארד יורו. הייתי המום מההצלחה ולא ידעתי איך לדווח לממונים עלי".

הרווח אותו השיג קרניבל שווה ל-50% מההכנסות של המחלקה שלו. בשל המצב הנפשי המעורער בו נמצא בעקבות ההצלחה המסחררת, החליט קרניבל להחביא את הסכום אותו השיג ויצר עסקאות פיקטיביות בשווי 1.4 מיליארד יורו כדי 'למחוק' את הרווח.

"לא ידעתי כיצד להציג זאת לבנק. אני שמח מאוד גאה בעצמי, אבל איני יודע כיצד להצדיק את עצמי. החלטתי להחביא את הרווחים שהסתכמו לסכום של 1.4 מיליון יורו על ידי עסקאות דמה".

כדי לשחרר קצת את מצוקתו, החליט ג'רום לדווח לבוסים שלו על רווח של 55 מיליון יורו, סכום המתגמל אותו ב-300 אלף יורו בנוסף למשכורת של 48 אלף יורו שהרוויח"

קרניבל החל להיחקר על ידי הבוסים שלו על הצלחתו. "נתתי להם תשובות שקריות על פעולותי בצורה של מיילים פיקטיביים. "לקראת סוף חודש ינואר 2008 רגשותיי נעו בין רשעות לסיפוק כאשר ידעתי כי על העסקאות הפקטיביות אצטרך לדווח"

על פי תמלילי החקירה קרניבל מצהיר כי הוא לא יודע איך לא נתפס מוקדם יותר. הוא טוען כי ממוניו ידעו על פעולות המסחר שלו אך העדיפו להעלים עין כל עוד ראו שהוא מרוויח.

"בחודש יולי 2007 צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי אמר שזה לא נכון. מתי שהתברר לו כי ההימור שלי היה מוצלח הבוס שלי לא הפריע לי להמשיך. הממונים עלי האיצו בי להמשיך עם העסקה כשהתבבר שהמהלך משתלם"

"במהלך המחצית השניה של 2007 עשיתי כסף כמו שלא עשיתי מעולם. הגעתי לרמה שהרווחתי 600 אלף יורו ביום אחד של מסחר. הממונים עלי ידעו על העסקאות. הרי זה לא הגיוני, כי סוחר יחיד יבצע עסקאות בכאלה סכומים"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.