הסוחר הצרפתי מדבר: "בפברואר נכנסתי ל"שורט" והרווח היה עצום - אז החבאתי את הכסף"

כך אמר ג'רום קרניבל בחקירת המשטרה. "ביולי צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי חשב אחרת - הרווח שלי הגיע ל-1.4 מיליארד אירו, הייתי בהלם, החבאתי את הכסף בעסקאות פיקטיביות." הסיפור המלא
ישראל הס |

העיתון הצרפתי 'לה מונד', הוציא היום את תמלילי החקירה של ג'רום קרניבל, הסוחר המואשם בהסתרת הפסדים בסך 7.2 מיליארד דולר שיצר לבנק סוסיאטה ג'נרל.

קרניבל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 במשרד המידל אופיס. הוא דיווח כי היה מאוד מתוסכל ממעמדו הנמוך בבנק ורצה מאוד להתקדם. "לא היו לי אשליות, ידעתי טוב מאוד כי ארוויח פחות ב'מידל אופיס' מאשר העבודה ב'דסקים' האחרים של הבנק ושלא אתוגמל על פי השכר הממוצע הנהוג בשוק". עם זאת מוסר קרניבל, כי "עובדה זאת לא תסכלה אותי".

לאחר עבודה של מספר שנים ב'מידל אופיס' עבר קרניבל לעבוד כסוחר. "כבר במהלך הראיון הראשון שלי לתפקיד, שנערך בשנת 2005, הבנתי כי מעמדי נחות משאר חברי, זאת בשל השכלתי הנמוכה, ההתמקצעות שלי שלא היתה מספיקה והמסלול המקצועי אותו עברתי. בניגוד לשאר הסוחרים לא הגעתי ישר לעמדת ה'קו הקדמי', באתי מה'מידל אופיס' והייתי הסוחר היחיד שעבר מסלול זה".

מתוך רצון עז לעשות את הרושם הדרוש , קרניבל החל לקחת סיכונים גדולים. "את ההימור הראשון שלי לקחתי בשנת 2005" כך מספר קרניבל לחוקריו.

"בשנה זו ביצעתי פוזיציית שורט (או חסר) על מניית Allianz, זאת מכיוון שהימרתי כי השווקים יפלו. ואכן זמן לא רב לאחר מכן השווקים נפלו בעקבות הפיגועים בלונדון. הרגשתי כי עלי לסגור את הפוזיציה לה נחשפתי ולממש רווחים. ואכן הצלחתי להרוויח 500 אלף יורו. חשתי רגשות מעורבים, מצד אחד הייתי גאה בעצמי על התוצאות שהשגתי ומצד שני הייתי כל כך מופתע. דבר כזה גורם לך לרצות להמשיך הלאה. ואז מגיע אפקט כדור השלג".

בשל העובדה כי זה נראה כל כך קל "לייצר מזומנים", קרניבל המשיך בדרכו. הממונים עליו לא הקדישו למעשיו יותר מדי תשומת לב ובכך התאפשר לו מרחב פעולה ניכר. "מעל הכל רציתי להרוויח כסף בשביל הבנק שלי" אומר קרניבל.

הוא החליט להמשיך ולקחת סיכונים מופרזים. העסקה הבאה התבצעה בינואר 2007. "לקחתי שורט על מדד הדאקס, מכיוון שחשבתי כי ישנם סימנים לכך שיש גאות יתר בשוק האסיאתי שתשפיע על השוק האירופי, ואוכל להרוויח מתיקון של השוק כלפי מטה. בחודש פברואר היתה 'מיני מפולת' באסיה שהשפיע על מדד הדאקס ואז התחלתי לממש את הפוזיציה שלי ולסגור את עסקת השורט. בסוף חודש פברואר כיסיתי לגמרי את הפוזיציה. עם 28 מיליון היורו שהרווחתי כתוצאה מהעסקה הייתי מאוד מסופק והרבה יותר גאה".

ההימור השלישי - הפעם על הסאב-פריים

בתחילת פברואר ולקראת תחילת מרץ החלו להופיע הכתבות הראשונות על משבר שוק משכנתאות הסאב-פריים. "חקרתי מעט וקראתי כי אין סיכון גדול הנשקף לכלכלה העולמית. למרות זאת, פתחתי עסקת שורט על שווקי אסיה אך בפועל הפסדתי מכיוון שבחודשים מרץ עד יולי שוקי אסיה המשיכו לטפס. המשכתי לקרוא על המשבר והמשכתי להחזיק בפוזיציה שלי. בסוף חודש יולי המגמה התהפכה והשווקים התמוטטו, בשל משבר האשראי. המשכתי להחזיק בפוזיציה והרווחתי 500 מיליון יורו. ב-31 לדצמבר הרווח שלי גדל ועמד על 1.4 מיליארד יורו. הייתי המום מההצלחה ולא ידעתי איך לדווח לממונים עלי".

הרווח אותו השיג קרניבל שווה ל-50% מההכנסות של המחלקה שלו. בשל המצב הנפשי המעורער בו נמצא בעקבות ההצלחה המסחררת, החליט קרניבל להחביא את הסכום אותו השיג ויצר עסקאות פיקטיביות בשווי 1.4 מיליארד יורו כדי 'למחוק' את הרווח.

"לא ידעתי כיצד להציג זאת לבנק. אני שמח מאוד גאה בעצמי, אבל איני יודע כיצד להצדיק את עצמי. החלטתי להחביא את הרווחים שהסתכמו לסכום של 1.4 מיליון יורו על ידי עסקאות דמה".

כדי לשחרר קצת את מצוקתו, החליט ג'רום לדווח לבוסים שלו על רווח של 55 מיליון יורו, סכום המתגמל אותו ב-300 אלף יורו בנוסף למשכורת של 48 אלף יורו שהרוויח"

קרניבל החל להיחקר על ידי הבוסים שלו על הצלחתו. "נתתי להם תשובות שקריות על פעולותי בצורה של מיילים פיקטיביים. "לקראת סוף חודש ינואר 2008 רגשותיי נעו בין רשעות לסיפוק כאשר ידעתי כי על העסקאות הפקטיביות אצטרך לדווח"

על פי תמלילי החקירה קרניבל מצהיר כי הוא לא יודע איך לא נתפס מוקדם יותר. הוא טוען כי ממוניו ידעו על פעולות המסחר שלו אך העדיפו להעלים עין כל עוד ראו שהוא מרוויח.

"בחודש יולי 2007 צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי אמר שזה לא נכון. מתי שהתברר לו כי ההימור שלי היה מוצלח הבוס שלי לא הפריע לי להמשיך. הממונים עלי האיצו בי להמשיך עם העסקה כשהתבבר שהמהלך משתלם"

"במהלך המחצית השניה של 2007 עשיתי כסף כמו שלא עשיתי מעולם. הגעתי לרמה שהרווחתי 600 אלף יורו ביום אחד של מסחר. הממונים עלי ידעו על העסקאות. הרי זה לא הגיוני, כי סוחר יחיד יבצע עסקאות בכאלה סכומים"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.