למה ארגון אופ"ק לא יתן למחיר החבית לרדת משמעותית?
בימים בהם המדינות החברות בקרטל אופ"ק חוות רמות שיא במחירי הנפט ללא כל שינוי (בטח לא קיטון) בהיקף הביקושים קשה מאוד יהיה להניח, לפחות בטווח הזמן הקצר, כי נראה ירידה משמעותית במחיר החבית.
לארגון אופ"ק, המאגד בתוכו 11 מדינות כחברות, אחראי על שאיבת כ- 40% מתפוקת הנפט העולמית ובנוסף חולש על כשני שלישים מרזרבות הנפט העולמיות, אין כל מדיניות ברורה להשארת מחיר החבית ברמתו הגבוה אך יש האומרים כי בכל פעם שמחיר החבית מתקרב לרמת 60 הדולרים, מתחילות מדינות הארגון לדבר על דליפה בצינורות הנפט או הפוגה לצורך תחזוקה ואלו בינינו שעוקבים אחר המסחר בסחורה רגישה זו יודעים ודאי את השפעת ידיעות אלו על מחיר החבית. אנליסטים בארה"ב בדברים על כך כתופעה, בכל פעם שמחיר החבית צונח, צצות בעיות תחזוקתיות בשאיבת הנפט והמחיר שב לעלות.
ניקח לדוגמה את ערב הסעודית, ספקית הנפט הגדולה ביותר בעולם. הנפט מהווה כ- 90%-95% מרווחי המדינה מיצוא, 70%-80% מהכנסות הממשלה ובסביבות כ- 40% מהתמ"ג במדינה. במדינה שאחוז האבטלה בה נע בין 13%-25% ושיעור הילודה בה הוא מהגבוהים בעולם, ההכנסות מהנפט מורידות המון לחץ מכתפי הממשלה. הכנסות סעודיה מנפט זינקו בשיעור של 35% מאז שנת 2004 וברור לכולם מה זה אומר להתרגל לרמת חיים גבוה יותר.
פארוק איברהים, דובר ארגון אופ"ק, אומר כי חברות הארגון לא מבססות את התקציב שלהן ע"י קביעת מחירי הנפט דרך שליטה בהיצע. לפי דברי איברהים, הארגון הבין מזמן כי המשברים הגאופוליטים חזקים הרבה יותר, בשוק סחורת הנפט, מאשר לחצי היצע וביקוש.
איברהים הוסיף וציין כי ארגון אופ"ק לחלוטין מודע לעובדה כי מחירי נפט גבוהים עלולים להביא להאטה כלכלית שבסופו של דבר תפגע בביקושים או גרוע מכך, בעבור הארגון- תשלח מדינות לחפש באופן מואץ תחליפי נפט (כפי שקורה בברזיל לדוגמה, שם התחבורה הציבורית נוסעת על אתנול).
לסיכום, אופ"ק אכן מודעת לכך שהיא חייבת להחזיק את החבל בשני קצותיו, כלומר לדעת מתי לשחרר ולדעת מתי ללחוץ, אבל כשמדינה מתרגלת לאיכות חיים מסויימת נכנס מרכיב נוסף למשוואת ההיצע והביקוש הכלכלית- המרכיב האנושי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
