מדד האפקטיביות לתוכן שיווקי: מי המותג המנצח בדצמבר?
חברת Effect-TV מקבוצת "מחקרי הגל החדש" מפרסמת מדי חודש את מדד מהלכי התוכן השיווקי המוצלחים של החודש לפי מדד ה BCE – Branded Content Evaluation בכלל הקטגוריות.
במקום הראשון במדד האיכות נמצא מותג "יקבי ברקן" בתכנית הגמר של "קרב סכינים". ציון מיוחד מקבלת הפעילות החברתית של עמותת "אור ירוק" בתכנית "נולד לרקוד".
דירוג המדד לדצמבר: "יקבי ברקן" והתוכנית "קרב סכינים" במקום ה-1
ערוץ 10 אולי "יורק דם" כדי להגיע למקומות הראשונים בדירוגי הרייטינג, אבל מדד אחד שבו הוא יכול להתהדר הוא מדד האיכות של התוכן השיווקי. התוכנית "קרב סכינים" של הערוץ מגיעה ביחד עם המותג "יקבי ברקן" למקום הראשון בדירוג, בציון משוכלל של 7.36 במדד האיכות.
במקום ה-2 נמצאת חברת "אסם" שפרסמה את מותגיה בתוכנית הבישול של גיל חובב (קשת). במקומות 3 ו-4 נמצאים מועצת החלב וחברת החשמל, שניהם בתוכניות של רשת; החיים זה לא הכל ומשפחה חורגת. את הרשימה סוגרת MSN בתוכנית בובות של HOT.
ניתוח הבחירה: איך בדיוק נקבע ש"יקבי ברקן" היא המנצחת?
ב-Effect-TV מציינים את השילוב המתוחכם והאיכותי של "יקבי ברקן" בתכנית הגמר של קרב סכינים, שיצרה אינטגרציה טבעית של מותג היין לתכנית כזו שמקנה לה את הבכורה.
בנוסף, הם מציינים את; המומחה של "יקבי ברקן" בתפקיד הסומלייה, המתאים את סוג היין לאוכל המוגש לצוות השופטים (הטועמים) המהווים חלק מרכזי בעלילת הבחירה והשיפוט; את ה- Look & Feel של סט ההארחה בשילוב מותג היין ועוד.
מדד BCE של חברת Effect-TV – לפעילות ציבורית
בקטגורייה זו נבחרה "עמותת אור ירוק" שפעלה במסגרת התוכנית "נולד לרקוד" (קשת), למקום ה-1, עם ציון של 7.10.
החיבור והטיפול בנושא תאונות הדרכים באמצעות המשתתפים הצעירים בתכנית "נולד לרקוד", ממוקד ואפקטיבי ובכך תרם להעלאתו לסדר היום הציבורי בעיקר בקרב אוכלוסיות הגילאים הצעירות ובני הנוער שהם קהל היעד הרלוונטי לפעילות העמותה. הפעילות בתכנית כוללת חיבור תכני אמיתי ואינטגרטיבי תוך השתתפות פעילה של המתמודדים בתכנית, בהדרכת בני נוער.
הענפים המובילים בתוכן שיווקי בדצמבר
מניתוח הז'אנרים המובילים עולה, כי תוכניות הבישול מובילות את הרשימה כאשר אחריהם מגיעים הריאליטי, האלנובלות ותוכניות האירוח והאקטואליה.
מנכ"ל החברה, אורי אלמן מסביר כי "בתכניות אלו ניתן לראות מותגים המשולבים באופן עקבי וברמת אינטגרציה גבוהה לאורך מרבית שידורי התכנית. בחלק מהמקרים השילוב של המותגים נעשה עד לרמה של חלק מהסט עליו נערכת התכנית או כחלק מהאווירה והתוכן המשודר".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
