כלכלני בנק לאומי: "להמשיך להשקיע בסין לטווח ארוך"
המסחר בשווקי המניות בעולם אתמול, התאפיין בירידות שערים חדות. את אות הפתיחה נתן מדד המניות של הבורסה בשנחאי ה- Shanghai Se Composite Index (SHCOMP), שירד בשיעור חד של 8.8% ומחק 108 מיליארד דולר מכספי המשקיעים, תוך יום אחד. הסיבה לירידה היא החלטה של ה- State Council, הגוף המחוקק העליון בסין, להקמת כוח משימה מיוחד, שמטרתו לבחון פעילויות אסורות בשוק ההון המקומי.
כאן המקום לציין כי מדד ה- SHCOMP עלה בשיעור של 130%, במהלך שנת 2006 והוסיף לערכו עוד 13% מתחילת 2007 ועד לירידות שלשום. רבים סבורים כי מחיר המניות בבורסה אינו משקף את השווי הכלכלי של החברות.
להערכת כלכלני בנק לאומי, גם ללא החלטת ה- State Council, היה נמצא טריגר אחר לירידת השערים, בבורסה שבה נרשמו עליות שערים חדות כל-כך.
היום עלה מדד ה-SHCOMP 3.95%, כשהוא מתקן חלק מהירידות אתמול ועולה בשיעור של כ- 4%. הסיבה העיקרית לעליות היום היא צפירת הרגעה שהגיעה מצד הממשלה הסינית שהודיעה שאין בכוונתה להטיל מס על רווחים בבורסה וכן שתגדיל את היקף ההשקעה המותר למשקיעים זרים מ- 10 מיליארד דולר כיום ל- 120 מיליארד דולר.
סין על למעלה מ- 1.3 מיליארד תושביה, נחשבת לכוח כלכלי עולה ותהליך הפיתוח המואץ שהיא עוברת, מהווה אחד הגורמים המרכזיים לפריחה בכלכלה העולמית מאז תחילת העשור ולפיכך אם בעבר הרחוק, לירידות שערים חדות בבורסה המקומית הייתה השפעה גלובלית זניחה, הרי שכיום ההשפעה מיידית ומורגשת היטב.
הראשונים להיפגע היו שווקי המניות של השווקים המתעוררים כמו: מדד ה- BSE Sensex 30 Index ההודי ירד בשיעור של 4%, מדד ה- Brazil Bovespa Stock Index הברזילאי ירד בשיעור של 7%, כאשר הירידות מבטאות תמחור נכון יותר של רמת הסיכון בעולם וחששם של המשקיעים מפני המשך הירידות בשווקים המתעוררים.
אפקט הירידות של השוק הסיני לא נעצר בשווקים המתעוררים, השכנה יפן מושפעת מאוד ממה שקורה באזור וכך ניתן היה לראות את מדד ה- Nikkei 225, מאבד למעלה מ- 3% במהלך 2 ימי המסחר האחרונים. בנוסף חלק מהמשקיעים שלקחו הלוואות בין, בשל הריבית הנמוכה ביפן והשתמשו בכסף כדי לקנות נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, החלו למשוך את כספם חזרה משווקים אלו ולהחזיר את ההלוואות שנטלו, צעד שהוביל להתחזקות הין בשיעור של יותר מ- 2.5% אל מול הדולר האמריקאי.
גם במדינות אירופה המפותחות קיימים חברות וארגונים רבים, להם קשרים כלכליים ומסחריים ענפים במדינות המתפתחות ולפיכך פגיעה בשווקים אלו עלולה להשפיע לשלילה על ביצועיהם הכלכליים בעתיד. לפיכך ניתן היה לראות אתמול גם ירידות שערים של 3% ב- DAX הגרמני וב- CAC הצרפתי ושל מעל 2% ב- FTSE הבריטי.
ירידות השערים לא פסחו גם על ארה"ב, המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, ה- Dow Jones וה- S&P 500 ירדו בשיעור של 3.5% וה- Nasdaq איבד קרוב ל- 4%. חשוב לציין כי לירידות בשווקי המניות בארה"ב תרמה גם פרסום שורת אינדיקאטורים כלכלים שלילים וכן התבטאות של נגיד הבנק המרכזי לשעבר, Alan Greenspan, שאמר כי ייתכן שארה"ב צועדת לקראת מיתון, עוד במהלך שנת 2007.
בעתות משבר ואי ודאות ניכרת גם נהירה של משקיעים לעבר השקעות פיננסיות בטוחות יותר ובראשן אג"ח של ממשלת ארה"ב. הביקוש הגדל לאיגרות מעלה את מחירן ומוריד את תשואתן, כך התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב עם טווח של 10 שנים לפדיון ירדה מ- 4.62% שלשום ל- 4.51% אתמול.
בארץ זבת החלב והדבש, שוק המניות רשם מהלך עליות חד בתקופה האחרונה ומתחילת השנה נרשמה בשוק המניות עלייה של כ- 8% והמדדים המובילים הצליחו לחצות כמעט ללא התנגדות את רמת 1,000 הנקודות. עליות השערים בשוק הובילו לעלייה ברמת הסיכון בטווח הקצר לנוכח האפשרות למימוש רווחים. זה החל כבר בשבוע שעבר בו נרשמו ירידות שערים במניות השורה השנייה והשלישית, אם כי מדד המעו"ף המשיך לעלות ונתן תחושה כי העליות בשוק נמשכות. ירידות השערים בשוק ביומיים האחרונים נובעים בעיקר מירידות השערים החדות בעולם.
בבנק לאומי מעריכים כי מימוש זה עשוי להוליד הזדמנויות רכישה של מניות מומלצות, אם כי יש לעקוב בדריכות אחרי ההתפתחויות מאחר וקשה להצביע על עומקו ואורכו של תהליך הירידות בשוק.
השאלה העיקרית היא האם הירידות שראינו בשווקים העולמיים הם תחילתו של כדור שלג, שיגרום לטלטלה בשווקים העולמים, או שמא תיקון טכני שבא לאחר תקופה של עליות שערים חדות. להערכת כלכלני לאומי, מדובר בתמחור נכון יותר של סיכון בעולם ובמתן שיעור חשוב למשקיעים, כי הסיכון שבהשקעה בשווקים המתעוררים הוא גבוה.
"להערכתנו, על אף הירידות החדות, השקעה בסין עדיין מומלצת לטווח הרחוק, זאת לאור הביצועים הטובים של המשק המקומי וצמיחתו בשיעור שנתי של 10.4% ברבעון השלישי של 2006, שיעור הצמיחה המהיר בעולם", הדגישו בבנק.
לדברי הכלכלנים, הירידות של הימים האחרונים לא נגרמו כתוצאה משינוי דראסטי בתנאים המקרו-כלכליים, העלולים לאותת על שינוי מגמה, אלא יש לראות בהן אף איתות חיובי לכך שאין לצפות שמחירי המניות בבורסה יעלו באופן רצוף ובשיעורים חדים כל כך, גם כשמדובר המעצמה כלכלית עולה, הצומחת בשיעורים גבוהים יחסית.
ככלל, אנו נמצאים כיום במצב של תנודתיות רבה בשווקי המניות בעולם ואולם אנו ממשיכים להחזיק בחוות דעת חיוביות בנוגע להשקעה סלקטיבית בשווקי המניות בעולם במהלך 2007.
"אנו חוזרים על המלצתנו להימנע מהשקעה בשווקים אלו לטווחים קצרים וחוזרים ומזכירים כי בתיק השקעה מומלץ, יש להשקיע 25% בלבד במניות ומתוך זה כ- 10% (או 2.5% מכלל התיק) במניות של כלל השווקים המתעוררים", סיכמו בלאומי.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.