ה"בריחה מסיכונים" מחזקת את הדולר
"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד. עם זאת, בטווח הקצר ציין הנגיד כי לנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב ייתכן ונידרש להורדות ריבית נוספות. "אנו רואים את הכלכלה ממשיכה לצמוח בשנת 2008 ואין חשש מהאטה או מיתון כלכלי", ציין ברננקי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4635 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9690 אל מול הסטלרלינג.
מרבית הציפיות הן כי אנו לקראת קיצוץ ריבית נוסף של 0.5% כבר בהחלטה הקרובה ב 30 לינואר, עם זאת יש לציין שישנם כלכלנים המעריכים כי אין די בכך ויש צורך בקיצוץ אגרסיבי של 0.75% על מנת להיחלץ ממשבר האשראי ולהעניק "אוויר לנשימה" למערכת הפיננסית כולה.
כעת מורגש אפקט של "בריחה מסיכונים", משקיעים רבים "מתקפלים" וקונים נכסים פיננסים יציבים כמו אג"ח ממשלתי וכד', לכן מורגשת הירידה בבורסה האמריקאית ובעיקר בשווקים המתעוררים. את ההשפעה המיידית מקבלים הדולר והיין היפני שרושמים התחזקות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. סוחרי ה carry trade סוגרים פוזיציות שמקורם בהלוואות יינים. "הביקוש למטבע היפני צפוי להמשיך ולצבור תאוצה בחודש הקרוב", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.
היום יפורסמו המכירות הקמעונאיות בבריטניה לחודש דצמבר, הצפי הוא לירידה מרמה של 0.4% לרמה של 0.2% כל מס' נמוך מהתחזית עשוי לדרדר את הסטרלינג אל מתחת לרמה של 1.9600. את מרכז הבמה יתפוס סקר מישיגן, סנטימנט הצרכן בארה"ב התחזית היא לירידה מרמה של 75.5 לרמה של 74.8 ,ירידה חדה יותר במדד עשויה להחליש את השטר הירוק.
דולר/שקל: הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאיזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.70. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכלייים מעודדים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7530 אל מול השקל.
זהב: המתכת היקרה תחת לחץ של מימושים ורושמת שלושה ימים רצופים של ירידות. "ככל הנראה ספקולנטים ממתינים לנקודת זינוק חדשה לפני הזרמת פוזיציות קנייה חדשות",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.בטווח הקצר ירידות המחירים מורגשות בכל שווקי הסחורות והאנרגיה וכך מושפע גם הזהב, בטווח הבינוני והארוך צפויה להתחדש מגמת העלייה. רמת תמיכה משמעותית לקראת זינוק מחודש מתקבלת סביב 860.0$ לאונקיה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב 878.0$ לאונקיה.
נפט: הנפט ממשיך ברצף של ירידות על רקע חשש מהאטה בביקוש לאנרגיה. כידוע הזהב השחור משמש כמקור אנרגיה עיקרי עבור המגדינות המתועשות, החשש כי ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם נכנסת להאטה כלכלית מוביל לספקולציות כי הביקוש לנפט יקטן ועימו גם יורד המחיר אל מתחת ל90.0$. אנו זוכרים כי רק לפני שבועיים המחיר חצה את רף ה 100.0$ והתיקון לא איחר להגיע, רמת התמיכה המשמעותית אליה מכוון הנפט היא 86.0$. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב השחור סביב הרמות של 89.50$ לחבית.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
