על מעביד הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו

העובדות -------- חברת אופטיק דורון בע"מ (להלן: "המעבידה") תבעה את גב' זכאי מזל (להלן: "העובדת"), שכן לטענתה העובדת נטלה שלא כדין מסמכים סודיים כספיים המהווים "סוד מסחרי" ובמעשיה ביצעה עוולה של גזל סוד מסחרי. לפיכך, טענה המעבידה, כי היא זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ש"ח, כקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות. מנגד טענה העובדת, כי המסמכים נשוא התביעה אינם בגדר "סוד מסחרי" ובמהלך עבודתה היא עשתה בהם שימוש באופן שוטף, בהסכמת הממונים עליה.

פסק הדין --------- בית הדין דחה את התביעה וקבע, כי על הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. על מנת, שרשימת לקוחות, תבוא בגדר ההגדרה של "סוד מסחרי" בחוק עוולות מסחריות, נדרש מהטוען לסוד מסחרי להראות, כי התקיימו מספר תנאים: סודיות רשימת הלקוחות; היקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש; תנאי העסקאות עם הלקוח, המוצרים שהוא רוכש והטיפול לו הוא זוכה והיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות; ענף המשק בו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש; ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות, והחיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי. בנוסף נקבע, כי תקופת קיומו של סוד מסחרי מוגבלת בזמן ואינה צמיתה. לכן במקרה זה נקבע, כי רשימת הלקוחות אינה "סוד מסחרי", שכן לא היה פירוט כלשהו לגבי המוצרים שנמכרו ותנאי העסקאות והוכח, שלא נדרש מאמץ מיוחד להשיג את רשימת הלקוחות. המעבידה אף לא נקטה באמצעים סבירים לשמור על סודיות רשימת הלקוחות ולא הוכיחה כל יתרון עסקי שרשימת הלקוחות מקנה לבעליהם. כמו כן, התנהלות המעבידה לאחר שהעובדת הגישה את רשימת הלקוחות לבית הדין, הוכיחה שהמעבידה לא ראתה ברשימות "סוד מסחרי" הראוי להגנה. העובדה, כי טענה בגין קיומו של סוד מסחרי מוגבלת בזמן, ובמקרה זה מדובר בדוחות ישנים שהמידע המצוי בהם אינו אקטואלי במועד בו הוגשה התביעה, גם היא חיזקה את קביעת בית הדין כי אין במקרה זה סוד מסחרי. לאור האמור, קבע בית הדין, כי בתביעה זו יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט וניהול משפט סרק. לפיכך נפסק, כי המעבידה תשלם לעובדת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".