הסוחר הצרפתי מדבר: "בפברואר נכנסתי ל"שורט" והרווח היה עצום - אז החבאתי את הכסף"
העיתון הצרפתי 'לה מונד', הוציא היום את תמלילי החקירה של ג'רום קרניבל, הסוחר המואשם בהסתרת הפסדים בסך 7.2 מיליארד דולר שיצר לבנק סוסיאטה ג'נרל.
קרניבל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 במשרד המידל אופיס. הוא דיווח כי היה מאוד מתוסכל ממעמדו הנמוך בבנק ורצה מאוד להתקדם. "לא היו לי אשליות, ידעתי טוב מאוד כי ארוויח פחות ב'מידל אופיס' מאשר העבודה ב'דסקים' האחרים של הבנק ושלא אתוגמל על פי השכר הממוצע הנהוג בשוק". עם זאת מוסר קרניבל, כי "עובדה זאת לא תסכלה אותי".
לאחר עבודה של מספר שנים ב'מידל אופיס' עבר קרניבל לעבוד כסוחר. "כבר במהלך הראיון הראשון שלי לתפקיד, שנערך בשנת 2005, הבנתי כי מעמדי נחות משאר חברי, זאת בשל השכלתי הנמוכה, ההתמקצעות שלי שלא היתה מספיקה והמסלול המקצועי אותו עברתי. בניגוד לשאר הסוחרים לא הגעתי ישר לעמדת ה'קו הקדמי', באתי מה'מידל אופיס' והייתי הסוחר היחיד שעבר מסלול זה".
מתוך רצון עז לעשות את הרושם הדרוש , קרניבל החל לקחת סיכונים גדולים. "את ההימור הראשון שלי לקחתי בשנת 2005" כך מספר קרניבל לחוקריו.
"בשנה זו ביצעתי פוזיציית שורט (או חסר) על מניית Allianz, זאת מכיוון שהימרתי כי השווקים יפלו. ואכן זמן לא רב לאחר מכן השווקים נפלו בעקבות הפיגועים בלונדון. הרגשתי כי עלי לסגור את הפוזיציה לה נחשפתי ולממש רווחים. ואכן הצלחתי להרוויח 500 אלף יורו. חשתי רגשות מעורבים, מצד אחד הייתי גאה בעצמי על התוצאות שהשגתי ומצד שני הייתי כל כך מופתע. דבר כזה גורם לך לרצות להמשיך הלאה. ואז מגיע אפקט כדור השלג".
בשל העובדה כי זה נראה כל כך קל "לייצר מזומנים", קרניבל המשיך בדרכו. הממונים עליו לא הקדישו למעשיו יותר מדי תשומת לב ובכך התאפשר לו מרחב פעולה ניכר. "מעל הכל רציתי להרוויח כסף בשביל הבנק שלי" אומר קרניבל.
הוא החליט להמשיך ולקחת סיכונים מופרזים. העסקה הבאה התבצעה בינואר 2007. "לקחתי שורט על מדד הדאקס, מכיוון שחשבתי כי ישנם סימנים לכך שיש גאות יתר בשוק האסיאתי שתשפיע על השוק האירופי, ואוכל להרוויח מתיקון של השוק כלפי מטה. בחודש פברואר היתה 'מיני מפולת' באסיה שהשפיע על מדד הדאקס ואז התחלתי לממש את הפוזיציה שלי ולסגור את עסקת השורט. בסוף חודש פברואר כיסיתי לגמרי את הפוזיציה. עם 28 מיליון היורו שהרווחתי כתוצאה מהעסקה הייתי מאוד מסופק והרבה יותר גאה".
ההימור השלישי - הפעם על הסאב-פריים
בתחילת פברואר ולקראת תחילת מרץ החלו להופיע הכתבות הראשונות על משבר שוק משכנתאות הסאב-פריים. "חקרתי מעט וקראתי כי אין סיכון גדול הנשקף לכלכלה העולמית. למרות זאת, פתחתי עסקת שורט על שווקי אסיה אך בפועל הפסדתי מכיוון שבחודשים מרץ עד יולי שוקי אסיה המשיכו לטפס. המשכתי לקרוא על המשבר והמשכתי להחזיק בפוזיציה שלי. בסוף חודש יולי המגמה התהפכה והשווקים התמוטטו, בשל משבר האשראי. המשכתי להחזיק בפוזיציה והרווחתי 500 מיליון יורו. ב-31 לדצמבר הרווח שלי גדל ועמד על 1.4 מיליארד יורו. הייתי המום מההצלחה ולא ידעתי איך לדווח לממונים עלי".
הרווח אותו השיג קרניבל שווה ל-50% מההכנסות של המחלקה שלו. בשל המצב הנפשי המעורער בו נמצא בעקבות ההצלחה המסחררת, החליט קרניבל להחביא את הסכום אותו השיג ויצר עסקאות פיקטיביות בשווי 1.4 מיליארד יורו כדי 'למחוק' את הרווח.
"לא ידעתי כיצד להציג זאת לבנק. אני שמח מאוד גאה בעצמי, אבל איני יודע כיצד להצדיק את עצמי. החלטתי להחביא את הרווחים שהסתכמו לסכום של 1.4 מיליון יורו על ידי עסקאות דמה".
כדי לשחרר קצת את מצוקתו, החליט ג'רום לדווח לבוסים שלו על רווח של 55 מיליון יורו, סכום המתגמל אותו ב-300 אלף יורו בנוסף למשכורת של 48 אלף יורו שהרוויח"
קרניבל החל להיחקר על ידי הבוסים שלו על הצלחתו. "נתתי להם תשובות שקריות על פעולותי בצורה של מיילים פיקטיביים. "לקראת סוף חודש ינואר 2008 רגשותיי נעו בין רשעות לסיפוק כאשר ידעתי כי על העסקאות הפקטיביות אצטרך לדווח"
על פי תמלילי החקירה קרניבל מצהיר כי הוא לא יודע איך לא נתפס מוקדם יותר. הוא טוען כי ממוניו ידעו על פעולות המסחר שלו אך העדיפו להעלים עין כל עוד ראו שהוא מרוויח.
"בחודש יולי 2007 צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי אמר שזה לא נכון. מתי שהתברר לו כי ההימור שלי היה מוצלח הבוס שלי לא הפריע לי להמשיך. הממונים עלי האיצו בי להמשיך עם העסקה כשהתבבר שהמהלך משתלם"
"במהלך המחצית השניה של 2007 עשיתי כסף כמו שלא עשיתי מעולם. הגעתי לרמה שהרווחתי 600 אלף יורו ביום אחד של מסחר. הממונים עלי ידעו על העסקאות. הרי זה לא הגיוני, כי סוחר יחיד יבצע עסקאות בכאלה סכומים"
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
