קבוצת מרקסטון צרפה את דויטשה בנק במכרז על תנובה
המכרז על רכישת תנובה נסגר הערב (ד') וחמש הקבוצות הפיננסיות המתמודדות במכרז הגישו את הצעותיהן, כאשר ביום ראשון (19.11) נדע מי היא הקבוצה הזוכה, במידה ומועד ההחלטה לא יידחה.
קבוצת מרקסטון, בניהולם של רון לובש, אמיר קס ואליוט ברוידי, התכוונה לגשת למכרז יחד עם קרנות טנא, אך בחרה להגדיל את כוחה כאשר צירפה את דויטשה בנק בהצעתה לרכישת תנובה. לדויטשה בנק, מהבנקים המובילים בעולם, זו ההשקעה הראשונה של כספי הבנק בישראל.
צירופו של בנק עולמי גדול לקבוצת מרקסטון מבטיח את יתרון הבינלאומיות של הקבוצה, במיוחד בשווקים המתעוררים הכוללים את מזרח אירופה, אסיה והודו - שווקי היעד העתידיים של תנובה. ביחס ישר, גדלה יכולת ההשקעה הכספית של הקבוצה בתנובה, במידה ותיזכה במכרז וייתכן כי גם ההצעה הכספית לרכישה עלתה עם צירופו של הבנק ועשויה לאיים על ההצעות של הקבוצות האחרות.
נזכיר, כי ההערכות בשוק המזון הן, כי תנובה תמכר לפי שווי הנושק למיליארד דולר. ההערכות הזהירות ביותר מדברות על 850 מיליון דולר.
מקבוצת מרקסטון נמסר, כי היא רואה בתנובה חברה איכותית, בעלת פוטנציאל צמיחה בשווקים המתעוררים במזרח אירופה, אסיה והודו. "הקבוצה מביאה עימה יכולת לשפר את תהליך השגת ההסכמות בקרב בעלי המניות של תנובה. כמו כן, הקבוצה מאמינה ביכולתה להגיע לפתרון בסוגיית מערכת ייצור החלב בישראל ולסייע בכך לצמיחתה של תנובה. הקבוצה תעשה ככל יכולתה להשגת תמיכת רב גדול של בעלי המניות בתנובה ותדאג לשמר את ערכי תנובה והמערכות הקשורות והראשונה שבהן היא ענף ייצור החלב בישראל".
לצד מרקסטון ודויטשה בנק, מביאה עימה קרנות טנא הכרה, ידע וניסיון מוכח בביצוע השקעות במגזר ההתיישבותי בישראל. טנא ביצעה בשנתיים האחרונות שמונה השקעות בתעשיות הקיבוציות, כאשר אחת מההשקעות היתה רכישת נטפים בשיתוף עם מרקסטון.
ההצעות הנוספות לרכישת תנובה הוגשו על-ידי קרן אייפקס; קבוצת שמיר בראשותו של מאיר שמיר; יגאל אהובי בשותפות עם חברת מזון בינלאומית ואפריקה ישראל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
