האסטרטגית הראשית של פסגות: "הפד יפחית ב-0.25% בלבד"
"כן יהיה מיתון או לא יהיה מיתון היא שאלה עיתונאית בעיקרה, ולא בהכרח כלכלית-מקצועית. יכולים להיות שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (של 0.1, למשל) שלאחריהם יזנק המשק האמריקאי בקצב של 3-4%. לעומת זאת, יתכן מצב של צמיחה חיובית מתמשכת על פני ארבעה חודשים, שלא יענה על הגדרה של "מיתון", למשל צמיחה של 0.1%. ברור שהמצב השני, שלא ייקרא "מיתון" חמור יותר עבור המשק האמרקאי מהמצב השני", כך אומרת היום ורד דר, אסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות אופק.
המשק האמריקאי יצר 18 אלף משרות בדצמבר (לעומת צפי לגידול של 70 אלף) - קצב הגידול הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2003. נתוני נובמבר עודכנו כלפי מעלה ב-21 אלף, ונתוני אוקטובר עודכנו כלפי מטה ב-11 אלף. כמו כן, שיעור האבטלה עלה מ-4.7% ל-5%.
"בארה"ב, בניגוד לישראל למשל, חשיבות נתון האבטלה נופלת מחשיבותו של נתון המשרות. שיעור האבטלה נגזר מסקר קטן יחסית, בעוד שמספר המשרות שמייצר המשק, נגזר מנתונים רחבי הקף הרבה יותר", אומרת דר ומוסיפה, כי בעבר, כאשר היו מקרים של חוסר התאמה, הבהיר הפד שהמשרות הן הנתון אחריו הם עוקבים. הפעם, שני הנתונים הולכים לאותו כיוון ותומכים זה בזה.
"לכן השאלה האם כן יהיה מיתון או לא, נראית לנו פחות חשובה. התחזית שלנו היא שהצמיחה בארבעת הרבעונים המתחילים ברבעון הרביעי של 2007 ומסתיימים בשלישי של 2008 תעמוד בממוצע על 1-1.5%", אומרת דר ומדגישה שזוהי "נחיתה קשה".
שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע, אומרת דר ומצביעה על כך שנפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם, אינה עוד קירטוע.
מדד ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר.
"זה לא רק דוח המשרות. שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע. יום שישי כבר חרג מקרטוע - נפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם - אינדיקטור ברור לשינוי שלילי בסנטימנט של משקיעים בעולם. ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר
על הריבית בארה"ב אומרת דר, כי הנתונים תומכים בכל מי שטען כבר שנה, שהפד לא יודע איפה הוא חי, ומצבו של המשק האמריקאי בכי רע. ההסתברות שנותן השוק להפחתת הריבית בישיבת הפד הקרובה ב-31 בינואר, עלתה ביום שישי ל-97% לעומת 72% שבוע קודם לכן. 60% מאמינים שהיא תופחת ב-50 נקודות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
