חברות היי-טק ישראליות גייסו 414 מיליון ד' ב-Q3
חברת המחקר - IVC Research Center, עורכת מדי רבעון ב-9 שנים האחרונות מחקר הסוקר את השקעות ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל. המחקר סוקר את גיוסי חברות ההיי-טק הישראליות מקרנות הון סיכון ישראליות ומגופי השקעה אחרים. המחקר זכה לשיתוף פעולה מצד שמונים הון סיכון, מתוכם ארבעים ותשע חברות ניהול ישראליות ושלושים ואחד משקיעים נוספים אשר רובם זרים.
מהסקר עולה, כי 108 חברות היי-טק ישראליות גייסו 414 מיליון דולר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2007 ממשקיעי הון סיכון זרים וישראליים. סכום זה משקף עליה של 9 אחוזים לעומת הרבעון השלישי של 2006, בו גויסו 381 מיליון דולר וירידה קלה של 5 אחוזים בהשוואה ל-436 מיליון דולר שגויסו ברבעון הקודם.
"נתוני הרבעון השלישי של השנה מצביעים כי שנת 2007 עשויה להיות שנת שיא בחמש השנים האחרונות, עם היקף השקעות של כ-1.7 מיליארד דולר בסקטור ההיי-טק", אמר זאב הולצמן, יו"ר IVC וגיזה הון סיכון. "כדי להשלים את התמונה החיובית אנו מקווים שפעילות ההשקעות הנמרצת תתבטא גם באקזיטים בסדרי גודל משמעותיים של 500 מיליון דולר ומעלה בשנה הקרובה שיאפשרו לתעשיית הון הסיכון הישראליות להראות תשואות משמעותיות על השקעותיהן".
סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון השלישי על 3.83 מיליון דולר בהשוואה ל-4.38 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2006 ו-3.69 מיליון דולר ברבעון השני של השנה. שבעים ושלוש חברות גייסו סכום העולה על מיליון דולר, שלוש עשרה מהן גייסו בין 5-10 מיליון דולר, אחת עשרה חברות גייסו בין 10-20 מיליון דולר כל אחת, ושלוש חברות גייסו סכום העולה על 20 מיליון דולר.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 גייסו חברות ההיי-טק 1.256 מיליארד דולר, עלייה של 10 אחוזים ביחס ל-1.145 מיליארד הדולר שגויסו בתקופה מקבילה בשנה שעברה.
הקרנות הישראליות היוו רק 43 אחוזים מהיקף הגיוסים של החברות הישראליות
השקעותיהן של הקרנות הישראליות בחברות ההיי-טק הישראליות הסתכמו ברבעון השלישי ב-172 מיליון דולר. זאת בהשוואה ל-142 מיליון דולר שהושקעו על ידי הקרנות ברבעון השלישי של 2006 ו- 193 מיליון דולר שהושקעו על ידן ברבעון השני של השנה. חלקן היחסי של הקרנות הישראליות היה 42 אחוזים מהיקף הגיוסים של החברות הישראליות. שאר הכסף הגיע ברובו ממשקיעים זרים, ומקצתו ממשקיעים ישראלים נוספים (שאינם קרנות הון סיכון).
חלקן של השקעות ה-First (השקעות ראשונות) של הקרנות הישראליות עמד ברבעון השלישי של השנה על 51 אחוזים בהשוואה ל-44 אחוזים ברבעון השלישי של 2006 ו-38 אחוזים ברבעון הקודם. ממוצע השקעות ה- Firstשל הקרנות הישראליות ברבעון האחרון היה 3.25 מיליון דולר וממוצע השקעות ה- Follow-on שלהן היה 0.83 מיליון דולר.
הקרנות הישראליות מעדיפות להשקיע בבית
קרנות ההון סיכון הישראליות השקיעו במהלך הרבעון השלישי כ-9 מיליון דולר בתשע חברות היי-טק זרות בהשוואה ל-6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2006 ו-18 מיליון דולר שהושקעו ברבעון השני של השנה. כל ההשקעות בחברות זרות ברבעון היו ההשקעות המשך. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה השקיעו הקרנות הישראליות 36 מיליון דולר.
סקטור התקשורת מוביל בגיוסים ואחריו המוליכים למחצה
סקטור התקשורת הוביל את גיוסי חברות ההיי-טק עם 83 מיליון דולר, 20 אחוזים מסך הגיוסים. למקום השני הגיע סקטור המוליכים למחצה עם 74 מיליון דולר, 18 אחוזים מסך הגיוסים. היקף הגיוס הגבוה של חברות המוליכים למחצה הוא תוצאה של שני סבבים גדולים במיוחד – המסתכמים בכ- 50 מיליון דולר. את המקום השלישי חולקים סקטור התוכנה וסקטור האינטרנט עם 17 אחוזים מהיקף ההון כל אחד.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
מדריד מבטלת חוזים לרכישת מערכות ארטילריה מאלביט וטילי ספייק מרפאל, במהלך שנועד לצמצם תלות בטכנולוגיה ישראלית על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו הגיב: "זה איום ג'נוסיידי על המדינה היהודית היחידה. כנראה האינקוויזיציה הספרדית, גירוש יהודי ספרד והרצח השיטתי וההמוני של יהודים בשואה, לא מספיקים לסנצ'ס. מדהים".
כעת נודע שהאמברגו הופך למוחשי. ספרד החליטה לבטל עסקה רחבת היקף לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מאלביט מערכות. היקף העסקה הכולל של כל הפרויקט יחד עם ספקיות נוספות הוערך בכ-700-800 מיליון אירו, מתוכם כ-150 מיליון אירו יוחסו לאלביט עצמה. ההודעות על כך התפרסמו בתקשורת הספרדית, כשנזכיר שלאחרונה גם דווח שם על ביטול עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל בהיקף של כ-285 מיליון אירו. על כך אמר לנו מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן שהחברה לא קיבלה הודעה רשמית ואלו דיבורים בעיתון, אך מאז היחסים התערערו עוד יותר ונראה שהאמברגו שמגיע מראש הממשלה יחלחל להסכמים רבים בין חברות נשק ישראליות לספרד.
הרצון המוצהר של ספרד הוא להקטין ככל האפשר את ההישענות על טכנולוגיה ישראלית, על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה לצמצום שיתופי פעולה ביטחוניים עם ישראל. ספרד היא שוק חשוב של התעשיות הביטחוניות, והיא כמובן מדינה משמעותית באירופה וחסרונה כלקוח יורגש. עד כה למרות איומים מצד מדינות שונות באירופה, היה נדמה שכשמדובר בנשק הם ירצו את המערכות הטובות מבחינתם, ואם המערכות הישראליות מתאימות להם הם ירכשו למרות האיומים. אלא שהאיומים הופכים למוחשיים והחשש שזה יחלחל למדינות נוספות בעקבות הרחבת הלחימה בעזה.