"עברנו לארכיטקטורת מיחשוב בנקאית מודרנית, אבל שילמנו 'שכר לימוד' יקר"
"זהו פרויקט המיחשוב הגדול ביותר במערכת הבנקאית", הכריז אתמול (א') גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט, במסיבת עיתונאים שנערכה לרגל סיום "אופק" - פרויקט המיחשוב הענק של הבנק, שעלה לאוויר. "אופק מציב את דיסקונט כמוביל במערכות המיחשוב המתקדמות בבנקאות בישראל, ובשורה אחת עם הבנקים המיישמים בנקאות מודרנית בעולם". הוא ציין, כי "מערכות המידע של הבנק חייבות להיות מתקדמות ולענות על הצרכים העסקיים של הבנק. אם אתה לא שם – אתה לא קיים. ה-IT מאפשר ליצור מוצרים ושירותים עסקיים טובים יותר".
במסגרת פרויקט אופק, שהחל בשנת 2001 וארך כחמש שנים, שודרגו כל תשתיות המיחשוב של הבנק, כך שתוכלנה לתמוך בפעילות העסקית שלו. חברת הייעוץ אקסנצ'ר הטמיעה בדיסקונט את מערכת הליבה של חברת אלנובה הספרדית. חלקה של אקסנצ'ר היה בייעוץ ובאינטגרציה של המערכות. במקביל לעבודתה של אקסנצ'ר, גוייסו לטובת הפרויקט מאות אנשי מקצוע, בכל תחומי הפעילות - מחברות התוכנה המובילות בארץ, וביניהן יבמ, מטריקס, נס טכנולוגיות, CA, קונסיסט, טסקום, טסנט, טלדור ועוד. אנשי המקצוע גוייסו על ידי מחלקת ה-IT של בנק דיסקונט.
הסיבה לפרויקט, אמר עופר, היא כי "היו לנו מערכות ליבה מזדקנות. החלטנו לעבור למערכות המיינפריים הנפוצות של יבמ ולתוכנות חדשות". הוא ציין, כי שדרוג המערכות הביא לכמה יתרונות, אשר המרכזי שבהם הוא התנהלות עסקית ממוקדת לקוח, ולא כבעבר – ממוקדת חשבון הבנק שלו. לדבריו, "המערכת מאפשרת לבנק להציע ללקוחותיו תמהיל מוצרים, המותאם טוב יותר לצורכי הלקוח – הלקוח מפולח בבנק לפי פעילותו העסקית הכוללת, ויש לנו יכולת התאמה מבודלת להציע לו מוצרים ושירותים".
הוא ציין, כי "ה-IT הוא פס הייצור המרכזי של הבנק. בעזרת המערכות הללו, נוכל לראות את הלקוח על כלל פעילויותיו בבנק. השירות הוא מסביב לשעון, יש עדכון מלא לכל פעולה, בכל ערוץ. הפעילות הבנקאית משתקפת בספרי החשבונות הבנקאיים, מיד עם ביצועה. עברנו לארכיטקטורת מיחשוב בנקאית מודרנית". הוא סיים בציינו, כי "אין ספק ששילמנו שכר לימוד במהלך הפרויקט, שעל חלקו היינו מוותרים, בשל הטעויות ועלותן. יש שלבים בפרויקט שבדיעבד - היינו מוותרים עליהם".
נעם הנגבי, סמנכ"ל וראש חטיבת התפעול והמידע בבנק דיסקונט, אמר כי "בנק לא יכול לעבוד ללא ה-IT שלו. המערכות הבנקאיות עוברות שינוי - הן בשל התחרות בין הבנקים והן בגלל הצורך לענות למגוון הרגולציות". הוא אמר, כי הפרויקט נחשב למורכב ביותר, שבסופו "קיבלנו בנק מחודש. הפרויקט שידרג משמעותית את היכולות הניהוליות של הבנק, כמו גם את יכולות ה-IT של הבנק. עסקנו רבות בניהול הסיכונים ומניעתם, ובלימוד אלפי המשתמשים".
שי ורדי, סגן ראש חטיבת תפעול ומידע בבנק דיסקונט, תיאר את שלבי הפרויקט: ב-1997 החליט הבנק על מעבר מהיר מיוניסיס ליבמ, פרויקט שנפסק ב-1999. ב-2000 הוחלט על מעבר ליבמ, תוך התבססות על חבילה, וב-2001 ההחלה ההתקשרות עם אקסנצ'ר, שהטמיעה את פתרון אלנובה. בגל העלייה לאוויר הראשון, ב-2003, עלה מאגר לקוחות מרכזי והושקו מערכות התשתית. בשני, ב-2004, עלו מערכות הפיקדונות ומערכות התשתית העסקית, ובשלב השלישי, השנה – הושקה הפעילות הבנקאית העיקרית. תקציב הפרויקט, לדברי ורדי, עומד על 216 מיליון דולרים, כ-100 מיליון דולרים יותר מכפי שאישר דירקטוריון הבנק בתחילת הפרויקט. הוא סיכם בציינו, כי "המדובר במערכת בנקאית מודרנית, משולבת, מוכוונת לקוח, המספקת גמישות עסקית ותפעולית, ומאפשרת תשתיות IT מתקדמות לטווח ארוך".
מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל, אמר כי החברה סיפקה את תשתיות החומרה והתוכנה המרכזיות לפרויקט. "ליבמ יש חלק משמעותי בפרויקט", אמר והוסיף: "הפרויקט כולל לא רק את שדרוג של יישומי ה-IT בבנק, אלא גם מעבר משמעותי מתשתיות יוניסיס לאלו של יבמ, לרבות מיינפריים של יבמ, שרתים וציוד נוסף. מדובר בפרויקט שיבמ היתה מעורבת בו במיליוני דולרים. מחקר שפורסם לאחרונה העלה כי 25 מתוך 25 הבנקים הגדולים בעולם רצים על תשתיות יבמ".
אבי שלום, מנהל ייעוץ אזורי בגרטנר המזה"ת, אמר כי "רוב הבנקים המרכזיים בעולם נכנסים כעת לחידוש מערכות הליבה והתשתית שלהם, ומתאימים אותם למגמות העסקיות. הפרויקטים הם ארוכי טווח, אורכים לפחות חמש שנים, ועלותם מסתכמת ב-300-400 מיליוני דולרים".
גיל גידרון, שותף בכיר באקסנצ'ר, והאחראי גם על הפעילות בישראל, אמר כי "זהו ללא ספק פרויקט הדגל של תעשיית הבנקאות ואחד הפרויקטים הבולטים שנעשו בענף ה-IT בישראל בשנים האחרונות". לדבריו, לארץ נכנסה אקסנצ'ר בסוף שנת 2001, במקביל לסגירת הסכם פרויקט אופק בבנק דיסקונט. "הגענו אז להנהלת דיסקונט עם פתרון אלנובה הייחודי לנו בעולם, המותקן ומשרת למעלה מ-100 בנקים ברחבי העולם. הצענו גישה שונה, מתודולוגיה מובנית ומוכחת, וניסיון ייחודי במגזר הבנקאות. התוצאה – כפי שהבטחנו, תשים את בנק דיסקונט על מפת הבנקאות הישראלית והעולמית המובילה. מדובר היה בהחלטה שתשנה את סדרי העבודה וסדרי החשיבה במערכת הבנקאית במשך תקופה לא קצרה. לכך נדרשת מעבר לתעוזה, גם ראיה רחבה, עסקית וטכנולוגית, ויותר מכל נדרש חזון". הוא סיים בציינו, כי "לאקסנצ'ר, היה פרויקט אופק בדיסקונט הנחת אבן הפינה לפעילות בישראל של חברת ענק גלובלית, שאופן התנהלותה שונה ואינו מוכר למשק בישראל".
