שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר: "רמתו של המיחשוב בבתי הספר בארץ נמוכה ביותר - דרוש שינוי"

לדברי השרה, שהשתתפה בכנס שערכו ביום ה' משרד החינוך ואינטל ישראל, הדבר בולט עוד יותר על רקע שיעור המיחשוב הגבוה בבתי האב בארץ. "תשתית המערכת מאוד רעועה. המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב. גם התקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי - שחייב לבוא", ביקרה השרה תמיר
אבי בליזובסקי |

"שיעור המחשבים בבתי האב בישראל גבוה מאוד. לעומת זאת, בבתי הספר, רמת המיחשוב נמוכה ביותר, גם מהממוצע ב-OECD, וגרוע מכך - חלק גדול מהמחשבים לא שמישים", ביקורת קשה זו מתחה ביום ה' האחרון שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בכנס "מקוונים ללמידה". הכנס, שערכו משרד החינוך ואינטל ישראל, ובו השתתפו מאות מורים ומרכזי מגמות מיחשוב בבתי ספר מכל רחבי הארץ, נערך באוניברסיטת בר אילן בהפקת קבוצת ThePeople.

לדברי תמיר, "תלמידים מגיעים לבית הספר ומוצאים עצמם משועממים לאור מגוון הגירויים שיש להם בבית. במשרד החינוך מחפשים דרכים לגרום לשינוי תודעתי והוראתי של מצב זה". להערכת השרה, רק הכנסת אמצעי למידה משוכללים, ללא הכשרת המורים - היא בעלת משמעות מוגבלת. "כיום מערכת החינוך בישראל מתלבטת כיצד להישאר רלוונטית, בעולם שיש בו מגוון אדיר של גירויים ואפשרויות למידה - ובית הספר נשאר מאחור", אמרה תמיר, "האם מערכות החינוך מבינות מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות בעולם השונה מהעולם שגדלנו בו כילדים, עולם שיש לכל ילד מגוון אדיר של התנסויות, שבית הספר לא יכול להגיע אליהם".

לדבריה, בשנה שעברה הוחל במערכות שונות של ניסויים בהובלתה של מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שמטרתן לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את האפשרויות החדשות במערך ההוראה בבתי הספר. היא ציינה, כי "התשתית של המערכת מאוד רעועה. גם המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב, שלא לדבר על כך שהתקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי - שחייב לבוא".

המשאב האנושי – המשאב היחידי בישראל

מקסין פסברג, סגנית נשיא עולמית ומנכ"לית אינטל ישראל, אמרה ל-ThePeople כי "אינטל משקיעה כבר 30 שנה בחינוך. המשאב הטבעי היחידי של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי וכולנו מחויבים להשקיע בו. כך, נצליח להביא את המדינה לשמור על ההישגים והחדשנות, המאפיינים אותנו, ונמשיך את הפיתוח של הקהל העתידי של המהנדסים, הרופאים והכימאים. אם יש משהו שהוא לא נחלה פרטית של הממשלה ושל משרד החינוך – זהו נושא החינוך, שחייב להיות נחלת הכלל. הייתי שמחה אם הייתי רואה פה יותר מהתעשיינים".

היא ציינה, כי "במסגרת תוכנית Intel To The Future, הכשרנו 20 אלף מורים שיידעו להשתמש בטכנולוגיה, כדי ללמד את המקצוע שלהם בכיתה. בנוסף, במסגרת התוכנית 'לומדים עם אינטל' חנכנו 200,000 ילדים בתחום. זו לא עבודה של גורם אחד, אנחנו פועלים בשותפות אמיתית עם משרד החינוך, התעשיה ומלכ"רים למיניהם – על מנת להשפיע. זה פרויקט לאומי".

על הבמה אמרה פסברג, כי : "אנו צריכים חזון כמו שיש ליפן ולסין, חזון ארוך טווח. נדרשת תוכנית לאומית שתהיה חזקה מחילופי שלטון ושתיקח על עצמה אתגרים ברורים עם השקעת משאבים לחינוך. שינויים במערכות לא מתחוללים ביום אחד".

הדוברת השלישית בכנס היתה ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שאמרה כי "אנחנו לומדים בכל מקום, בכל גיל, בכל זמן. החדרת הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליישם את הרצון ללמוד. המיחשוב מסייע לחשיבה, בעיבודי מידע, בפלטים שלא היו לנו בעבר. בית הספר הוא לא הבית של הספר. הספר האלקטרוני נמצא בכל מקום". ויניק הוסיפה כי "אנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים של חשיפה שוויונית לטכנולוגיות. חשיפה ליכולות להפעיל את הקוגניציה. נותרה לנו דרך ארוכה להתוות את הדרך הנכונה לשימוש במחשב, וכן לשמור על אתיקה וערכים. התעשיה היום עתירת ידע וניסיון ויש לנו הרבה מה ללמוד".

לאחר מכן התקיימו שני פאנלים – הראשון עסק בשאלה למה להתקוון – כיצד השפיעה ותשפיע מהפכת האינטרנט על הלימוד בבתי הספר. הפאנל השני עסק בנשים מובילות טכנולוגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".