ניו יורק חתמה כמעט ללא שינוי הדאו מעל 12,000
המדדים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, כמעט ללא שינוי. לאחר יום מסחר מייגע בו נסחרו המדדים, ברוב שעות היום, בירידות שערים, הצליחו המשקיעים להרים את מניות הטכנולוגיה של הנאסד"ק מעל לקו המשווה ואת מדד הדאו מעל לרמות ה-12,000 נקודות. כפי שמתרחש בשבועות האחרונים, מספר דו"חות פיננסים שפרסמו מטעם תאגידים מובילים במשק האמריקני, הכתיבו את הטון ברחוב. דו"חותיה של יצרנית רכבי הצמ"ה קטרפילר, שפרסמו לפני פתיחת המסחר, לא עמדו בציפיות האנליסטים, התחזיות שהעניקה החברה להמשך השנה דחפו את מדד הדאו מטה.
מדד הדאו ירד ב-0.08% לרמה של 12,002 נקודות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.06% לשער של 2,342 נקודות.
בכירי אופ"ק שנפגשו אמש בכינוס חירום שארגנו החברים בקרטל, הודיעו כי יקצצו כ-1.2 מיליון חביות מתפוקתם היומית הנוכחית העומדת על 27.5 מיליון חביות ביום. הערכות בשווקים היו לקיצוץ של מיליון חביות בלבד. אנליסטים בכירים טוענים כי עדיין קיימת אפשרות לירידות שערים בטווח הקצר על רקע התקפות ספקולטיביות על המחירים. הירידות, באם יהיו, טוענים הבכירים, לא יצליחו לשמור על רמות מחירים נמוכות ובסופו של דבר יכנעו לקונים השווריים. החוזה העתידי על חבית נפט לחודש נובמבר נסחרת ברמות מחירים של 59.33 דולר.
מניות במרכז
חברת קטרפילר (CATERPILLAR ) (שסימולה: CAT) נסחרה על רקע פרסום דו"חותיה הרבעוניים והורדת תחזית ההכנסות לשנת 2006-2007. החברה דווחה על רווח של 769 מיליון דולר או 1.14 דולר למנייה אל מול 667 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לרווח של 1.35 דולר למנייה.
ענקית התרופות הגנריות מרק (MERCK & CO )(שסימולה: MERCK) פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה לרבעון השלישי. החברה דווחה, כי הכנסות החברה צנחו ב-34% והרווח הנקי ירד ב-49% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הדו"חות המאכזבים התקבלו בעקבות פגיעה ממשית בהכנסות החברה מתרופת הדגל שלה - הזוקור. הזוקור הינה התרופה הנמכרת ביותר של מרק, ולאחר שהפטנט על התרופה הסתיים ביוני השנה נאלצה החברה להוריד משמעותית את מחיר הזוקור בכדי לעמוד בתחרות בשוק. נזכיר, כי טבע היא המתחרה הגדולה ביותר של מרק על התרופה הגנרית לזוקור.
גוגל (GOOGLE )(שסימולה: GOOG) פרסמה את דו"חותיה אמש לאחר שעות המסחר, החברה דווחה על זינוק של 92% ברווחים ועל זינוק של 70% בהכנסות. בנק ההשקעות הגדול סיטיגרופ העלה את המלצתו למנייה לאחר פרסום דו"חותיה. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למנייה ל-650 דולר.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (טבע חו"ל ) רכזה עניין גם היום, בעקבות פרישת ישראל מקוב, מנכ"ל ונשיא החברה במהלך שנת 2007. את מקומו של מקוב יתפוס, שלמה ינאי, מנכ"ל מכתשים אגן שיצטרף לחברה כנשיא וכמנכ"ל החברה, החילופים יתבצעו ברבעון הראשון של 2007.
חברת אבטחת המידע, צ'ק פוינט משכה תשומת לב גם היום, לאחר שפתחה אתמול את עונת הדו"חות של הישראליות בוול סטריט. מהדו"חות עלה, כי החברה עקפה את קונצנזוס האנליסטים אך יחד עם זאת בשורת ההכנסות לא חלה צמיחה משמעותית, תוך שהיא מציגה גידול של 1% בלבד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי על בסיס gaap הסתכם ב-71 מיליון דולר או 31 סנט למניה, בדומה לתקופה המקבילה ב-2005.
חברת answers.com (אנסוור ) הודיעה אמש כי ענקית המחשבים, חברת מיקרוסופט, בחרה באפליקציה 1-click answers להופיע ברשימת ההמלצות בגרסת internet explorer 7. החברה, הממוקמת בירושלים, הקימה את האתר המכיל תשובות לכ-4 מיליון שאלות שונות.
תרו הודיע כי דו"חותיה המתוקנים לשנת 2003 ו-2004 יוגשו באיחור של כשבוע. החברה צופה כעת כי הדו"חות ידווחו ב-27 לאוקטובר.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
