ה"בריחה מסיכונים" מחזקת את הדולר
"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד. עם זאת, בטווח הקצר ציין הנגיד כי לנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב ייתכן ונידרש להורדות ריבית נוספות. "אנו רואים את הכלכלה ממשיכה לצמוח בשנת 2008 ואין חשש מהאטה או מיתון כלכלי", ציין ברננקי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4635 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9690 אל מול הסטלרלינג.
מרבית הציפיות הן כי אנו לקראת קיצוץ ריבית נוסף של 0.5% כבר בהחלטה הקרובה ב 30 לינואר, עם זאת יש לציין שישנם כלכלנים המעריכים כי אין די בכך ויש צורך בקיצוץ אגרסיבי של 0.75% על מנת להיחלץ ממשבר האשראי ולהעניק "אוויר לנשימה" למערכת הפיננסית כולה.
כעת מורגש אפקט של "בריחה מסיכונים", משקיעים רבים "מתקפלים" וקונים נכסים פיננסים יציבים כמו אג"ח ממשלתי וכד', לכן מורגשת הירידה בבורסה האמריקאית ובעיקר בשווקים המתעוררים. את ההשפעה המיידית מקבלים הדולר והיין היפני שרושמים התחזקות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. סוחרי ה carry trade סוגרים פוזיציות שמקורם בהלוואות יינים. "הביקוש למטבע היפני צפוי להמשיך ולצבור תאוצה בחודש הקרוב", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.
היום יפורסמו המכירות הקמעונאיות בבריטניה לחודש דצמבר, הצפי הוא לירידה מרמה של 0.4% לרמה של 0.2% כל מס' נמוך מהתחזית עשוי לדרדר את הסטרלינג אל מתחת לרמה של 1.9600. את מרכז הבמה יתפוס סקר מישיגן, סנטימנט הצרכן בארה"ב התחזית היא לירידה מרמה של 75.5 לרמה של 74.8 ,ירידה חדה יותר במדד עשויה להחליש את השטר הירוק.
דולר/שקל: הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאיזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.70. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכלייים מעודדים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7530 אל מול השקל.
זהב: המתכת היקרה תחת לחץ של מימושים ורושמת שלושה ימים רצופים של ירידות. "ככל הנראה ספקולנטים ממתינים לנקודת זינוק חדשה לפני הזרמת פוזיציות קנייה חדשות",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.בטווח הקצר ירידות המחירים מורגשות בכל שווקי הסחורות והאנרגיה וכך מושפע גם הזהב, בטווח הבינוני והארוך צפויה להתחדש מגמת העלייה. רמת תמיכה משמעותית לקראת זינוק מחודש מתקבלת סביב 860.0$ לאונקיה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב 878.0$ לאונקיה.
נפט: הנפט ממשיך ברצף של ירידות על רקע חשש מהאטה בביקוש לאנרגיה. כידוע הזהב השחור משמש כמקור אנרגיה עיקרי עבור המגדינות המתועשות, החשש כי ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם נכנסת להאטה כלכלית מוביל לספקולציות כי הביקוש לנפט יקטן ועימו גם יורד המחיר אל מתחת ל90.0$. אנו זוכרים כי רק לפני שבועיים המחיר חצה את רף ה 100.0$ והתיקון לא איחר להגיע, רמת התמיכה המשמעותית אליה מכוון הנפט היא 86.0$. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב השחור סביב הרמות של 89.50$ לחבית.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
