על מערכת המיסוי הנקוטה בהונג-קונג
בשנים האחרונות חלה מעורבות הולכת וגדלה של אנשי עסקים ישראלים בפעילות עסקית בהונג-קונג, בעיקר, כגשר לסין, אך לא רק בהקשר זה. שכן כיום, רבים ממומחי המס מגדירים את הונג קונג כמקלט מס. בהתאם לנתוני משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בארץ, ההזדמנויות העסקיות בהונג-קונג הן מגוונות: הישראלים פעילים שם בתחומי ההיי-טק והשירותים המקצועיים. כמו כן הישראלים מעורבים גם בפרוייקטים אדירים של: תשתיות, איכות סביבה, פרוייקטים לאומיים וחידוש תעשייה. תחום נוסף הזוכה להתעניינות הנו תחום התכשיטים והיהלומים, שהנו חשוב ומפותח בהונג-קונג, ולא בכדי - כ-12% מכלל יצוא היהלומים של ישראל מופנה להונג-קונג. כמו כן קיימים תחומים רווחיים אחרים בעלי פוטנציאל עסקי, כגון: מכשור רפואי, חלקי חילוף למטוסים ועוד. היותה של הונג-קונג שער הכניסה לסין מהווה יתרון גדול מתוקף העובדה, שקיימות בה נזילות כספית ויכולת עסקית מוכחת בסין. הידע והקשרים של חברות מהונג-קונג בסין מאפשרים לטכנולוגיות ישראליות להיות חלק בעסקאות משולשות, שבהן ישראל מספקת את הטכנולוגיה, הונג-קונג את ההנהלה ואת המימון, וסין את השוק ואת ההזדמנות העסקית. יש לזכור, כי הונג-קונג היא מעין ישות אוטונומית (מבחינה כלכלית) בתוך הריבונות הסינית, כך שכל הסכם סחר המחייב את סין אינו מחייב בהכרח את הונג-קונג, ולהיפך. כמו כן הסכמים או אמנות הקשורים לנושא של מיסוי בין-לאומי, שבהם קשורה ישות אחת, אינם מחייבים בהכרח את הישות האחרת. אחת מן הסיבות, שבשלהן הונג-קונג הפכה בשנים האחרונות להיות אחד ממרכזי העסקים הגדולים בעולם, נובעת משיטת המס הטריטוריאלית הנהוגה בה (בניגוד לישראל ולמדינות מערביות רבות אחרות, שבהן שיטת המס היא פרסונלית). קרי, שיטת המס הממסה הכנסות, הנוצרות והמופקות בהונג-קונג בלבד, ואין זה משנה, אם מקום מושבו של המפיק אותן, לצורכי מס, הוא הונג-קונג. הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה, ללא רלוונטיות כלל למקום מושבו של מפיק ההכנסה. כלומר, אזרח ישראלי, המפיק את הכנסתו בהונג-קונג, ימוסה בהונג-קונג, ללא התחשבות במיסוי הישראלי המוטל עליו (על פי החוק הישראלי, התושב הישראלי זכאי לזיכוי מס בישראל). היתרון העסקי המשמעותי מכך הוא שיעור המס הנמוך, הנהוג בהונג-קונג, כאשר שיעור המס המוטל על יחידים הנו כ-15%, ועל חברות הוא 16%. במסגרת המיסוי הנמוך וחקיקת המס של הונג קונג, קיימים נהלים ספציפיים גם בסוגי הכנסות אחרות הפטורות ממס, והמהוות פטורים משמעותיים למשקיעים פוטנציאליים. בין הכנסות אלה, ניתן למנות: הכנסות מדיווידנד, ריבית, הכנסות מרווחי הון ומתמלוגים, והכנסות ריבית מפיקדונות וממטבע חוץ. תחום אחד מוגבל על ידי השלטונות בהונג-קונג לכניסת אזרחים זרים והוא השקעות במקרקעין. חוקי המקרקעין בהונג-קונג אינם מאפשרים לחברה זרה להיות בעלת נדל"ן מקומי, אלא אם נרשמה כחברה זרה בהונג-קונג. זאת, באמצעות תהליך רישום פורמלי במשרד האוצר המקומי. בהונג-קונג מוטל מס רכוש על נדל"ן. מס זה זהה לשיעור המס המוטל על יחידים, ששיעורו 15%, כאמור לעיל. המס משולם מתוך רווחי ההשכרה השנתיים, כאשר ההוצאות אינן מותרות בניכוי. עם זאת, חברה יכולה לנכות הוצאות לרכישת נדל"ן, כלומר, את ההוצאות הסובבות סביב עסקת הרכישה (על פי קריטריונים). הטבה מיסויית נוספת היא העובדה, כי בהונג-קונג אין מס ערך מוסף [להלן - "מע"מ"], או מס מכירות. על אף שבעת האחרונה, ממשלת הונג-קונג החלה בוחנת אפשרות הקמתה של מערכת מיסוי עקיף, נדמה כי ניסיון זה לא יראה אור בשנים הקרובות. לפיכך, ניתן לסכם ולומר, כי היתרונות הגלומים במערכת המיסוי בהונג-קונג הנם רבים. העובדה כי בהונג-קונג אין מע"מ, אין מס מכירות, ההכנסות מריבית, הדיווידנד והתמלוגים פטורים ממס, וכמו כן שיעור המס על יחיד ועל חברות, כאמור, הוא בין הנמוכים בעולם - 15% ליחיד ו-16% לחברות - מהווה בהחלט יתרון חשוב בעבור משקיעים פוטנציאליים. הכותבים - ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, עורכי דין ונוטריון. בעבר, המשרד ייצג את רשות המסים בישראל.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
