סקירת המניות השבועית בעולם
הטריגר לירידות היה נתוני מכירות חלשים של בתים שהתפרסמו ביום חמישי. כ- 834 אלף בתים חדשים נמכרו בחודש יוני, 56 אלף פחות מהצפוי. למדורה הצטרפו שמועות על קריסה של קרנות גידור אוסטרליות המתמחות בשוק ה- Sub-Prime וכשלון של מספר בנקים בארה"ב לגייס חוב ע"מ לממן רכישות ממונפות, דבר שאילץ את הבנקים לשאת בעול המימון, בינתיים עד אשר ימצאו קונים לחוב, לבדם.
כאשר האבק שקע, מדד ה- S&P500 איבד כ- 2.3% מערכו. למחרת היום הירידות החדות נמשכו, כאשר גם נתוני התמ"ג של הרבעון השני, אשר היו חזקים מהצפוי וגם המשך עונת דוחות מוצלחת לא הצליחו לעצור את הירידות החדות.
בסיכום שבועי נמחקו מאות מיליארדי דולרים מכספי המשקיעים. מדד ה- S&P500 צנח בכמעט 5%, מדד ה- Dow Jones איבד כ- 4.2% ומדד ה- Nasdaq איבד כ- 4.7%. שאלת מיליון הדולר היא אם נתוני התמ"ג החזקים והדוחות הטובים יחזירו את השוק למגמת העליות או שמא חששות המשקיעים ימשיכו להעיב על המסחר. משבר דומה סביב שוק הנדל"ן התרחש בסוף חודש פברואר האחרון כאשר המדדים צנחו בכ- 6%, בדומה לצניחה של הימים האחרונים. למדדים לקח כשלושה שבועות לחזור למגמה השורית. אם כי בטווח הארוך, השווקים מתיישרים לפי נתוני המיקרו של החברות, הרי בטווח הקצר המחיר מושפע מאין ספור גורמים. אמנם רמת המחירים בשווקים אינה גבוהה, נתוני התמ"ג היו מרשימים ודוחות החברות היו טובים מהצפוי, אך כרגע המגמה נראית שלילית ולא מומלץ לנסות "לתפוס" את המדדים בנקודת התחתית, גם אם הגענו אליה, אלא לחכות לסימנים לחזרה למגמה החיובית.
טכנולוגיה – עוד "ניצחון" כזה ואבדנו
סקטור הטכנולוגיה ממשיך להכות את מדד ה- S&P500, זה השבוע העשירי ברציפות, ואנחנו ממשיכים להיות אופטימיים לגביו. עם זאת, נראה כי המשקיעים, גם במדדי טכנולוגיה טהורים כדוגמת מדד ה- S&P GSTI, אשר איבדו השבוע "רק" 4.2% מכספם, לא מתנחמים בכך. למרות הירידות החדות מספר מניות בלטו לטובה לאחר שפרסמו דוחות מצוינים. בראש ניצבה ענקית האינטרנט Amazon, פעם חנות ספרים מכוונת, היום כלבו אינטרנטי ענק, אשר ניפצה את התחזיות המוקדמות לרסיסים והעלתה את התחזיות לעתיד. התגובה הייתה דרסטית והמניה זינקה בכ- 24%. כהערת אגב יצוין כי כיום מכפיל הרווח החזוי של החברה עומד על 60, רק הזמן יגיד אם החברה תצליח לצמוח בקצבים כה גדולים ע"מ להצדיק מכפיל שכזה. עוד במפרסמות חברת Apple, אשר פרסמה דוחות מצוינים והצליחה להישאר, בקושי, בטריטוריה החיובית עם עליה קלה של 0.1%, הישג מרשים בשבוע אדום. חברה נוספת שבלטה לחיוב היא צ'ק פוינט הישראלית, אשר פרסמה דוחות טובים ושחררה תחזיות אופטימיות לעתיד. המניה הוסיפה כ- 4.4% לערכה בסיכום שבועי.
המנצחים השבועי – תקשורת ומוצרי צריכה
סקטור התקשורת הקטן ניצל מהירידות החדות בזכות דוחות טובים של AT&T (התחזקה ב- 0.5% השבוע). אמנם בסיכום שבועי רשם הסקטור ירידה של 1.3% בלבד (בשל משקלה הגבוה של AT&T במדד), אך אם בודקים ממוצע פשוט (משקל שווה) מגלים כי חברות הסקטור איבדו בממוצע כ- 4%. סקטור נוסף שבלט לחיוב הוא סקטור מוצרי הצריכה הדפנסיבי עם ירידה של 2.7%. כמו בסקטור התקשורת, גם כאן בחינה מדוקדקת של חברות הסקטור מצביעה על ירידות חדות בהרבה של מרבית החברות כאשר שתי חברות מפתח "הצילו" את הסקטור. הראשונה היא מובילת הסקטור, חברת Procter & Gamble, אשר הוסיפה כ- 1% לערכה והשנייה היא חברת PepsiCo אשר פרסמה דוחות טובים מהצפויה ואף העלתה את תחזיותיה לעתיד. החברה הוסיפה כ- 1.5% לערכה בסיכום שבועי.
המאכזבים הגדולים – סחורות, אנרגיה ותשתיות
באופן מפתיע משהו, דווקא הכוכבות הגדולות של הירידות החדות, החברות הפיננסיות, לא הפגינו את הביצועים החלשים ביותר (אם כי הסקטור איבד כ- 5.7% בסיכום שבועי). סקטור חומרי הגלם, המפסיד הגדול, איבד כ- 8.5% מערכו לאור שילוב של החששות מכך שמשבר הנדל"ן יפגע בצמיחה (ויקטין את הביקוש לחומרי הגלם בעתיד) וירידה במחיר הסחורות. אחת הנפגעות הגדולות הייתה חברת האלומיניום Alcoa, אשר איבדה כ- 13.1% בשל החולשה הכללית בסקטור בצירוף הירידה בסיכוי, כפי שהמשקיעים תפסו אותו, כי החברה תירכש.
מחיר הנפט הגואה לא הצליח לבלום את הירידות בסקטור האנרגיה אשר לאחר דוחות חלשים של מובילת הסקטור, חברת Exxon Mobil, צנח בכ- 6.7%. חשוב לציין כי בניגוד לעליה במחירי הנפט הנוכחיים, מחיר החוזים לטווח ארוך (לתקופה של שנה), אף נחלשו מעט, דבר המשקף את החששות כי המשבר בשוק הנדל"ן למגורים האמריקאי עלול לפגוע בצמיחה אשר עלולה לפגוע בביקוש לנוזל השחור.
סקטור התשתיות רשם אף הוא ירידות חדות, למרות ירידת התשואות, דבר שאמור היה לתמוך בסקטור. אחת הסיבות לירידה החדה (7.1%) היא היותו של הסקטור אחד היעדים המועדפים לרכישות ממונפות (אשר לאחר המשבר עלולות להצטמצם). ראיה לכך ניתן לראות בירידה של 2.6% במניית TXU אשר אמורה להירכש ע"י קבוצת משקיעים בהובלת KKR. הירידה מגלמת סיכוי כי העסקה לא תצא בסוף אל הפועל.
אירופה – ביבשת עצמה הכל בסדר, הבעיה היא מעבר לים
ההיגיון של המשקיעים האירופאים הוא פשוט. מאחר וארה"ב מהווה כ- 30% מכלכלת העולם הרי פגיעה בה, תפגע בכל החברות אשר מייצאות לארה"ב ותוביל לבסוף לפגיעה גם בצמיחה העולמית. מכאן, אם הבורסה האמריקאית רושמת ירידות שערים חדות, אשר בדרך כלל מייצגות פגיעה, צפי לפגיעה או חששות לפגיעה בצמיחה האמריקאית, גם המדדים האירופאים צריכים לרדת, כבר היום. בפועל, זה לא כל כך רלוונטי אם ההיגיון הזה מתקיים או לא, מספיק שכולם חושבים שכולם חושבים שירידות בארה"ב גוררות גל ירידות בעולם, ע"מ שזה יקרה. מדד Dow Jones Stoxx600 רשם ירידה שבועית חדה של כ- 5.1%, בדומה ל- S&P500 האמריקאי, כאשר כל המדינות המובילות ביבשת השתתפו בחגיגה. היחידות שנמלטו מאימת הירידות היו מדינות מזרח אירופה כגון, ליטא, אוקראינה, קרואטיה, אשר חלקן אף רשמו עליות שערים נאות.
הצליחה לשרוד - ספרד
עונת הדוחות הספרדית נראית, בינתיים מצוינת והייתה אחת הסיבות לירידה היחסית מתונה שרשם ה- IBEX35 (2.3%). השבוע היחסית "מוצלח" עזר למדד הספרדי להציג, סוף סוף, תשואה שנתית עודפת על ה- Benchmark האירופאי, מדד ה- Dow Jones Stoxx600. לאור עונת הדוחות המוצלחת, אנחנו חוזרים על הערכתנו הזהירה בשבוע שעבר כי המדד הספרדי עשוי לחזור לימיו היפים מהשנים האחרונות.
גרמניה, אנגליה וצרפת
שלושת המובילות הציגו השבוע ביצועים דומים כאשר ה- FTSE100 האנגלי הפגין את הביצועים הירודים ביותר מבין השלוש (5.6%-) וזאת לאור המשקל הגבוה של החברות הפיננסיות במדד. בגרמניה חברת Siemens תפסה את מרבית תשומת הלב. ראשית החברה פרסמה את דוחותיה. אמנם בשורה התחתונה החברה הכתה את התחזיות המוקדמות, אך בשורה העליונה, שורת ההכנסות, החברה פספסה את התחזיות המוקדמות. בנוסף החברה הודיעה על מכירת חטיבת ה- VDO (חלקים לרכב) שלה בתמורה ל- 16 מיליארד דולר ועל רכישתDade Behring בתמורה ל- 7 מיליארד דולר. המשקיעים המאוכזבים, הן מהדוחות והן מהרכישה, שלחו את המניה לירידות שערים חדות, כ- 11% בסיכום שבועי, כפול מה- DAX אשר איבד השבוע כ- 5.4%. ה- CAC הצרפתי איבד השבוע כ- 5.3%, כאשר כל 40 החברות בו רשמו ירידות שערים. הובילה את הירידות חברת הביטוח AXE אשר צנחה בקרוב ל- 10%.
אסיה – נפגעו, אבל פחות
לאחר שהפגין עמידות מרשימה בשבועות האחרונים, מדד אסיה פסיפיק של מורגן סטנלי לא עמד בירידות החדות בארה"ב וצנח ביום המסחר האחרון ב- 3% ובסיכום שבועי בכ- 3.9%. למעט המדדים הסינים, אשר חזרו להתנפח עם עליות חדות שנעו בין 6% ל- 10%, מרבית המדדים ביבשת רשמו ירידות חדות. את היורדים הוביל ה- Nikkei225 היפני אשר צנח בלא פחות מ- 4.8%. מלבד הירידות בארה"ב, הין המתחזק העיב אף הוא על המסחר.
למרות ירידה חדה של כ- 3.5% ביום המסחר האחרון, המשיך מדד ה- Sensex ההודי להראות שרירים כאשר רשם ירידה מתונה של כ- 2.1% בסיכום שבועי. בהונג-קונג רשם ה- HSI ירידה של כ- 3.1%. את הירידות הובילה חברת הנפט הסינית CNOOC אשר צנחה בכ- 7.6%. בתאילנד רשם מדד ה- SET 50 עליות נאות (כ- 2.1%) לאחר שהממשלה, בניסיון להחליש את המטבע המקומי, ביטלה את החלטתה לחייב חברות להמיר את רווחיהן במטבע חוץ למטבע המקומי.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
