אתר האינטרנט: הבית שלך בעסקים
אינטרנט, אינטרנט, אינטרנט וזה לא נגמר אלא להיפך. מרגע שעברנו לתקשורת האלקטרונית, ההתנהלות שונה - מהירה, חדה, מפותחת והאפשרויות בלתי נגמרות.
בשל כך, הכתובת הרגילה של הבית או של העסק יורדת למקום השני בחשיבותה כשאת המקום הראשון לוקחת בגאון כתובת אתר האינטרנט שלך. היום, אם יש לך עסק ואין לך אתר, זה מזמין סימני שאלה רבים כי בתקשורת מקוונת הרבה לפני שהרימו לך טלפון כבר ביקרו באתר הבית שלך וקיבלו רקע לגבי המוצר ואופי השירות אותו אתה מספק.
בבניית אתר אינטרנט יש להשקיע המון מחשבה ויצירתיות על מנת לגרום לאלו שנכנסו - גם להישאר. חיוך אינו מספיק על מנת להזמין את הלקוח לעסק או להתמודד עם קיטורים שונים והאינטרנט מהווה במה למוצר ומאפשר לצרכן להחליט איך, כמה ומתי להשתמש בשירותי העסק שלך.
מאחר והזדמנות השכנוע הפרונטלי יורדת מהפרק, ישנם מספר פרמטרים עיקריים אשר יש להתייחס אליהם כשרוצים לבנות אתר אינטרנט.
1. שם דומיין. מרגע שההחלטה להקים אתר מגובשת, יש למצוא שם הדומיין אשר יהווה את הכתובת של האתר. תהליך בחירת הדומיין צריך להתבצע מתוך חשיבה מילולית וויזואלית ורצוי לבחור שם קצר וקליט אשר מכיל את שם העסק או במידה ואין אפשרות כזו, את תחום העיסוק.
חשוב לזכור שתוקף הדומיין הוא לשנתיים אשר בסיומן יש לחדשו כדי לשמור עליו. רשלנות כמו פספוס תאריך החידוש יכולה להביא לכך שתאבד את שם הדומיין שלך וחבל. את כתובת האתר ואת שמו יש להוסיף אוטומטית לכל הניירת המשרדית ולהתייחס אליה ככתובת לכל דבר.
2. מראה כללי. דף הבית באתר האינטרנט הוא בעל החשיבות הגבוהה ביותר מאחר והוא זה שקובע אם הגולש יישאר וימשיך או יצא מחוסר עניין ולכן חשוב מאוד לא למלא אותו בתכנים או ביותר מידי צבעים. יש לעצב את דף הבית בצבעים מרגיעים ומזמינים ובמינימום תכנים אשר רק יגרו את הרצון להמשיך ולא יותר. באתר האינטרנט שלך שהוא ביתך האלקטרוני לא תוכל להשאיר "חדר" לא מסודר ולסגור דלת כמו במשרד, מרגע שהגולש נכנס לאתר והתרשם מדף הבית הוא יעשה סיבוב בכמה דפים ולכן כולם צריכים להיות מתוכננים ומעוצבים היטב על מנת להשאיר רושם רציני ומכובד.
3. מסר. אין צורך להכניס לאתר היסטוריה שלמה של העסק או 90 מוצרים שונים. מאחר ואתר האינטרנט מספק טעימה קטנה, יש לערוך את המסרים בהתאם. עליהם להיות מתומצתים, ענייניים וברורים. ובאותה מידה גם הוויזואל באתר, על התמונות להיות מעטות, ברורות וברזולוציה גבוהה כדי לא להעמיס. הגולש לא יבזבז זמן על מלל מרובה או כמות תמונות שאינה נגמרת. את החוויה הראשונית שלו מהעסק שלך הוא רוצה קצרה ועניינית, במידה והאתר נבנה נכון - תשיג את העניין המבוקש והלקוח כבר ייצור קשר טלפוני.
4. גרפיקה ועיצוב. נראות היא שם המשחק בעולם האינטרנט. אין שום אפשרות להפגין אישיות ולכן יש לעשות מאמץ עילאי כדי להרשים וויזואלית את הגולש. חשוב שצבעי האתר יהיו תואמים לצבעי הלוגו של החברה ויהיו מזוהים עם צבעי החברה כדי שהלקוח "ירגיש בבית".
5. יכולת קריאת טקסט. בהמשך לנושא הגרפיקה והעיצוב, יש להתייחס בכובד ראש לאופן עריכת הטקסטים. רצוי שהטקסטים יהיו על רקע לבן או בהיר כדי שלא לגרום לגולש להתאמץ, או חלילה, לא להבין מה אתה מספר לו. גם הפונט צריך להיות ברור וקריא.
6. הצהרת פרטיות. הגולש רוצה להיות בטוח שלא ייעשה שימוש רע בפרטים שלו ולכן הצהרת פרטיות מתבקשת.
7. סיפורי הצלחה. המלצות מאז ומעולם גרמו להרבה לקוחות להתרשם ממוצר או שירות כלשהו בעסק. רצוי מאוד להקצות באתר פינה לסיפורי הצלחה והמלצות.
8. צור קשר. קצר, ענייני ומפורט. כשהגולש הגיע לפלטפורמה הזו הוא לא מעוניין לעבור עוד סדרת שאלות או מילוי פרטים מיותרים. כל מה שהוא צריך זה מספר טלפון, מספר פקס, כתובת העסק וכתובת מייל.
לסיכום, זכור שלהזמין גולש לאתר העסק שלך דומה להזמנתו לביתך, לכן יש לדאוג להכנה מראש על מנת שהרושם הנכון ייווצר. אתר אינטרנט מקצועי הוא אחד משלבי המיתוג ההכרחיים - בצע אותו נכון והתוצאות ידברו בעד עצמן.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
