יצא מתוק מעז.....

מאת: רו"ח נדב הכהן

ההפסדים הצפויים בשוק ההון, מעלים את הצורך בריענון הכללים לקיזוז הפסדים מהכנסות החייבות במס.
עו"ד לילך דניאל |

ההפסדים הצפויים בשוק ההון, אשר על פי כל הסימנים יהיו, השנה, מנת חלקם של משקיעים "פרטיים" רבים, מעלים את הצורך בריענון הכללים לקיזוז ההפסדים מהכנסות אחרות החייבות במס.

להלן סקירה תמציתית של הכללים הללו, כפי שהיא רלוונטית למרבית תושבי ישראל:

1. הפסד הון במכירת "נייר ערך", כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (לרבות: איגרות חוב ומלוות ממשלתיים, איגרות חוב של מדינת חוץ, יחידת השתתפות בשותפות נפט ובשותפות סרטים, זכות באיגוד מקרקעין, נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל, וכן עסקה עתידית), שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס, יקוזז תחילה מרווח הון ריאלי, וכל שקל חדש (של היתרה) יקוזז משלושה ש"ח וחצי של "סכום אינפלציוני חייב" (המחושב במכירת נכסים, שנרכשו עד יום 31.12.1993).

2. לעניין זה רואים שבח, כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, כאילו היה רווח הון.

3. היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך מחוץ לישראל, שאילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס בישראל, יקוזז תחילה הפסד ההון באותה שנת מס, מרווח ההון מחוץ לישראל, אם יש כזה.

4. הפסד ההון, לעניין זה, יחושב בשקלים נומינליים (האפשרות לחשב הפסד הון ריאלי שמורה אך ורק לנישום, המדווח על הכנסותיו על פי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה, התשמ"ה-1985 [להלן - "חוק התיאומים"]), ואם מדובר בנייר ערך, שנרכש ושנמכר במטבע חוץ, ההפסד יחושב בשקלים, כאמור, בהתאם לשערי החליפין היציגים בתאריכים הרלוונטיים.

5. רווחי ההון הריאליים (שמהם ניתן לקזז הפסדי הון, כאמור) יחושבו לאחר הפחתת הסכום האינפלציוני. זאת, כאשר החישובים המתואמים ייעשו, בהתאם לשיטת "המדד הידוע". על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ, או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד.

6. החל משנת המס 2006, ניתן לקזז הפסד הון, שהיה לאדם במכירת נייר ערך, בשנת המס, נוסף על מסלולי הקיזוז "הרגילים", כפי שהוסברו לעיל, גם כנגד אלה (באותה שנת מס):

(א) הכנסה מריבית או מדיווידנד, ששולמו בשל אותו נייר ערך.

(ב) הכנסה מריבית או מדיווידנד, בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד שהמס החל על הריבית, או על הדיווידנד, שקיבל אותו האדם, אינו גבוה משיעור 25%.

7. סכום הפסד הון, שאי אפשר היה לקזזו (כולו או מקצתו) באותה שנת מס, יועבר לקיזוז בשנים הבאות, בשקלים נומינליים (האפשרות להעבירו, כאשר הוא צמוד למדד, שמורה אך ורק לנישום המדווח על הכנסותיו, על פי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים).

נבע הסכום שאי אפשר לקזזו - ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה מרווח ההון ממכירת נכס מחוץ לישראל.

עד כאן סקירתנו בתמצית (שאיננה עוסקת בנישומים, שעוסקים ברכישת ניירות ערך ובמכירתם, במסגרת עסק, או משלח יד, ו/או במסגרת של עסקה בעלת אופי מסחרי) ונבהיר, כי באשר להפסדי הון מועברים, שהיו לנישומים במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה, בשנות המס 2005-2003, חלות הוראות מיוחדות, כמפורט בסעיף 80(ו') לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 147), התשס"ה-2005 [להלן - "תיקון מס' 147 לפקודה"].

נקנח בשלוש הערות כדלהלן:

א. מטרת רשימה זו אינה להפוך את הקוראים למומחי מס, אלא להציב לפניהם את המסלולים העיקריים לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך, כדי שיוכלו לכלכל בתבונה את מעשיהם.

ב. לטעמנו, בהיעדר הוראות ברורות, הנישום רשאי לבחור לעצמו את מסלול הקיזוז, שיביא לחיסכון המס המרבי באותה שנת מס, כמובן, בהתאם לאחת מן האפשרויות שהציב לפניו המחוקק.

ג. אלה שסבורים, כי הכללים לקיזוז ההפסדים אינם מצטיינים בפשטותם, אינם טועים, אך ראוי שנזכיר, כי בעידן שלפני רפורמת "קפוטא-מצא" (תיקון מס' 147 לפקודה), הכללים הרלוונטיים היו מורכבים ומעוותים פי כמה.

הכותב - ממשרד רואי חשבון רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.