שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר: "רמתו של המיחשוב בבתי הספר בארץ נמוכה ביותר - דרוש שינוי"
"שיעור המחשבים בבתי האב בישראל גבוה מאוד. לעומת זאת, בבתי הספר, רמת המיחשוב נמוכה ביותר, גם מהממוצע ב-OECD, וגרוע מכך - חלק גדול מהמחשבים לא שמישים", ביקורת קשה זו מתחה ביום ה' האחרון שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בכנס "מקוונים ללמידה". הכנס, שערכו משרד החינוך ואינטל ישראל, ובו השתתפו מאות מורים ומרכזי מגמות מיחשוב בבתי ספר מכל רחבי הארץ, נערך באוניברסיטת בר אילן בהפקת קבוצת ThePeople.
לדברי תמיר, "תלמידים מגיעים לבית הספר ומוצאים עצמם משועממים לאור מגוון הגירויים שיש להם בבית. במשרד החינוך מחפשים דרכים לגרום לשינוי תודעתי והוראתי של מצב זה". להערכת השרה, רק הכנסת אמצעי למידה משוכללים, ללא הכשרת המורים - היא בעלת משמעות מוגבלת. "כיום מערכת החינוך בישראל מתלבטת כיצד להישאר רלוונטית, בעולם שיש בו מגוון אדיר של גירויים ואפשרויות למידה - ובית הספר נשאר מאחור", אמרה תמיר, "האם מערכות החינוך מבינות מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות בעולם השונה מהעולם שגדלנו בו כילדים, עולם שיש לכל ילד מגוון אדיר של התנסויות, שבית הספר לא יכול להגיע אליהם".
לדבריה, בשנה שעברה הוחל במערכות שונות של ניסויים בהובלתה של מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שמטרתן לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את האפשרויות החדשות במערך ההוראה בבתי הספר. היא ציינה, כי "התשתית של המערכת מאוד רעועה. גם המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב, שלא לדבר על כך שהתקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי - שחייב לבוא".
המשאב האנושי – המשאב היחידי בישראל
מקסין פסברג, סגנית נשיא עולמית ומנכ"לית אינטל ישראל, אמרה ל-ThePeople כי "אינטל משקיעה כבר 30 שנה בחינוך. המשאב הטבעי היחידי של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי וכולנו מחויבים להשקיע בו. כך, נצליח להביא את המדינה לשמור על ההישגים והחדשנות, המאפיינים אותנו, ונמשיך את הפיתוח של הקהל העתידי של המהנדסים, הרופאים והכימאים. אם יש משהו שהוא לא נחלה פרטית של הממשלה ושל משרד החינוך – זהו נושא החינוך, שחייב להיות נחלת הכלל. הייתי שמחה אם הייתי רואה פה יותר מהתעשיינים".
היא ציינה, כי "במסגרת תוכנית Intel To The Future, הכשרנו 20 אלף מורים שיידעו להשתמש בטכנולוגיה, כדי ללמד את המקצוע שלהם בכיתה. בנוסף, במסגרת התוכנית 'לומדים עם אינטל' חנכנו 200,000 ילדים בתחום. זו לא עבודה של גורם אחד, אנחנו פועלים בשותפות אמיתית עם משרד החינוך, התעשיה ומלכ"רים למיניהם – על מנת להשפיע. זה פרויקט לאומי".
על הבמה אמרה פסברג, כי : "אנו צריכים חזון כמו שיש ליפן ולסין, חזון ארוך טווח. נדרשת תוכנית לאומית שתהיה חזקה מחילופי שלטון ושתיקח על עצמה אתגרים ברורים עם השקעת משאבים לחינוך. שינויים במערכות לא מתחוללים ביום אחד".
הדוברת השלישית בכנס היתה ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שאמרה כי "אנחנו לומדים בכל מקום, בכל גיל, בכל זמן. החדרת הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליישם את הרצון ללמוד. המיחשוב מסייע לחשיבה, בעיבודי מידע, בפלטים שלא היו לנו בעבר. בית הספר הוא לא הבית של הספר. הספר האלקטרוני נמצא בכל מקום". ויניק הוסיפה כי "אנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים של חשיפה שוויונית לטכנולוגיות. חשיפה ליכולות להפעיל את הקוגניציה. נותרה לנו דרך ארוכה להתוות את הדרך הנכונה לשימוש במחשב, וכן לשמור על אתיקה וערכים. התעשיה היום עתירת ידע וניסיון ויש לנו הרבה מה ללמוד".
לאחר מכן התקיימו שני פאנלים – הראשון עסק בשאלה למה להתקוון – כיצד השפיעה ותשפיע מהפכת האינטרנט על הלימוד בבתי הספר. הפאנל השני עסק בנשים מובילות טכנולוגיה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
