הטבות המס, הניתנות למפעל מאושר במסלול הירוק

מאת: רו"ח גדעון להבי

שי פאוזנר |

שאלה:

מפעל באזור המרכז עוסק בייצור תוכנה, ועיקר פעילותו - לייצוא.

האם יכול מיסויו של מפעל זה להיות ב"מסלול מאושר - מסלול ירוק" הפטור ממס [?]; ואם הוא יכול כאמור - מה התנאים הדרושים למימוש יכולת זו ?

תשובה:

--------

בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 [להלן - "החוק"] - יכול "מפעל תעשייתי" במרכז הארץ לקבל הטבות במס (כאמור בסעיפים 51א-51ו לחוק), אשר עיקרן הוא: פטור ממס חברות על ההכנסה החייבת, שנבעה מהמפעל בשנתיים הראשונות; ומס חברות מוקטן (בשיעור 25%, או פחות, ב"חברת משקיעי חוץ" לפי סעיף 47 לחוק, ביתרת תקופת ההטבות - 7 שנים או 10 שנים בהתאמה); ומס מוקטן בשיעור 15% בשל דיווידנד שחולק מהכנסת המפעל.

חלוקת דיווידנד מההכנסה הפטורה מהשנתיים הראשונות, האמורות לעיל, גורמת לביטול הפטור ממס חברות בשל סכום ההכנסה החייבת, אשר ממנה חולק הדיווידנד.

בסעיפים דלעיל לחוק נקבעו הוראות וסייגים נוספים בהקשר זה.

תביעת ההטבות במסלול זה (המכונה "מסלול ירוק") אינה מותנית בהגשת בקשה לאישור התוכנית, ובלבד שהחברה קיימה את כל התנאים כמפורטים להלן, אשר ככל הנראה ייבדקו במהלך הבדיקות ו/או הדיונים אצל רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"].

עם זאת - קיימת אפשרות, על פי סעיף 51ט לחוק, לפנות אל מנהל רשות המסים עד תום 6 חודשים מתום "שנת הבחירה", ולבקש אישור מראש, כי המפעל ממלא אחר התנאים שבהגדרת "מפעל תעשייתי" (ראה משמעות מונחים אלה להלן).

להלן - התנאים לקבלת הטבות המס, המפורטים בסעיף 51 לחוק:

הטבות המס ניתנות ל"מפעל מוטב".

"מפעל מוטב" הוא "מפעל תעשייתי" או "בית מלון", והוא "בר-תחרות", התורם לתוצר הגולמי, אשר לשם הקמתו או הרחבתו הייתה "השקעה מזערית מזכה".

לעניין זה:

● "מפעל תעשייתי" הוא - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא "פעילות ייצורית".

● "פעילות ייצורית" מוגדרת: "לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח...".

● "מפעל בר-תחרות" [כמפורט בסעיף 18א(ב) ו-(ג) לחוק] הוא - מפעל, אשר יש לו ייצוא ישיר (אשר ל"ייצוא עקיף" אמורות להתפרסם תקנות בידי השרים הממונים על החוק) ... ואשר עמד באחד משני אלה:

(א) הכנסתו ממכירות ל"שוק מסוים" (מדינה או טריטוריית-מכס נפרדת) אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס.

(ב) 25% או יותר מכלל הכנסתו ממכירות המפעל הם ממכירות ב"שוק מסוים", שמצויים בו 12 מיליון תושבים לפחות.

● "השקעה מזערית מזכה" במפעל תעשייתי היא - השקעה בנכסים יצרניים (למעט בניינים, מכונות וציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל ורכב פרטי ומסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה), שמשמשים, או שמיועדים לשמש, מפעל; והשקעה זו נעשתה במהלך תקופה, שאינה עולה על 3 שנות מס, המסתיימת בתום "שנת הבחירה", בסכום שאינו פחות מ-300,000 ש"ח למפעל חדש (על "הרחבת מפעל קיים" ראה הוראות נוספות בסעיף 51 דלעיל לחוק).

● "שנת הבחירה" (לפי סעיף 51ד לחוק) היא - שנת המס, המשמשת בקביעת תקופת ההטבות (וכן בקביעת "השנה הקובעת", "מחזור הבסיס" ו"שנת הבסיס" ב"מפעל מעורב" על פי סעיף 74 לחוק). שנת הבחירה נקבעת בידי החברה בהודעה לפקיד השומה במסגרת הדוח השנתי לאותה שנה, ולא יאוחר מ-12 חודשים מתום אותה שנה, ובלבד שנתקיימו כל התנאים האלה:

1. החברה השקיעה "השקעה מזערית מזכה" בתקופה כאמור לעיל;

2. ל"הרחבה" נקבעה תקופת "צינון" ( ראה בהגדרת "הרחבה" בסעיף הנ"ל).

● ל"מפעל קשור" נקבעו הוראות נוספות, כמוגדר בסעיף 51 לחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.