ה"בריחה מסיכונים" מחזקת את הדולר
"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד. עם זאת, בטווח הקצר ציין הנגיד כי לנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב ייתכן ונידרש להורדות ריבית נוספות. "אנו רואים את הכלכלה ממשיכה לצמוח בשנת 2008 ואין חשש מהאטה או מיתון כלכלי", ציין ברננקי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4635 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9690 אל מול הסטלרלינג.
מרבית הציפיות הן כי אנו לקראת קיצוץ ריבית נוסף של 0.5% כבר בהחלטה הקרובה ב 30 לינואר, עם זאת יש לציין שישנם כלכלנים המעריכים כי אין די בכך ויש צורך בקיצוץ אגרסיבי של 0.75% על מנת להיחלץ ממשבר האשראי ולהעניק "אוויר לנשימה" למערכת הפיננסית כולה.
כעת מורגש אפקט של "בריחה מסיכונים", משקיעים רבים "מתקפלים" וקונים נכסים פיננסים יציבים כמו אג"ח ממשלתי וכד', לכן מורגשת הירידה בבורסה האמריקאית ובעיקר בשווקים המתעוררים. את ההשפעה המיידית מקבלים הדולר והיין היפני שרושמים התחזקות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. סוחרי ה carry trade סוגרים פוזיציות שמקורם בהלוואות יינים. "הביקוש למטבע היפני צפוי להמשיך ולצבור תאוצה בחודש הקרוב", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.
היום יפורסמו המכירות הקמעונאיות בבריטניה לחודש דצמבר, הצפי הוא לירידה מרמה של 0.4% לרמה של 0.2% כל מס' נמוך מהתחזית עשוי לדרדר את הסטרלינג אל מתחת לרמה של 1.9600. את מרכז הבמה יתפוס סקר מישיגן, סנטימנט הצרכן בארה"ב התחזית היא לירידה מרמה של 75.5 לרמה של 74.8 ,ירידה חדה יותר במדד עשויה להחליש את השטר הירוק.
דולר/שקל: הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאיזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.70. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכלייים מעודדים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7530 אל מול השקל.
זהב: המתכת היקרה תחת לחץ של מימושים ורושמת שלושה ימים רצופים של ירידות. "ככל הנראה ספקולנטים ממתינים לנקודת זינוק חדשה לפני הזרמת פוזיציות קנייה חדשות",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.בטווח הקצר ירידות המחירים מורגשות בכל שווקי הסחורות והאנרגיה וכך מושפע גם הזהב, בטווח הבינוני והארוך צפויה להתחדש מגמת העלייה. רמת תמיכה משמעותית לקראת זינוק מחודש מתקבלת סביב 860.0$ לאונקיה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב 878.0$ לאונקיה.
נפט: הנפט ממשיך ברצף של ירידות על רקע חשש מהאטה בביקוש לאנרגיה. כידוע הזהב השחור משמש כמקור אנרגיה עיקרי עבור המגדינות המתועשות, החשש כי ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם נכנסת להאטה כלכלית מוביל לספקולציות כי הביקוש לנפט יקטן ועימו גם יורד המחיר אל מתחת ל90.0$. אנו זוכרים כי רק לפני שבועיים המחיר חצה את רף ה 100.0$ והתיקון לא איחר להגיע, רמת התמיכה המשמעותית אליה מכוון הנפט היא 86.0$. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב השחור סביב הרמות של 89.50$ לחבית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.68% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
