ה"בריחה מסיכונים" מחזקת את הדולר

"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד

"אנו צריכים כלכלה חזקה לצד יציבות מחירים", כך הצהיר אמש הנגיד בן ברננקי בנאומו, " בטווח הבינוני הדולר יחזור וישקף את עוצמתה של הכלכלה", הוסיף הנגיד. עם זאת, בטווח הקצר ציין הנגיד כי לנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב ייתכן ונידרש להורדות ריבית נוספות. "אנו רואים את הכלכלה ממשיכה לצמוח בשנת 2008 ואין חשש מהאטה או מיתון כלכלי", ציין ברננקי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4635 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9690 אל מול הסטלרלינג.

מרבית הציפיות הן כי אנו לקראת קיצוץ ריבית נוסף של 0.5% כבר בהחלטה הקרובה ב 30 לינואר, עם זאת יש לציין שישנם כלכלנים המעריכים כי אין די בכך ויש צורך בקיצוץ אגרסיבי של 0.75% על מנת להיחלץ ממשבר האשראי ולהעניק "אוויר לנשימה" למערכת הפיננסית כולה.

כעת מורגש אפקט של "בריחה מסיכונים", משקיעים רבים "מתקפלים" וקונים נכסים פיננסים יציבים כמו אג"ח ממשלתי וכד', לכן מורגשת הירידה בבורסה האמריקאית ובעיקר בשווקים המתעוררים. את ההשפעה המיידית מקבלים הדולר והיין היפני שרושמים התחזקות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. סוחרי ה carry trade סוגרים פוזיציות שמקורם בהלוואות יינים. "הביקוש למטבע היפני צפוי להמשיך ולצבור תאוצה בחודש הקרוב", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.

היום יפורסמו המכירות הקמעונאיות בבריטניה לחודש דצמבר, הצפי הוא לירידה מרמה של 0.4% לרמה של 0.2% כל מס' נמוך מהתחזית עשוי לדרדר את הסטרלינג אל מתחת לרמה של 1.9600. את מרכז הבמה יתפוס סקר מישיגן, סנטימנט הצרכן בארה"ב התחזית היא לירידה מרמה של 75.5 לרמה של 74.8 ,ירידה חדה יותר במדד עשויה להחליש את השטר הירוק.

דולר/שקל: הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאיזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.70. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכלייים מעודדים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7530 אל מול השקל.

זהב: המתכת היקרה תחת לחץ של מימושים ורושמת שלושה ימים רצופים של ירידות. "ככל הנראה ספקולנטים ממתינים לנקודת זינוק חדשה לפני הזרמת פוזיציות קנייה חדשות",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.בטווח הקצר ירידות המחירים מורגשות בכל שווקי הסחורות והאנרגיה וכך מושפע גם הזהב, בטווח הבינוני והארוך צפויה להתחדש מגמת העלייה. רמת תמיכה משמעותית לקראת זינוק מחודש מתקבלת סביב 860.0$ לאונקיה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב 878.0$ לאונקיה.

נפט: הנפט ממשיך ברצף של ירידות על רקע חשש מהאטה בביקוש לאנרגיה. כידוע הזהב השחור משמש כמקור אנרגיה עיקרי עבור המגדינות המתועשות, החשש כי ארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם נכנסת להאטה כלכלית מוביל לספקולציות כי הביקוש לנפט יקטן ועימו גם יורד המחיר אל מתחת ל90.0$. אנו זוכרים כי רק לפני שבועיים המחיר חצה את רף ה 100.0$ והתיקון לא איחר להגיע, רמת התמיכה המשמעותית אליה מכוון הנפט היא 86.0$. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב השחור סביב הרמות של 89.50$ לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.