יצא מתוק מעז.....

ההפסדים הצפויים בשוק ההון, אשר על פי כל הסימנים יהיו, השנה, מנת חלקם של משקיעים "פרטיים" רבים, מעלים את הצורך בריענון הכללים לקיזוז ההפסדים מהכנסות אחרות החייבות במס. להלן סקירה תמציתית של הכללים הללו, כפי שהיא רלוונטית למרבית תושבי ישראל: 1. הפסד הון במכירת "נייר ערך", כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (לרבות: איגרות חוב ומלוות ממשלתיים, איגרות חוב של מדינת חוץ, יחידת השתתפות בשותפות נפט ובשותפות סרטים, זכות באיגוד מקרקעין, נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל, וכן עסקה עתידית), שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס, יקוזז תחילה מרווח הון ריאלי, וכל שקל חדש (של היתרה) יקוזז משלושה ש"ח וחצי של "סכום אינפלציוני חייב" (המחושב במכירת נכסים, שנרכשו עד יום 31.12.1993). 2. לעניין זה רואים שבח, כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, כאילו היה רווח הון. 3. היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך מחוץ לישראל, שאילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס בישראל, יקוזז תחילה הפסד ההון באותה שנת מס, מרווח ההון מחוץ לישראל, אם יש כזה. 4. הפסד ההון, לעניין זה, יחושב בשקלים נומינליים (האפשרות לחשב הפסד הון ריאלי שמורה אך ורק לנישום, המדווח על הכנסותיו על פי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה, התשמ"ה-1985 [להלן - "חוק התיאומים"]), ואם מדובר בנייר ערך, שנרכש ושנמכר במטבע חוץ, ההפסד יחושב בשקלים, כאמור, בהתאם לשערי החליפין היציגים בתאריכים הרלוונטיים. 5. רווחי ההון הריאליים (שמהם ניתן לקזז הפסדי הון, כאמור) יחושבו לאחר הפחתת הסכום האינפלציוני. זאת, כאשר החישובים המתואמים ייעשו, בהתאם לשיטת "המדד הידוע". על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ, או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד. 6. החל משנת המס 2006, ניתן לקזז הפסד הון, שהיה לאדם במכירת נייר ערך, בשנת המס, נוסף על מסלולי הקיזוז "הרגילים", כפי שהוסברו לעיל, גם כנגד אלה (באותה שנת מס): (א) הכנסה מריבית או מדיווידנד, ששולמו בשל אותו נייר ערך. (ב) הכנסה מריבית או מדיווידנד, בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד שהמס החל על הריבית, או על הדיווידנד, שקיבל אותו האדם, אינו גבוה משיעור 25%. 7. סכום הפסד הון, שאי אפשר היה לקזזו (כולו או מקצתו) באותה שנת מס, יועבר לקיזוז בשנים הבאות, בשקלים נומינליים (האפשרות להעבירו, כאשר הוא צמוד למדד, שמורה אך ורק לנישום המדווח על הכנסותיו, על פי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים). נבע הסכום שאי אפשר לקזזו - ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה מרווח ההון ממכירת נכס מחוץ לישראל. עד כאן סקירתנו בתמצית (שאיננה עוסקת בנישומים, שעוסקים ברכישת ניירות ערך ובמכירתם, במסגרת עסק, או משלח יד, ו/או במסגרת של עסקה בעלת אופי מסחרי) ונבהיר, כי באשר להפסדי הון מועברים, שהיו לנישומים במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה, בשנות המס 2005-2003, חלות הוראות מיוחדות, כמפורט בסעיף 80(ו') לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 147), התשס"ה-2005 [להלן - "תיקון מס' 147 לפקודה"]. נקנח בשלוש הערות כדלהלן: א. מטרת רשימה זו אינה להפוך את הקוראים למומחי מס, אלא להציב לפניהם את המסלולים העיקריים לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך, כדי שיוכלו לכלכל בתבונה את מעשיהם. ב. לטעמנו, בהיעדר הוראות ברורות, הנישום רשאי לבחור לעצמו את מסלול הקיזוז, שיביא לחיסכון המס המרבי באותה שנת מס, כמובן, בהתאם לאחת מן האפשרויות שהציב לפניו המחוקק. ג. אלה שסבורים, כי הכללים לקיזוז ההפסדים אינם מצטיינים בפשטותם, אינם טועים, אך ראוי שנזכיר, כי בעידן שלפני רפורמת "קפוטא-מצא" (תיקון מס' 147 לפקודה), הכללים הרלוונטיים היו מורכבים ומעוותים פי כמה. הכותב - ממשרד רואי חשבון רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.