ניו יורק חתמה כמעט ללא שינוי הדאו מעל 12,000
המדדים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, כמעט ללא שינוי. לאחר יום מסחר מייגע בו נסחרו המדדים, ברוב שעות היום, בירידות שערים, הצליחו המשקיעים להרים את מניות הטכנולוגיה של הנאסד"ק מעל לקו המשווה ואת מדד הדאו מעל לרמות ה-12,000 נקודות. כפי שמתרחש בשבועות האחרונים, מספר דו"חות פיננסים שפרסמו מטעם תאגידים מובילים במשק האמריקני, הכתיבו את הטון ברחוב. דו"חותיה של יצרנית רכבי הצמ"ה קטרפילר, שפרסמו לפני פתיחת המסחר, לא עמדו בציפיות האנליסטים, התחזיות שהעניקה החברה להמשך השנה דחפו את מדד הדאו מטה.
מדד הדאו ירד ב-0.08% לרמה של 12,002 נקודות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.06% לשער של 2,342 נקודות.
בכירי אופ"ק שנפגשו אמש בכינוס חירום שארגנו החברים בקרטל, הודיעו כי יקצצו כ-1.2 מיליון חביות מתפוקתם היומית הנוכחית העומדת על 27.5 מיליון חביות ביום. הערכות בשווקים היו לקיצוץ של מיליון חביות בלבד. אנליסטים בכירים טוענים כי עדיין קיימת אפשרות לירידות שערים בטווח הקצר על רקע התקפות ספקולטיביות על המחירים. הירידות, באם יהיו, טוענים הבכירים, לא יצליחו לשמור על רמות מחירים נמוכות ובסופו של דבר יכנעו לקונים השווריים. החוזה העתידי על חבית נפט לחודש נובמבר נסחרת ברמות מחירים של 59.33 דולר.
מניות במרכז
חברת קטרפילר (CATERPILLAR ) (שסימולה: CAT) נסחרה על רקע פרסום דו"חותיה הרבעוניים והורדת תחזית ההכנסות לשנת 2006-2007. החברה דווחה על רווח של 769 מיליון דולר או 1.14 דולר למנייה אל מול 667 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לרווח של 1.35 דולר למנייה.
ענקית התרופות הגנריות מרק (MERCK & CO )(שסימולה: MERCK) פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה לרבעון השלישי. החברה דווחה, כי הכנסות החברה צנחו ב-34% והרווח הנקי ירד ב-49% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הדו"חות המאכזבים התקבלו בעקבות פגיעה ממשית בהכנסות החברה מתרופת הדגל שלה - הזוקור. הזוקור הינה התרופה הנמכרת ביותר של מרק, ולאחר שהפטנט על התרופה הסתיים ביוני השנה נאלצה החברה להוריד משמעותית את מחיר הזוקור בכדי לעמוד בתחרות בשוק. נזכיר, כי טבע היא המתחרה הגדולה ביותר של מרק על התרופה הגנרית לזוקור.
גוגל (GOOGLE )(שסימולה: GOOG) פרסמה את דו"חותיה אמש לאחר שעות המסחר, החברה דווחה על זינוק של 92% ברווחים ועל זינוק של 70% בהכנסות. בנק ההשקעות הגדול סיטיגרופ העלה את המלצתו למנייה לאחר פרסום דו"חותיה. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למנייה ל-650 דולר.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (טבע חו"ל ) רכזה עניין גם היום, בעקבות פרישת ישראל מקוב, מנכ"ל ונשיא החברה במהלך שנת 2007. את מקומו של מקוב יתפוס, שלמה ינאי, מנכ"ל מכתשים אגן שיצטרף לחברה כנשיא וכמנכ"ל החברה, החילופים יתבצעו ברבעון הראשון של 2007.
חברת אבטחת המידע, צ'ק פוינט משכה תשומת לב גם היום, לאחר שפתחה אתמול את עונת הדו"חות של הישראליות בוול סטריט. מהדו"חות עלה, כי החברה עקפה את קונצנזוס האנליסטים אך יחד עם זאת בשורת ההכנסות לא חלה צמיחה משמעותית, תוך שהיא מציגה גידול של 1% בלבד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי על בסיס gaap הסתכם ב-71 מיליון דולר או 31 סנט למניה, בדומה לתקופה המקבילה ב-2005.
חברת answers.com (אנסוור ) הודיעה אמש כי ענקית המחשבים, חברת מיקרוסופט, בחרה באפליקציה 1-click answers להופיע ברשימת ההמלצות בגרסת internet explorer 7. החברה, הממוקמת בירושלים, הקימה את האתר המכיל תשובות לכ-4 מיליון שאלות שונות.
תרו הודיע כי דו"חותיה המתוקנים לשנת 2003 ו-2004 יוגשו באיחור של כשבוע. החברה צופה כעת כי הדו"חות ידווחו ב-27 לאוקטובר.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
