הסוחר הצרפתי מדבר: "בפברואר נכנסתי ל"שורט" והרווח היה עצום - אז החבאתי את הכסף"
העיתון הצרפתי 'לה מונד', הוציא היום את תמלילי החקירה של ג'רום קרניבל, הסוחר המואשם בהסתרת הפסדים בסך 7.2 מיליארד דולר שיצר לבנק סוסיאטה ג'נרל.
קרניבל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 במשרד המידל אופיס. הוא דיווח כי היה מאוד מתוסכל ממעמדו הנמוך בבנק ורצה מאוד להתקדם. "לא היו לי אשליות, ידעתי טוב מאוד כי ארוויח פחות ב'מידל אופיס' מאשר העבודה ב'דסקים' האחרים של הבנק ושלא אתוגמל על פי השכר הממוצע הנהוג בשוק". עם זאת מוסר קרניבל, כי "עובדה זאת לא תסכלה אותי".
לאחר עבודה של מספר שנים ב'מידל אופיס' עבר קרניבל לעבוד כסוחר. "כבר במהלך הראיון הראשון שלי לתפקיד, שנערך בשנת 2005, הבנתי כי מעמדי נחות משאר חברי, זאת בשל השכלתי הנמוכה, ההתמקצעות שלי שלא היתה מספיקה והמסלול המקצועי אותו עברתי. בניגוד לשאר הסוחרים לא הגעתי ישר לעמדת ה'קו הקדמי', באתי מה'מידל אופיס' והייתי הסוחר היחיד שעבר מסלול זה".
מתוך רצון עז לעשות את הרושם הדרוש , קרניבל החל לקחת סיכונים גדולים. "את ההימור הראשון שלי לקחתי בשנת 2005" כך מספר קרניבל לחוקריו.
"בשנה זו ביצעתי פוזיציית שורט (או חסר) על מניית Allianz, זאת מכיוון שהימרתי כי השווקים יפלו. ואכן זמן לא רב לאחר מכן השווקים נפלו בעקבות הפיגועים בלונדון. הרגשתי כי עלי לסגור את הפוזיציה לה נחשפתי ולממש רווחים. ואכן הצלחתי להרוויח 500 אלף יורו. חשתי רגשות מעורבים, מצד אחד הייתי גאה בעצמי על התוצאות שהשגתי ומצד שני הייתי כל כך מופתע. דבר כזה גורם לך לרצות להמשיך הלאה. ואז מגיע אפקט כדור השלג".
בשל העובדה כי זה נראה כל כך קל "לייצר מזומנים", קרניבל המשיך בדרכו. הממונים עליו לא הקדישו למעשיו יותר מדי תשומת לב ובכך התאפשר לו מרחב פעולה ניכר. "מעל הכל רציתי להרוויח כסף בשביל הבנק שלי" אומר קרניבל.
הוא החליט להמשיך ולקחת סיכונים מופרזים. העסקה הבאה התבצעה בינואר 2007. "לקחתי שורט על מדד הדאקס, מכיוון שחשבתי כי ישנם סימנים לכך שיש גאות יתר בשוק האסיאתי שתשפיע על השוק האירופי, ואוכל להרוויח מתיקון של השוק כלפי מטה. בחודש פברואר היתה 'מיני מפולת' באסיה שהשפיע על מדד הדאקס ואז התחלתי לממש את הפוזיציה שלי ולסגור את עסקת השורט. בסוף חודש פברואר כיסיתי לגמרי את הפוזיציה. עם 28 מיליון היורו שהרווחתי כתוצאה מהעסקה הייתי מאוד מסופק והרבה יותר גאה".
ההימור השלישי - הפעם על הסאב-פריים
בתחילת פברואר ולקראת תחילת מרץ החלו להופיע הכתבות הראשונות על משבר שוק משכנתאות הסאב-פריים. "חקרתי מעט וקראתי כי אין סיכון גדול הנשקף לכלכלה העולמית. למרות זאת, פתחתי עסקת שורט על שווקי אסיה אך בפועל הפסדתי מכיוון שבחודשים מרץ עד יולי שוקי אסיה המשיכו לטפס. המשכתי לקרוא על המשבר והמשכתי להחזיק בפוזיציה שלי. בסוף חודש יולי המגמה התהפכה והשווקים התמוטטו, בשל משבר האשראי. המשכתי להחזיק בפוזיציה והרווחתי 500 מיליון יורו. ב-31 לדצמבר הרווח שלי גדל ועמד על 1.4 מיליארד יורו. הייתי המום מההצלחה ולא ידעתי איך לדווח לממונים עלי".
הרווח אותו השיג קרניבל שווה ל-50% מההכנסות של המחלקה שלו. בשל המצב הנפשי המעורער בו נמצא בעקבות ההצלחה המסחררת, החליט קרניבל להחביא את הסכום אותו השיג ויצר עסקאות פיקטיביות בשווי 1.4 מיליארד יורו כדי 'למחוק' את הרווח.
"לא ידעתי כיצד להציג זאת לבנק. אני שמח מאוד גאה בעצמי, אבל איני יודע כיצד להצדיק את עצמי. החלטתי להחביא את הרווחים שהסתכמו לסכום של 1.4 מיליון יורו על ידי עסקאות דמה".
כדי לשחרר קצת את מצוקתו, החליט ג'רום לדווח לבוסים שלו על רווח של 55 מיליון יורו, סכום המתגמל אותו ב-300 אלף יורו בנוסף למשכורת של 48 אלף יורו שהרוויח"
קרניבל החל להיחקר על ידי הבוסים שלו על הצלחתו. "נתתי להם תשובות שקריות על פעולותי בצורה של מיילים פיקטיביים. "לקראת סוף חודש ינואר 2008 רגשותיי נעו בין רשעות לסיפוק כאשר ידעתי כי על העסקאות הפקטיביות אצטרך לדווח"
על פי תמלילי החקירה קרניבל מצהיר כי הוא לא יודע איך לא נתפס מוקדם יותר. הוא טוען כי ממוניו ידעו על פעולות המסחר שלו אך העדיפו להעלים עין כל עוד ראו שהוא מרוויח.
"בחודש יולי 2007 צפיתי כי השווקים יפלו אך הבוס שלי אמר שזה לא נכון. מתי שהתברר לו כי ההימור שלי היה מוצלח הבוס שלי לא הפריע לי להמשיך. הממונים עלי האיצו בי להמשיך עם העסקה כשהתבבר שהמהלך משתלם"
"במהלך המחצית השניה של 2007 עשיתי כסף כמו שלא עשיתי מעולם. הגעתי לרמה שהרווחתי 600 אלף יורו ביום אחד של מסחר. הממונים עלי ידעו על העסקאות. הרי זה לא הגיוני, כי סוחר יחיד יבצע עסקאות בכאלה סכומים"

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מטרו (נת"ע)מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב
פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם
וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.
המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך
כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.
מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד
אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת
הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.
גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.
- פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
- עבודות המטרו החלו באוזר סבידור בת"א; איך זה ישפיע על התנועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיאום
לקוי ומבנה ניהולי חסר
הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית
מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.
