השבוע - בין השורות

הבוקר (א') יתקיים במשרד האוצר בירושלים טקס חילופי שרי האוצר. שלא כמנהגי, אקדיש הפעם את המדור הזה לנושא אחד - שר האוצר הנכנס, אברהם הירשזון. נודה כבר בשלב זה לכלכני אי.בי.איי, שאספו חלק מנתונים על השר הנכנס, במסגרת עבודה שהכינו עליו.

אברהם הירשזון הוא פוליטיקאי מהזן הישן. אחד שבנה עצמו בהליך איטי יחסית, לא הוצנח ולא הודבק לכיסא כלשהו בשל עברו (צבאי או אחר) ולא היה לשר בן לילה. אם יש משהו ברור בהיסטוריה הפוליטית שלו - זו העובדה שהירשזון בנה עצמו בעיקר ובמכוון, כדי להגיע לאחד הכיסאות הכלכליים בממשלה, ובראשם מן הסתם, זה של שר האוצר. מעבר לעובדה שכיהן כשר התיירות והתקשורת בשתי הממשלות האחרונות, היא כיהן בכנסת ה-10, ה-13, ה-14, ה-15 וה-16 כחבר ועדת הכספים והיה מעורב בחקיקה בתחומים אלה.

כמו כן, לאורך עשר השנים האחרונות משמש הירשזון יו"ר של שני גופים ציבוריים בולטים, שהביאו אותו להרבה חיכוכים ופעילות מול המשרדים הכלכליים בממשלות השונות. הכוונה היא להסתדרות העובדים הלאומית וקופ"ח לאומית, שהשר החדש שלנו הוא היו"ר שלהן.

דר' הירשזון ומר שר אוצר

העובדה שהירשזון קשור כל כך לגוף המייצג עובדים עשוי להיות בעיה מבחינתו. אין ספק, כי בניגוד לרוב המינויים שלו בעבר, הירשזון מגיע לכיסא שר האוצר "קשור" ברצועה בלתי נראית לידידו-הבוס, אולמרט. העניין יהפוך אותו מידי פעם למשהו הנאלץ לפעול בסוג של פיצול אישיות.

ראש הממשלה הנכנס ירצה לקדם פעילויות שיותירו את ממשלתו ואותו בעלי זכויות בשוק העסקי מחד, ומוצלחים בעיני הציבור החלש, מאידך. השר שלו יעמוד לא פעם מול דילמות קשות, כמו בשאלת ההפרטות למשל. אין ספק שאולמרט ירצה לקדם בשלב כשלהו את הפרטת משק החשמל, למשל. שר האוצר, הירשזון ישמח לעמוד לצידו כמקורבם של בעלי עסקים מובילים במשק, מחד. אך הירשזון של היסתדרות העובדים הלאומית יתקשה מאוד לתמוך בהפרטה שתחתוך במהירות את מספר המשרות בחברת החשמל למשל - שאת עובדיה הוא היה מאד רוצה לספח להיסתדרות שבראשה עמד עד כה.

וזו רק דילמה מסוג אחד.

רבות כאלה יבלטו לאורך כהונתו של הירשזון, ארוכה ככל שתהיה. כולם יזכירו לו שוב ושוב את התנהלותו בהחלטות שקשורות באנשי עסקים הקרובים לו.

כך למשל, אף עיתונאי לא ישכח לו את התסבכות בנו, עופר, והחובות העצומים שהוא חב לבנקים שונים. השר, כך כבר העריכו בסוף השבוע במשרד באוצר, יחזיק את בנו - איש העסקים שעסקיו קרסו בעבר, קרוב מאוד לאוזן. יש כאלה שמעריכים שהבן הירשזון יפעל בלשכת שר האוצר כמוציא ומביא בסגנון עומרי שרון. עצם העובדה שהשר יאלץ לעמוד מול הבנקאים שוב, והפעם לנהל מולם מאבקים לא פשוטים שבדרך נראית בעייה חמורה מאוד עבור משרד האוצר. נזכיר, כיצד הותקף הירשזון בעבר כשלקח חלק בקבוצת המחליטים בעניין וועדת בכר שהביאה להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. זאת, בעוד בנו עופר נלחם לשם פרישת חובות המיליונים שלו מול אותם בנקאים שעתידם נקבע על ידי אביו.

ואם זה לא מספיק, הנה עוד דוגמא. קרבתו של הירשזון לכמה מאיילי ההון הגדולים בישראל איננה נסתרת מהעין. כולם ראו כיצד פעל השר בנחישות מהירה (אוליי מהירה מידי) ל"פתיחת השמיים" - כלומר בעיקר להפיכת ישראייר של ידידו, נוחי דנקנר, למתחרה אמיתית של אל-על בקו לניו יורק. זאת, כאשר לא קידם השר במאומה את הכנסתן של חברות צ'רטרים זולות מאוד הפועלות באירופה לקו לנתב"ג - עניין שהיה משנה לחלוטין את רמות המחיר שאנו משלמים על טיסות ללונדון ופריז הפופולאריות כל כך בקרב ישראלים.

עוד נזכיר, כי הירשזון הגיש בכנסת בתחילת העשור את הצעת "חוק החברות הממשלתיות", המאפשר מינויים פוליטיים בחברות הממומנות על ידי כספי משלם המיסים.

ועוד בפרק הבעייתי הזה - בולטת החלטה המהירה לא פחות של שר האוצר הנכנס בתפקידו הקודם והקצר כשר התקשורת, לתת לדנקנר רשיון לשרותי שיחות קוויות פנים ארציות בסלקום - שתתחרה בבזק.

המחוקק הירשזון

שר האוצר החדש שלנו יאלץ לעסוק לא מעט בחקיקה בשנים הקרובות. שני מוקדים חשובים יהיו - חקיקה לטיפול בנושא העובדים הזרים וחוק הפנסיה.

בעניין הראשון, מצפים ממנו בגזרת אולמרט להפחית את מספר העובדים הזרים במהירות. אך הירשזון שומע את קולות הקבלנים ידידיו, שמספרים כי יקרסו אם יקצצו להם את מכסות הזרים החוקיים. השר אגב נתפס מעסיק בעבר עובדת זרה לא חוקית בביתו. מעניין מה היה אומר על כך יו"ר היסתדרות העובדים הלאומית - הירשזון.

בתחום "פנסיית החובה" הירשזון התבטא בעבר בנחרצות בעניין וקבע שיש לחוקק חוק כזה במהירות האפשרית. אולם מה יקרה כאשר ידרש השר על ידי חבריו בהיסתדרות העובדים הלאומית להגן על הארגון, ולהותיר בידיו כוח שיוכלו לנצל כעזרה לעובדים מול המעסיקים בתחום הכי חם בשוק העבודה?

לסיכום, צריך לראות בכהנותו של הירשזון הזדמנות לשמור על מסלול טוב מאוד בו נמצאת הכלכלה הישראלית. השר מוכרח להציג המהירות גדולה את התפיסה שתוביל אותו בכל מגזר פעולה של משרד האוצר - כך שידעו המעסיקים, המשקיעים, העובדים והשרים התלויים בו כיצד להתנהל בשנים הקרובות. חשוב מאוד כי ישמיע מסרים מרגיעים על המשך חיבוק ההשקעות בשוק ההון - זרות ומקומיות. חשוב לא פחות שידע השר לנצל את קרבתו לראש הממשלה, אך לא יחשוש לעמוד מול הלחצים שעולולים להפעיל עליו אולמרט ואנשי עסקים ופיננסיירים כשהאינטרס הציבורי האמיתי יהיה אחר.

בהצלחה אדוני השר - כולנו זקוקים להצלחה שלך.

מאת: שי פאוזנר