הסוחר הצרפתי מדבר: "בפברואר נכנסתי ל"שורט" והרווח היה עצום - אז החבאתי את הכסף"
העיתון הצרפתי 'לה מונד', הוציא היום את תמלילי החקירה של ג'רום קרניבל, הסוחר המואשם בהסתרת הפסדים בסך 7.2 מיליארד דולר שיצר לבנק סוסיאטה ג'נרל.
קרניבל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 במשרד המידל אופיס. הוא דיווח כי היה מאוד מתוסכל ממעמדו הנמוך בבנק ורצה מאוד להתקדם. "לא היו לי אשליות, ידעתי טוב מאוד כי ארוויח פחות ב'מידל אופיס' מאשר העבודה ב'דסקים' האחרים של הבנק ושלא אתוגמל על פי השכר הממוצע הנהוג בשוק". עם זאת מוסר קרניבל, כי "עובדה זאת לא תסכלה אותי".
לאחר עבודה של מספר שנים ב'מידל אופיס' עבר קרניבל לעבוד כסוחר. "כבר במהלך הראיון הראשון שלי לתפקיד, שנערך בשנת 2005, הבנתי כי מעמדי נחות משאר חברי, זאת בשל השכלתי הנמוכה, ההתמקצעות שלי שלא היתה מספיקה והמסלול המקצועי אותו עברתי. בניגוד לשאר הסוחרים לא הגעתי ישר לעמדת ה'קו הקדמי', באתי מה'מידל אופיס' והייתי הסוחר היחיד שעבר מסלול זה".
מתוך רצון עז לעשות את הרושם הדרוש , קרניבל החל לקחת סיכונים גדולים. "את ההימור הראשון שלי לקחתי בשנת 2005" כך מספר קרניבל לחוקריו.
"בשנה זו ביצעתי פוזיציית שורט (או חסר) על מניית Allianz, זאת מכיוון שהימרתי כי השווקים יפלו. ואכן זמן לא רב לאחר מכן השווקים נפלו בעקבות הפיגועים בלונדון. הרגשתי כי עלי לסגור את הפוזיציה לה נחשפתי ולממש רווחים. ואכן הצלחתי להרוויח 500 אלף יורו. חשתי רגשות מעורבים, מצד אחד הייתי גאה בעצמי על התוצאות שהשגתי ומצד שני הייתי כל כך מופתע. דבר כזה גורם לך לרצות להמשיך הלאה. ואז מגיע אפקט כדור השלג".
בשל העובדה כי זה נראה כל כך קל "לייצר מזומנים", קרניבל המשיך בדרכו. הממונים עליו לא הקדישו למעשיו יותר מדי תשומת לב ובכך התאפשר לו מרחב פעולה ניכר. "מעל הכל רציתי להרוויח כסף בשביל הבנק שלי" אומר קרניבל.
הוא החליט להמשיך ולקחת סיכונים מופרזים. העסקה הבאה התבצעה בינואר 2007. "לקחתי שורט על מדד הדאקס, מכיוון שחשבתי כי ישנם סימנים לכך שיש גאות יתר בשוק האסיאתי שתשפיע על השוק האירופי, ואוכל להרוויח מתיקון של השוק כלפי מטה. בחודש פברואר היתה 'מיני מפולת' באסיה שהשפיע על מדד הדאקס ואז התחלתי לממש את הפוזיציה שלי ולסגור את עסקת השורט. בסוף חודש פברואר כיסיתי לגמרי את הפוזיציה. עם 28 מיליון היורו שהרווחתי כתוצאה מהעסקה הייתי מאוד מסופק והרבה יותר גאה".
ההימור השלישי - הפעם על הסאב-פריים
בתחילת פברואר ולקראת תחילת מרץ החלו להופיע הכתבות הראשונות על משבר שוק משכנתאות הסאב-פריים. "חקרתי מעט וקראתי כי אין סיכון גדול הנשקף לכלכלה העולמית. למרות זאת, פתחתי עסקת שורט על שווקי אסיה אך בפועל הפסדתי מכיוון שבחודשים מרץ עד יולי שוקי אסיה המשיכו לטפס. המשכתי לקרוא על המשבר והמשכתי להחזיק בפוזיציה שלי. בסוף חודש יולי המגמה התהפכה והשווקים התמוטטו, בשל משבר האשראי. המשכתי להחזיק בפוזיציה והרווחתי 500 מיליון יורו. ב-31 לדצמבר הרווח שלי גדל ועמד על 1.4 מיליארד יורו. הייתי המום מההצלחה ולא ידעתי איך לדווח לממונים עלי".
הרווח אותו השיג קרניבל שווה ל-50% מההכנסות של המחלקה שלו. בשל המצב הנפשי המעורער בו נמצא בעקבות ההצלחה המסחררת, החליט קרניבל להחביא את הסכום אותו השיג ויצר עסקאות פיקטיביות בשווי 1.4 מיליארד יורו כדי 'למחוק' את הרווח.
"לא ידעתי כיצד להציג זאת לבנק. אני שמח מאוד גאה בעצמי, אבל איני יודע כיצד להצדיק את עצמי. החלטתי להחביא את הרווחים שהסתכמו לסכום של 1.4 מיליון יורו על ידי עסקאות דמה".
כדי לשחרר קצת את מצוקתו, החליט ג'רום לדווח לבוסים שלו על רווח של 55 מיליון יורו, סכום המתגמל אותו ב-300 אלף יורו בנוסף למשכורת של 48 אלף יורו שהרוויח"
קרניבל החל להיחקר על ידי הבוסים שלו על הצלחתו. "נתתי להם תשובות שקריות על פעולותי בצורה של מיילים פיקטיביים. "לקראת סוף חודש ינואר 2008 רגשותיי נעו בין רשעות לסיפוק כאשר ידעתי כי על העסקאות הפקטיביות אצטרך לדווח"
על פי תמלילי החקירה קרניבל מצהיר כי הוא לא יודע איך לא נתפס מוקדם יותר. הוא טוען כי ממוניו ידעו על פעולות המסחר שלו אך העדיפו להעלים עין כל עוד ראו שהוא מרוויח.
"בחודש יולי 2007 צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי אמר שזה לא נכון. מתי שהתברר לו כי ההימור שלי היה מוצלח הבוס שלי לא הפריע לי להמשיך. הממונים עלי האיצו בי להמשיך עם העסקה כשהתבבר שהמהלך משתלם"
"במהלך המחצית השניה של 2007 עשיתי כסף כמו שלא עשיתי מעולם. הגעתי לרמה שהרווחתי 600 אלף יורו ביום אחד של מסחר. הממונים עלי ידעו על העסקאות. הרי זה לא הגיוני, כי סוחר יחיד יבצע עסקאות בכאלה סכומים"

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה.
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.
