ניו יורק חתמה כמעט ללא שינוי הדאו מעל 12,000
המדדים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, כמעט ללא שינוי. לאחר יום מסחר מייגע בו נסחרו המדדים, ברוב שעות היום, בירידות שערים, הצליחו המשקיעים להרים את מניות הטכנולוגיה של הנאסד"ק מעל לקו המשווה ואת מדד הדאו מעל לרמות ה-12,000 נקודות. כפי שמתרחש בשבועות האחרונים, מספר דו"חות פיננסים שפרסמו מטעם תאגידים מובילים במשק האמריקני, הכתיבו את הטון ברחוב. דו"חותיה של יצרנית רכבי הצמ"ה קטרפילר, שפרסמו לפני פתיחת המסחר, לא עמדו בציפיות האנליסטים, התחזיות שהעניקה החברה להמשך השנה דחפו את מדד הדאו מטה.
מדד הדאו ירד ב-0.08% לרמה של 12,002 נקודות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.06% לשער של 2,342 נקודות.
בכירי אופ"ק שנפגשו אמש בכינוס חירום שארגנו החברים בקרטל, הודיעו כי יקצצו כ-1.2 מיליון חביות מתפוקתם היומית הנוכחית העומדת על 27.5 מיליון חביות ביום. הערכות בשווקים היו לקיצוץ של מיליון חביות בלבד. אנליסטים בכירים טוענים כי עדיין קיימת אפשרות לירידות שערים בטווח הקצר על רקע התקפות ספקולטיביות על המחירים. הירידות, באם יהיו, טוענים הבכירים, לא יצליחו לשמור על רמות מחירים נמוכות ובסופו של דבר יכנעו לקונים השווריים. החוזה העתידי על חבית נפט לחודש נובמבר נסחרת ברמות מחירים של 59.33 דולר.
מניות במרכז
חברת קטרפילר (CATERPILLAR ) (שסימולה: CAT) נסחרה על רקע פרסום דו"חותיה הרבעוניים והורדת תחזית ההכנסות לשנת 2006-2007. החברה דווחה על רווח של 769 מיליון דולר או 1.14 דולר למנייה אל מול 667 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לרווח של 1.35 דולר למנייה.
ענקית התרופות הגנריות מרק (MERCK & CO )(שסימולה: MERCK) פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה לרבעון השלישי. החברה דווחה, כי הכנסות החברה צנחו ב-34% והרווח הנקי ירד ב-49% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הדו"חות המאכזבים התקבלו בעקבות פגיעה ממשית בהכנסות החברה מתרופת הדגל שלה - הזוקור. הזוקור הינה התרופה הנמכרת ביותר של מרק, ולאחר שהפטנט על התרופה הסתיים ביוני השנה נאלצה החברה להוריד משמעותית את מחיר הזוקור בכדי לעמוד בתחרות בשוק. נזכיר, כי טבע היא המתחרה הגדולה ביותר של מרק על התרופה הגנרית לזוקור.
גוגל (GOOGLE )(שסימולה: GOOG) פרסמה את דו"חותיה אמש לאחר שעות המסחר, החברה דווחה על זינוק של 92% ברווחים ועל זינוק של 70% בהכנסות. בנק ההשקעות הגדול סיטיגרופ העלה את המלצתו למנייה לאחר פרסום דו"חותיה. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למנייה ל-650 דולר.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (טבע חו"ל ) רכזה עניין גם היום, בעקבות פרישת ישראל מקוב, מנכ"ל ונשיא החברה במהלך שנת 2007. את מקומו של מקוב יתפוס, שלמה ינאי, מנכ"ל מכתשים אגן שיצטרף לחברה כנשיא וכמנכ"ל החברה, החילופים יתבצעו ברבעון הראשון של 2007.
חברת אבטחת המידע, צ'ק פוינט משכה תשומת לב גם היום, לאחר שפתחה אתמול את עונת הדו"חות של הישראליות בוול סטריט. מהדו"חות עלה, כי החברה עקפה את קונצנזוס האנליסטים אך יחד עם זאת בשורת ההכנסות לא חלה צמיחה משמעותית, תוך שהיא מציגה גידול של 1% בלבד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי על בסיס gaap הסתכם ב-71 מיליון דולר או 31 סנט למניה, בדומה לתקופה המקבילה ב-2005.
חברת answers.com (אנסוור ) הודיעה אמש כי ענקית המחשבים, חברת מיקרוסופט, בחרה באפליקציה 1-click answers להופיע ברשימת ההמלצות בגרסת internet explorer 7. החברה, הממוקמת בירושלים, הקימה את האתר המכיל תשובות לכ-4 מיליון שאלות שונות.
תרו הודיע כי דו"חותיה המתוקנים לשנת 2003 ו-2004 יוגשו באיחור של כשבוע. החברה צופה כעת כי הדו"חות ידווחו ב-27 לאוקטובר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
