בועז משען: הפורמט הקמעונאי במלחמת מחירים
שוק מוצרי הצריכה בישראל נאמד ב-35 מיליארד שקל וצמח, במונחים כספיים, בכ-5%, בתקופה שבין ספטמבר 2006 לאוגוסט 2007. מנוע הצמיחה העיקרי של השוק הנו דווקא בתחום המשקאות - צמיחה של 11%, בעוד תחום ה-NF (לא מזון) מצוי בסטגנציה ותחום המזון נמצא בצמיחה קלה. 5 הקטגוריות הצומחות ביותר הן: יוגורט והמשקה הפרוביוטי; מים בבקבוק בטעמים; תה קר; עוף טרי; וחטיפי דגנים למבוגרים.
נתונים אלה הוצגו בכנס לקוחות של חברת המידע הקמעונאי "סטורנקסט" על ידי סמנכ"ל השיווק של החברה, בועז משען.
בראיון ל-Bizportal מספר משען על הרגלי הקנייה של הצרכן הישראלי והעדפותיו למוצרי פרימיום חדשניים. "בשנתיים האחרונות ישנה פריחה של סופרמרקטים שכונתיים, כך בעקבות מהלך רבוע כחול עם ופתיחת סניפי "מגה בעיר", אנחנו רואים מלחמת מחירים רצינית בפורמט השכונתי, שמשפיעה על כל השוק, הן על הפורמטים הקמעונאיים הגדולים והן על חנויות המכולת", מציין משען. לשם השוואה, מאז נפילת קלאבמרקט, במרץ 2005, ועד היום התבצעה עליית מחירים של כ-6%, כאשר בחודש האחרון מורגש מיתון בעליית המחירים בעקבות התחזקות הפורמט השכונתי. בין הפורמטים השכונתיים בולטת רשת AM:PM, פורמט "שופרסל שלי" וכאמור "מגה בעיר".
כך, פערי המחירים בין הפורמטים השונים - HD, דיסקאונט ורשתות שכונתיות - הולכים ומצטמצמים, עובדה שתורמת דווקא לצרכן הישראלי, שיכול לבחור אם לערוך את קניותיו בסופרמרקט השכונתי או ברשת הגדולה מחוץ לעיר, ללא פערי מחירים גבוהים. התחרות על כיסו של הצרכן מותירה בחוץ את השחקנים הקטנים - המכולות השכונתיות. לדברי משען, למכולות השכונתיות קשה לעמוד בתחרות של הורדת המחירים, מאחר שאין להן גב כלכלי איתן להישען עליו והורדת מחירים תפגע במחזור המכירות וביכולת שלהן להתאושש ולהמשיך לפעול בשוק, לכן נתפח פער רחב במחיר בינן ליתר הרשתות.
מעדיפים שמן זית כתית מעולה
היבט נוסף שמשתנה עם השנים בבחינת הרגלי הקנייה של הצרכן הישראלי הוא שוק מוצרי הפרימיום. בועז טוען כי כיום ישנה העדפה ברורה למוצרי פרימיום חדשניים בקטגוריות ספציפיות כמו שמן זית כתית מעולה בקטגוריית השמנים, וקפה נמס מיובש בהקפאה בקטגוריית הקפס הנמס. "בהשוואה לעולם אנחנו נמצאים פחות או יותר בסטנדרט, אולם יש לזכור כי ההכנסה הממוצעת לנפש בישראל גדלה ואנחנו נמצאים בתקופה של פריחה כלכלית, דבר שמביא יותר ויותר צרכנים להעדיף מוצרים יקרים".
לצד העדפת מוצרים חדשניים, בבחינת אופן ביצוע הקנייה אין שינוי מהותי והצרכן הישראלי עדיין לא התרגל לבצע קניות באמצעות הטלפון או האינטרנט ומעדיף לפקוד בעצמו את הפורמטים הקמעונאיים, לגעת בסחורה ולהשוות מחירים במקום. "בשנתיים-שלוש האחרונות יש צמיחה מסויימת בתחום הקניות המקוונות, אך זה מתבטא בעיקר בקרב צרכנים בעלי הכנסה גבוהה וצרכני נוחות. מדובר בנתח קטן מסך היקפי המכירות בשוק מוצרי הצריכה בישראל", אומר משען.
גם תדירות הקנייה הקמעונאית אינה משתנה ועומדת על ממוצע של כ-3 פעמים בשבוע. "כמו בעולם", אומר משען, "הקנייה המורכזת נערכת ברשתות הגדולות ולקראת סוף השבוע, בעיקר בחמישי, והקניות המשלימות מתבצעות בסופרמקטים השכונתיים". סל הקנייה בחודש אוגוסט 2007 עמד על 472 שקל ונמצא בעלייה חדה מתחילת 2006.
המותג הפרטי מתחזק בשוק הפרטי
אי אפשר לדבר על קמעונאות, מבלי לגעת בתחום ה-PL, המותג הפרטי. נתח המותג הפרטי בשוק המאורגן הנו 3.3% ובשוק הפרטי - 1.6% (ספט' 06-אוג' 07). הקטגוריות החזקות בו בתחום המזון הן סוכר, שמנים, פיצוחים ופירות יבשים, שימורים, ובתחום ה-NF: מגבונים לחים, שקיות אשפה ואביזרים לאירוח. בין המותגים הפרטיים הבולטים ניתן למצוא את המותג הפרטי של שופרסל ו"המותג" של הרשת הרביעית.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
