על מערכת המיסוי הנקוטה בהונג-קונג

בשנים האחרונות חלה מעורבות הולכת וגדלה של אנשי עסקים ישראלים בפעילות עסקית בהונג-קונג, בעיקר, כגשר לסין, אך לא רק בהקשר זה. שכן כיום, רבים ממומחי המס מגדירים את הונג קונג כמקלט מס. בהתאם לנתוני משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בארץ, ההזדמנויות העסקיות בהונג-קונג הן מגוונות: הישראלים פעילים שם בתחומי ההיי-טק והשירותים המקצועיים. כמו כן הישראלים מעורבים גם בפרוייקטים אדירים של: תשתיות, איכות סביבה, פרוייקטים לאומיים וחידוש תעשייה. תחום נוסף הזוכה להתעניינות הנו תחום התכשיטים והיהלומים, שהנו חשוב ומפותח בהונג-קונג, ולא בכדי - כ-12% מכלל יצוא היהלומים של ישראל מופנה להונג-קונג. כמו כן קיימים תחומים רווחיים אחרים בעלי פוטנציאל עסקי, כגון: מכשור רפואי, חלקי חילוף למטוסים ועוד. היותה של הונג-קונג שער הכניסה לסין מהווה יתרון גדול מתוקף העובדה, שקיימות בה נזילות כספית ויכולת עסקית מוכחת בסין. הידע והקשרים של חברות מהונג-קונג בסין מאפשרים לטכנולוגיות ישראליות להיות חלק בעסקאות משולשות, שבהן ישראל מספקת את הטכנולוגיה, הונג-קונג את ההנהלה ואת המימון, וסין את השוק ואת ההזדמנות העסקית. יש לזכור, כי הונג-קונג היא מעין ישות אוטונומית (מבחינה כלכלית) בתוך הריבונות הסינית, כך שכל הסכם סחר המחייב את סין אינו מחייב בהכרח את הונג-קונג, ולהיפך. כמו כן הסכמים או אמנות הקשורים לנושא של מיסוי בין-לאומי, שבהם קשורה ישות אחת, אינם מחייבים בהכרח את הישות האחרת. אחת מן הסיבות, שבשלהן הונג-קונג הפכה בשנים האחרונות להיות אחד ממרכזי העסקים הגדולים בעולם, נובעת משיטת המס הטריטוריאלית הנהוגה בה (בניגוד לישראל ולמדינות מערביות רבות אחרות, שבהן שיטת המס היא פרסונלית). קרי, שיטת המס הממסה הכנסות, הנוצרות והמופקות בהונג-קונג בלבד, ואין זה משנה, אם מקום מושבו של המפיק אותן, לצורכי מס, הוא הונג-קונג. הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה, ללא רלוונטיות כלל למקום מושבו של מפיק ההכנסה. כלומר, אזרח ישראלי, המפיק את הכנסתו בהונג-קונג, ימוסה בהונג-קונג, ללא התחשבות במיסוי הישראלי המוטל עליו (על פי החוק הישראלי, התושב הישראלי זכאי לזיכוי מס בישראל). היתרון העסקי המשמעותי מכך הוא שיעור המס הנמוך, הנהוג בהונג-קונג, כאשר שיעור המס המוטל על יחידים הנו כ-15%, ועל חברות הוא 16%. במסגרת המיסוי הנמוך וחקיקת המס של הונג קונג, קיימים נהלים ספציפיים גם בסוגי הכנסות אחרות הפטורות ממס, והמהוות פטורים משמעותיים למשקיעים פוטנציאליים. בין הכנסות אלה, ניתן למנות: הכנסות מדיווידנד, ריבית, הכנסות מרווחי הון ומתמלוגים, והכנסות ריבית מפיקדונות וממטבע חוץ. תחום אחד מוגבל על ידי השלטונות בהונג-קונג לכניסת אזרחים זרים והוא השקעות במקרקעין. חוקי המקרקעין בהונג-קונג אינם מאפשרים לחברה זרה להיות בעלת נדל"ן מקומי, אלא אם נרשמה כחברה זרה בהונג-קונג. זאת, באמצעות תהליך רישום פורמלי במשרד האוצר המקומי. בהונג-קונג מוטל מס רכוש על נדל"ן. מס זה זהה לשיעור המס המוטל על יחידים, ששיעורו 15%, כאמור לעיל. המס משולם מתוך רווחי ההשכרה השנתיים, כאשר ההוצאות אינן מותרות בניכוי. עם זאת, חברה יכולה לנכות הוצאות לרכישת נדל"ן, כלומר, את ההוצאות הסובבות סביב עסקת הרכישה (על פי קריטריונים). הטבה מיסויית נוספת היא העובדה, כי בהונג-קונג אין מס ערך מוסף [להלן - "מע"מ"], או מס מכירות. על אף שבעת האחרונה, ממשלת הונג-קונג החלה בוחנת אפשרות הקמתה של מערכת מיסוי עקיף, נדמה כי ניסיון זה לא יראה אור בשנים הקרובות. לפיכך, ניתן לסכם ולומר, כי היתרונות הגלומים במערכת המיסוי בהונג-קונג הנם רבים. העובדה כי בהונג-קונג אין מע"מ, אין מס מכירות, ההכנסות מריבית, הדיווידנד והתמלוגים פטורים ממס, וכמו כן שיעור המס על יחיד ועל חברות, כאמור, הוא בין הנמוכים בעולם - 15% ליחיד ו-16% לחברות - מהווה בהחלט יתרון חשוב בעבור משקיעים פוטנציאליים. הכותבים - ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, עורכי דין ונוטריון. בעבר, המשרד ייצג את רשות המסים בישראל.