שוק האג"ח מודל 2007: כבר לא כל כך סולידי
לקראת תחילת שנת 2008 בדקנו ב-Bizportal איך התנהג השוק הסולידי בישראל בסיומה של שנת 2007 מרובת התהפוכות. השנה, בניגוד לשנים קודמות בהן היינו עדים לתקופה של בורסה שוורית שהתאפיינה בעליות שערים וצמיחה משמעותית ללא קושי משמעותי, המונח השקעה סולידית בשוק ההון הפך להיות נדיר, לאחר שבכל האפיקים חוו המשקיעים זעזועים קשים בעקבות משבר האשראי בארה"ב (משכנתאות הסאב-פריים) והמשך הידרדרותו של שוק המגורים האמריקני. אפשר להגיד שהמונח סולידי הפך להיות הרבה פחות סולידי. עם זאת, בתחילת השנה נראו הדברים קצת אחרת - "קרנות הנאמנות הסולידיות פתחו את השנה בכל תרועה, מיליארדי שקלים גוייסו ונוטבו בעיקר לקרנות ה-80/20 ואג"ח שחלק ניכר ממנו עבר לקונצרני", כך אומר היום רן אמיתי, מנכ"ל כרמים שוקי הון ומציין שכך נראו הדברים כמעט עד יולי 2007. "באוגוסט המגמה התהפכה כאשר המכות בשוק האג"ח מגיעות בעיקר משתי חזיתות האחת מקומית - קריסת חפציבה, והשנייה עולמית - משבר הסאב-פריים בארה"ב", כך אומר אמיתי ומוסיף, כי "הדבר הוביל ללחץ על הציבור מצד יועצים רבים לצאת מהקרנות, מה שגרר אחריו פדיונות של כ-10 מיליארד שקל בחודש אוגוסט". חשוב לציין, כי המצב בחו"ל היה הרבה יותר גרוע, כאשר מחירהן של אג"ח קונצרני אמריקני בדירוגים של AA או AAA (הדרוג הגבוה ביותר) רשמו ירידה של כ-20-30 אחוזים במהלך השנה. ברקע, עמדו סוכנויות הדירוג המובילות בעולם, אשר העניקו לשטרי ההתחייבויות המגובים במשכנתאות ומוצרים פיננסים אחרים, דירוגים מוגזמים. "תהליך הפידיונות נמשך עד עכשיו", אומר אמיתי ומסביר, כי "הקרנות מוכרות את האג"ח כדי לספק נזילות גם במחיר הפסד". מבחינת נתוני מסחר, בשנת 2007 נרשם שיא יומי במסחר באג"ח של 10.7 מיליארד שקל, כאשר מחזור המסחר הממוצע הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל, כמעט פי 2 מהמחזור אשתקד. 27 חברות חדשות גייסו כ-3.5 מיליארד שקל במהלך השנה באמצעות הנפקות אג"ח, 50% יותר מאשתקד, כאשר סך הנפקות האג"ח ע"י הסקטור העסקי הסתכמו ב-83 מיליארד שקל. 27 חברות חדשות הצטרפו לשורת המנפיקות וגייסו כ-3.5 מיליארד שקל באג"ח, כ-50% מעל שנת 2006. 70 חברות נדל"ן השתתפו בחגיגה וגייסו כ-13 מיליארד שקל באג"ח, שרובו היה צמוד מדד. אגרות החוב הצמודות מדד שיקפו את האפיק הרווחי ביותר השנה, כאשר עיקר העליות באפיק מיוחסות לעלייה בשיעור האינפלציה (שינוי מצטבר של 2.8% עד כה), עלייה הנובעת בעיקר מהעלייה החדה במחירי הנפט, עלייה של כ-56% מתחילת השנה. מי שהשקיע באפיק האג"ח ל-2-5 שנים צמוד מדד רשם רווח הון ממוצע של 7.19%. כמו כן, מחיר האג"ח צמודות מדד בריבית קבועה רשם עלייה של 6.14% מתחילת השנה. קטגוריית האג"ח צמוד מדד ל-7 - 10 שנים רשמה עלייה של 5.94% מתחילת השנה. קטגוריית צמוד מדד כללי עלתה ב-5.8%. אג"ח להמרה סוגר את רשימת האג"חים שטיפסו מעל 5% מתחילת השנה, עם עלייה של 5.38%. אגרות החוב השקליות מסוג שחר עלו השנה בשיעור של 2.2%, כאשר בחציון הראשון של השנה נהנו אגרות החוב מעליות שערים בעיקר ברקע לירידת ריבית בנק ישראל לרמתה הנמוכה ביותר של 3.5% ובהמשך לכך מירידת התשואות לרמתן הנמוכה ביותר, כ-5% בשחר הארוך ביותר (מח"מ גדול מ-5 שנים). במחצית השנייה של השנה, כאשר צצו להם הלחצים האינפלציונים ברחבי העולם וכמו כן בישראל, החלה לעלות תשואת השחרים במקביל לעליית ריבית בנק ישראל, שהיום עומדת על 4.25%, בהמשך לעלייה של 0.25% ביום שני האחרון. תנודתיות רבה פקדה את שערי אגרות החוב צמודות דולר אלו הספגו את הירידות החדות ביותר וסימנו את אפיק ההשקעה הסולידי הגרוע ביותר, כאשר סיימו את השנה בירידה של 2%, בדומה לשנת 2006. את עיקר הירידות ספגה אגרת החוב הממשלתית מסוג גלבוע שהצליחה לצנוח בשיעור של 6%. השטר הירוק הצליח להיחלש בכ-7.4% מתחילת השנה, כאשר התיסוף בשקל העביר אותו ממחיר של 4.1860 שקלים למחיר של 3.8760 שקלים (נכון להיום). * הנתונים הינם ממוצעים ומעודכנים לפתיחת יום שלישי, ה-25 לדצמבר.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
