ה"בריחה מסיכונים" מחזקת את הדולר

"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד

"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד. עם זאת, בטווח הקצר ציין הנגיד כי לנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב ייתכן ונידרש להורדות ריבית נוספות. "אנו רואים את הכלכלה ממשיכה לצמוח בשנת 2008 ואין חשש מהאטה או מיתון כלכלי", ציין ברננקי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4635 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9690 אל מול הסטלרלינג.

מרבית הציפיות הן כי אנו לקראת קיצוץ ריבית נוסף של 0.5% כבר בהחלטה הקרובה ב 30 לינואר, עם זאת יש לציין שישנם כלכלנים המעריכים כי אין די בכך ויש צורך בקיצוץ אגרסיבי של 0.75% על מנת להיחלץ ממשבר האשראי ולהעניק "אוויר לנשימה" למערכת הפיננסית כולה.

כעת מורגש אפקט של "בריחה מסיכונים", משקיעים רבים "מתקפלים" וקונים נכסים פיננסים יציבים כמו אג"ח ממשלתי וכד', לכן מורגשת הירידה בבורסה האמריקאית ובעיקר בשווקים המתעוררים. את ההשפעה המיידית מקבלים הדולר והיין היפני שרושמים התחזקות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. סוחרי ה carry trade סוגרים פוזיציות שמקורם בהלוואות יינים. "הביקוש למטבע היפני צפוי להמשיך ולצבור תאוצה בחודש הקרוב", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.

היום יפורסמו המכירות הקמעונאיות בבריטניה לחודש דצמבר, הצפי הוא לירידה מרמה של 0.4% לרמה של 0.2% כל מס' נמוך מהתחזית עשוי לדרדר את הסטרלינג אל מתחת לרמה של 1.9600. את מרכז הבמה יתפוס סקר מישיגן, סנטימנט הצרכן בארה"ב התחזית היא לירידה מרמה של 75.5 לרמה של 74.8 ,ירידה חדה יותר במדד עשויה להחליש את השטר הירוק.

דולר/שקל: הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאיזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.70. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכלייים מעודדים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7530 אל מול השקל.

זהב: המתכת היקרה תחת לחץ של מימושים ורושמת שלושה ימים רצופים של ירידות. "ככל הנראה ספקולנטים ממתינים לנקודת זינוק חדשה לפני הזרמת פוזיציות קנייה חדשות",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.בטווח הקצר ירידות המחירים מורגשות בכל שווקי הסחורות והאנרגיה וכך מושפע גם הזהב, בטווח הבינוני והארוך צפויה להתחדש מגמת העלייה. רמת תמיכה משמעותית לקראת זינוק מחודש מתקבלת סביב 860.0$ לאונקיה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב 878.0$ לאונקיה.

נפט: הנפט ממשיך ברצף של ירידות על רקע חשש מהאטה בביקוש לאנרגיה. כידוע הזהב השחור משמש כמקור אנרגיה עיקרי עבור המגדינות המתועשות, החשש כי ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם נכנסת להאטה כלכלית מוביל לספקולציות כי הביקוש לנפט יקטן ועימו גם יורד המחיר אל מתחת ל90.0$. אנו זוכרים כי רק לפני שבועיים המחיר חצה את רף ה 100.0$ והתיקון לא איחר להגיע, רמת התמיכה המשמעותית אליה מכוון הנפט היא 86.0$. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב השחור סביב הרמות של 89.50$ לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: