לפני 11 חודשים פחות שבוע, עמד אהוד אולמרט, אז מ"מ ראש הממשלה ומועמד לראשות הממשלה לבחירות שנערכו כמה שבועות לאחר מכן, והניח את אבן הפינה למפעל החדש של אינטל בקריית גת. FAB 28, למי שלא יודע, הוא המפעל שאמור להצעיד את ישראל כמה דורות קדימה בכל מה שקשור בייצור ופיתוח מעבדים. לידו עמד עם חיוך גדול אלכס קורנהאוזר, מנכ"ל אינטל ישראל, יהודי חביב ש-29 שנים בארץ לא הצליחו למחוק את המבטא הייקי המתנגן שלו - מבטא המשדר אחריות, נאמנות ובעיקר הרבה מאוד אהבה לארגון שהוא עובד בו, למפעלים שהוא מנהל ובעיקר לאנשים. היה שם גם ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, שתמורת השקעה ממשלתית של 525 מיליון דולרים, ותעסוקה לעוד 2,000 איש בקריית גת, היה מוכן להצטרף לקמפיין הבחירות המתוקשר של אולמרט, שעט על ההזדמנות לגזור סרט בקריית גת ולא פספס אף דקה ממנה. היתה גם מקסין פסברג, המנכ"לית של המפעל החדש.

פחות משנה אחרי, עומדת פסברג על הפיגומים של המבנה הענק בקריית גת, חמושה בקסדה, אפוד צהוב, משקפי מגן ונעליים מתאימות, ומובילה בגאווה את קבוצת העיתונאים שהגיעה בהרכב כמעט מלא לקריית גת, כדי להשתתף במסיבת העיתונאים של אינטל לסיכום 2006. מקסין הובילה את העיתונאים, שהיו לבושים בדיוק כמוה, בין הפיגומים. היא טיפסה במעלה המדרגות המובילות למבנה המרכזי בן ארבע הקומות, והציגה לכולם, בעזרת מנהלי העבודה במקום, את השלב הראשון של מה שאמור להיות המפעל המודרני השני בעולם לייצור שבבים בטכנולוגיית 45 ננו-מטר.

עיתוי לא נוח

העיתוי של מסיבת העיתונאים לא היה ממש נוח להנהלת אינטל. יש להניח שלא כך היא תכננה אותו. כמה ימים לפני כן פרסמו כל כלי התקשורת ידיעות מרכזיות מלווות בפרשנויות מדויקות למחצה (אחרות היו פשוט בלתי נכונות), על כוונתה אל אינטל לפטר מאות עובדים בישראל. הרקע היה מתאים: תוצאות עסקיות לא מלבבות של החברה לרבעון האחרון ולשנת 2006 בכלל. אפקט AMD ממשיך להשפיע על הענק הזה ששמו אינטל, ושינוי הכיוון, קרי התאמת הטכנולוגיה למציאות בשוק, היא מורכבת, כבדה, איטית וגם קצת כואבת. בדיעבד, קיבלו כלי התקשורת תמונה "מאוזנת" אם תרצו. מצד אחד, הם קיבלו אתמול (א') אישור רשמי, גם אם חלקי, על סגירת המפעל בירושלים, מפעל שהוקם לפני 22 שנה ועסק בעיקר בייצור לתחום שלא רבים מכירים אותו באינטל: רכיבים לתעשיית ייצור כלי הרכב. מצד שני, התנסו העיתונאים במו עיניהם ורגליהם וצפו בבניין החדש ההולך ונבנה.

האתר מאורגן ומסודר להפליא, כפי שרק חברה אמריקנית וקבלן גרמני ראשי יכולים לעשות. המוח היהודי יודע לייצר פרוסות סיליקון, אבל לא ממש מוכשר בהקמת מבנים ושלדי ענק כדוגמת המפעל בקריית גת. 3,000 הפועלים מעלים את התקווה שבד בבד עם החדשנות והבשורה הטכנולוגית שהמפעל הזה יביא, אולי תצליח אינטל בדרך אגב להחזיר את הפועל העברי לפיגומים בקריית גת. בדרך, בין פיגום לפיגום, אומר לי אחד העיתונאים, כי אילו העם הפלסטיני היה מתעשת ולוקח את עצמו בידיים, האתר הזה היה יכול להיות גשר אמיתי לשלום, של עבודה עברית-ערבית במימון כספי הדוד סם. אבל במציאות הנוכחית, אפילו קונדוליסה רייס לא יכולה להרשות לעצמה להציע לבוסים באינטל להביא פועלים מהשטחים.

לאף אחד מהמסיירים באתר החדש של אינטל לא היה ספק אתמול, שאם מקסין פסברג אומרת שבעוד שנה בערך ייחנך המפעל רשמית, אפשר לרשום ביומן את התאריך פחות או יותר. בניית מפעל שמייצר פרוסות סיליקון בקצב של 7,500 לשבוע היא מלאכה לא קלה. "חדר נקי" היא מילת המפתח כאן. מדדי הניקיון של החדרים הנקיים הולכים וגדלים ככול שמטפסים במעלה הקומות. חלק מהשטחים כבר סטיריליים והצצה בהם, בנעליים מיוחדות, היא מבחוץ בלבד. פסברג עומדת בגאווה מעל החדר הנקי, בקומה השלישית, ומסבירה שהוא יהיה הראשון שיאוכלס בציוד המיוחד שיאפשר את הטכנולוגיה החדשה. זהו שמינית מתוך סך כל החדרים הנקיים שיהיו כאן, שיאוכלסו בהדרגה, אבל יתחילו לפעול בבת אחת.

פסברג קיבלה את הניהול של המפעל היוקרתי לאחר שמילאה מספר תפקידי מפתח בחברה. בתפקידה הקודם היא היתה מנהלת FAB18 , הקיים כבר כיום בקריית גת. היא הצטרפה לאינטל בשנת 1983 והיתה מהנדסת ליטוגרפיות ב-FAB8 אותו מפעל שבעוד שנה, קצת אחרי שיחנכו כאן את המפעל החדש, ידומם את קווי הייצור שלו בירושלים. ב-1995 הצטרפה לצוות החלוץ שהקים את המפעל בקריית גת, וניהלה את חטיבת ההנדסה עם הקמת המפעל. בעוד שנה תעסיק פסברג 2,000 עובדים מן המניין ועוד 1,500 עובדי קבלן. לעיר כמו קריית גת, מוכית אבטלה וספוגת הבטחות ונסיונות שיקום, זוהי נקודת ציון חשובה ביותר. זו גם הסיבה שכאשר הופיעו השמועות בעיתונות על האפשרות שהמפעל בקריית גת עשוי להיסגר, נזעק מיד ראש העיר ולא חסך במילים בוטות. סף העצבים וחוסר האמון במערכת השלטונית ובפוליטיקאים הגיעה לשיאים חדשים.

במסיבת העיתונאים נשאל כמובן הבוס שלה, קורנהאוזר, לגבי מקום מגוריהם של העובדים החדשים. זוהי שאלה שנשאלת בכל פעם שנציג בכיר של אינטל מופיע בפני עיתונאים. אתמול הוא השיב: "אני מתחייב שכל מהנדס או בעל תפקיד מקריית גת שיימצא מתאים לעבודה במפעל - יתקבל לעבודה".

כמה מתוך כל המגויסים החדשים יהיו תושבי קריית גת? כמה מהנדסים ובוגרים מקריית גת והסביבה בכלל עובדים באינטל או בחברות היי-טק? אלו הן שאלות שבמחשבה שנייה לא מר קורנהאוזר צריך להשיב עליהם. הפעילות של החברה בתחום הקהילתי עושה ככול יכולתה כדי להגביר את מספר הבוגרים שיהיו מתאימים לעבוד באינטל. למה הם לא מציפים את החדרים הנקיים של החברה בקריית גת? את השאלה הזו צריך להפנות לראש הממשלה, שגזר את הסרט, ולעוד הרבה מאוד פוליטיקאים בממשלתנו, שהם הראשונים להצטלם אבל אחרונים לטפל בבעיות השונות.

השורה התחתונה

קריית גת הופכת להיות נקודת ציון טכנולוגית משמעותית במפה של אינטל בעולם. קורנהאוזר אמר בתחילת מסיבת העיתונאים, שכאשר האמריקנים מציגים את מפת אינטל, הם מצביעים על החוף המערבי כמרכז העולם. כשהוא מדבר על אינטל, הוא מצביע על הצד הדרומי של מדינת ישראל - קריית גת. אפשר להאמין לו.