כלכלני בנק לאומי: "להמשיך להשקיע בסין לטווח ארוך"
המסחר בשווקי המניות בעולם אתמול, התאפיין בירידות שערים חדות. את אות הפתיחה נתן מדד המניות של הבורסה בשנחאי ה- Shanghai Se Composite Index (SHCOMP), שירד בשיעור חד של 8.8% ומחק 108 מיליארד דולר מכספי המשקיעים, תוך יום אחד. הסיבה לירידה היא החלטה של ה- State Council, הגוף המחוקק העליון בסין, להקמת כוח משימה מיוחד, שמטרתו לבחון פעילויות אסורות בשוק ההון המקומי.
כאן המקום לציין כי מדד ה- SHCOMP עלה בשיעור של 130%, במהלך שנת 2006 והוסיף לערכו עוד 13% מתחילת 2007 ועד לירידות שלשום. רבים סבורים כי מחיר המניות בבורסה אינו משקף את השווי הכלכלי של החברות.
להערכת כלכלני בנק לאומי, גם ללא החלטת ה- State Council, היה נמצא טריגר אחר לירידת השערים, בבורסה שבה נרשמו עליות שערים חדות כל-כך.
היום עלה מדד ה-SHCOMP 3.95%, כשהוא מתקן חלק מהירידות אתמול ועולה בשיעור של כ- 4%. הסיבה העיקרית לעליות היום היא צפירת הרגעה שהגיעה מצד הממשלה הסינית שהודיעה שאין בכוונתה להטיל מס על רווחים בבורסה וכן שתגדיל את היקף ההשקעה המותר למשקיעים זרים מ- 10 מיליארד דולר כיום ל- 120 מיליארד דולר.
סין על למעלה מ- 1.3 מיליארד תושביה, נחשבת לכוח כלכלי עולה ותהליך הפיתוח המואץ שהיא עוברת, מהווה אחד הגורמים המרכזיים לפריחה בכלכלה העולמית מאז תחילת העשור ולפיכך אם בעבר הרחוק, לירידות שערים חדות בבורסה המקומית הייתה השפעה גלובלית זניחה, הרי שכיום ההשפעה מיידית ומורגשת היטב.
הראשונים להיפגע היו שווקי המניות של השווקים המתעוררים כמו: מדד ה- BSE Sensex 30 Index ההודי ירד בשיעור של 4%, מדד ה- Brazil Bovespa Stock Index הברזילאי ירד בשיעור של 7%, כאשר הירידות מבטאות תמחור נכון יותר של רמת הסיכון בעולם וחששם של המשקיעים מפני המשך הירידות בשווקים המתעוררים.
אפקט הירידות של השוק הסיני לא נעצר בשווקים המתעוררים, השכנה יפן מושפעת מאוד ממה שקורה באזור וכך ניתן היה לראות את מדד ה- Nikkei 225, מאבד למעלה מ- 3% במהלך 2 ימי המסחר האחרונים. בנוסף חלק מהמשקיעים שלקחו הלוואות בין, בשל הריבית הנמוכה ביפן והשתמשו בכסף כדי לקנות נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, החלו למשוך את כספם חזרה משווקים אלו ולהחזיר את ההלוואות שנטלו, צעד שהוביל להתחזקות הין בשיעור של יותר מ- 2.5% אל מול הדולר האמריקאי.
גם במדינות אירופה המפותחות קיימים חברות וארגונים רבים, להם קשרים כלכליים ומסחריים ענפים במדינות המתפתחות ולפיכך פגיעה בשווקים אלו עלולה להשפיע לשלילה על ביצועיהם הכלכליים בעתיד. לפיכך ניתן היה לראות אתמול גם ירידות שערים של 3% ב- DAX הגרמני וב- CAC הצרפתי ושל מעל 2% ב- FTSE הבריטי.
ירידות השערים לא פסחו גם על ארה"ב, המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, ה- Dow Jones וה- S&P 500 ירדו בשיעור של 3.5% וה- Nasdaq איבד קרוב ל- 4%. חשוב לציין כי לירידות בשווקי המניות בארה"ב תרמה גם פרסום שורת אינדיקאטורים כלכלים שלילים וכן התבטאות של נגיד הבנק המרכזי לשעבר, Alan Greenspan, שאמר כי ייתכן שארה"ב צועדת לקראת מיתון, עוד במהלך שנת 2007.
בעתות משבר ואי ודאות ניכרת גם נהירה של משקיעים לעבר השקעות פיננסיות בטוחות יותר ובראשן אג"ח של ממשלת ארה"ב. הביקוש הגדל לאיגרות מעלה את מחירן ומוריד את תשואתן, כך התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב עם טווח של 10 שנים לפדיון ירדה מ- 4.62% שלשום ל- 4.51% אתמול.
בארץ זבת החלב והדבש, שוק המניות רשם מהלך עליות חד בתקופה האחרונה ומתחילת השנה נרשמה בשוק המניות עלייה של כ- 8% והמדדים המובילים הצליחו לחצות כמעט ללא התנגדות את רמת 1,000 הנקודות. עליות השערים בשוק הובילו לעלייה ברמת הסיכון בטווח הקצר לנוכח האפשרות למימוש רווחים. זה החל כבר בשבוע שעבר בו נרשמו ירידות שערים במניות השורה השנייה והשלישית, אם כי מדד המעו"ף המשיך לעלות ונתן תחושה כי העליות בשוק נמשכות. ירידות השערים בשוק ביומיים האחרונים נובעים בעיקר מירידות השערים החדות בעולם.
בבנק לאומי מעריכים כי מימוש זה עשוי להוליד הזדמנויות רכישה של מניות מומלצות, אם כי יש לעקוב בדריכות אחרי ההתפתחויות מאחר וקשה להצביע על עומקו ואורכו של תהליך הירידות בשוק.
השאלה העיקרית היא האם הירידות שראינו בשווקים העולמיים הם תחילתו של כדור שלג, שיגרום לטלטלה בשווקים העולמים, או שמא תיקון טכני שבא לאחר תקופה של עליות שערים חדות. להערכת כלכלני לאומי, מדובר בתמחור נכון יותר של סיכון בעולם ובמתן שיעור חשוב למשקיעים, כי הסיכון שבהשקעה בשווקים המתעוררים הוא גבוה.
"להערכתנו, על אף הירידות החדות, השקעה בסין עדיין מומלצת לטווח הרחוק, זאת לאור הביצועים הטובים של המשק המקומי וצמיחתו בשיעור שנתי של 10.4% ברבעון השלישי של 2006, שיעור הצמיחה המהיר בעולם", הדגישו בבנק.
לדברי הכלכלנים, הירידות של הימים האחרונים לא נגרמו כתוצאה משינוי דראסטי בתנאים המקרו-כלכליים, העלולים לאותת על שינוי מגמה, אלא יש לראות בהן אף איתות חיובי לכך שאין לצפות שמחירי המניות בבורסה יעלו באופן רצוף ובשיעורים חדים כל כך, גם כשמדובר המעצמה כלכלית עולה, הצומחת בשיעורים גבוהים יחסית.
ככלל, אנו נמצאים כיום במצב של תנודתיות רבה בשווקי המניות בעולם ואולם אנו ממשיכים להחזיק בחוות דעת חיוביות בנוגע להשקעה סלקטיבית בשווקי המניות בעולם במהלך 2007.
"אנו חוזרים על המלצתנו להימנע מהשקעה בשווקים אלו לטווחים קצרים וחוזרים ומזכירים כי בתיק השקעה מומלץ, יש להשקיע 25% בלבד במניות ומתוך זה כ- 10% (או 2.5% מכלל התיק) במניות של כלל השווקים המתעוררים", סיכמו בלאומי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
