שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר: "רמתו של המיחשוב בבתי הספר בארץ נמוכה ביותר - דרוש שינוי"
"שיעור המחשבים בבתי האב בישראל גבוה מאוד. לעומת זאת, בבתי הספר, רמת המיחשוב נמוכה ביותר, גם מהממוצע ב-OECD, וגרוע מכך - חלק גדול מהמחשבים לא שמישים", ביקורת קשה זו מתחה ביום ה' האחרון שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בכנס "מקוונים ללמידה". הכנס, שערכו משרד החינוך ואינטל ישראל, ובו השתתפו מאות מורים ומרכזי מגמות מיחשוב בבתי ספר מכל רחבי הארץ, נערך באוניברסיטת בר אילן בהפקת קבוצת ThePeople.
לדברי תמיר, "תלמידים מגיעים לבית הספר ומוצאים עצמם משועממים לאור מגוון הגירויים שיש להם בבית. במשרד החינוך מחפשים דרכים לגרום לשינוי תודעתי והוראתי של מצב זה". להערכת השרה, רק הכנסת אמצעי למידה משוכללים, ללא הכשרת המורים - היא בעלת משמעות מוגבלת. "כיום מערכת החינוך בישראל מתלבטת כיצד להישאר רלוונטית, בעולם שיש בו מגוון אדיר של גירויים ואפשרויות למידה - ובית הספר נשאר מאחור", אמרה תמיר, "האם מערכות החינוך מבינות מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות בעולם השונה מהעולם שגדלנו בו כילדים, עולם שיש לכל ילד מגוון אדיר של התנסויות, שבית הספר לא יכול להגיע אליהם".
לדבריה, בשנה שעברה הוחל במערכות שונות של ניסויים בהובלתה של מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שמטרתן לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את האפשרויות החדשות במערך ההוראה בבתי הספר. היא ציינה, כי "התשתית של המערכת מאוד רעועה. גם המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב, שלא לדבר על כך שהתקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי - שחייב לבוא".
המשאב האנושי – המשאב היחידי בישראל
מקסין פסברג, סגנית נשיא עולמית ומנכ"לית אינטל ישראל, אמרה ל-ThePeople כי "אינטל משקיעה כבר 30 שנה בחינוך. המשאב הטבעי היחידי של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי וכולנו מחויבים להשקיע בו. כך, נצליח להביא את המדינה לשמור על ההישגים והחדשנות, המאפיינים אותנו, ונמשיך את הפיתוח של הקהל העתידי של המהנדסים, הרופאים והכימאים. אם יש משהו שהוא לא נחלה פרטית של הממשלה ושל משרד החינוך – זהו נושא החינוך, שחייב להיות נחלת הכלל. הייתי שמחה אם הייתי רואה פה יותר מהתעשיינים".
היא ציינה, כי "במסגרת תוכנית Intel To The Future, הכשרנו 20 אלף מורים שיידעו להשתמש בטכנולוגיה, כדי ללמד את המקצוע שלהם בכיתה. בנוסף, במסגרת התוכנית 'לומדים עם אינטל' חנכנו 200,000 ילדים בתחום. זו לא עבודה של גורם אחד, אנחנו פועלים בשותפות אמיתית עם משרד החינוך, התעשיה ומלכ"רים למיניהם – על מנת להשפיע. זה פרויקט לאומי".
על הבמה אמרה פסברג, כי : "אנו צריכים חזון כמו שיש ליפן ולסין, חזון ארוך טווח. נדרשת תוכנית לאומית שתהיה חזקה מחילופי שלטון ושתיקח על עצמה אתגרים ברורים עם השקעת משאבים לחינוך. שינויים במערכות לא מתחוללים ביום אחד".
הדוברת השלישית בכנס היתה ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שאמרה כי "אנחנו לומדים בכל מקום, בכל גיל, בכל זמן. החדרת הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליישם את הרצון ללמוד. המיחשוב מסייע לחשיבה, בעיבודי מידע, בפלטים שלא היו לנו בעבר. בית הספר הוא לא הבית של הספר. הספר האלקטרוני נמצא בכל מקום". ויניק הוסיפה כי "אנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים של חשיפה שוויונית לטכנולוגיות. חשיפה ליכולות להפעיל את הקוגניציה. נותרה לנו דרך ארוכה להתוות את הדרך הנכונה לשימוש במחשב, וכן לשמור על אתיקה וערכים. התעשיה היום עתירת ידע וניסיון ויש לנו הרבה מה ללמוד".
לאחר מכן התקיימו שני פאנלים – הראשון עסק בשאלה למה להתקוון – כיצד השפיעה ותשפיע מהפכת האינטרנט על הלימוד בבתי הספר. הפאנל השני עסק בנשים מובילות טכנולוגיה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
