מנהלי/נפקותה של זניחת בקשה לאיחוד משפחות/עליון
עובדות וטענות:
המשיב 1 הוא אזרח ישראלי שנישא למשיבה 2 תושבת האזור. באוקטובר 1996 הגיש המשיב 1 בקשה לאיחוד משפחות עבור אשתו. הבקשה נדחתה, משום שלא הוכח כי מרכז חייהם של המשיבים הוא בישראל. המשיבים הגישו ערר על החלטה זו. לאחר שהמשיבים נענו לדרישת משרד הפנים להצגת מסמכים, אושרה בקשתם. למשיבה 2 ניתן היתר שהייה בישראל ל-12 חודשים, עד ליום 15.8.01. ביום 17.8.01 נולדה ביתם של המשיב, המשיבה 4, אשר סובלת מאז לידתה מבעיות רפואיות קשות, והמשיבים 1 ו-2 נאלצו לסעוד אותה ולשהות ליד מיטתה בבית החולים במשך פרקי זמן לא מבוטלים ולפיכך, לא הגישו בקשה להארכת תוקפו של היתר השהייה של המשיבה 2 בישראל. ביום 2.4.03 שלח משרד הפנים למשיב 1 הודעה בדבר ביטול הבקשה לאיחוד משפחות, משום שלא הוגשה בקשה להארכת היתר השהייה של המשיבה 2. המשיב הגיש ערר על החלטה זו והערר נדחה. באוקטובר 2004 הגישו המשיבים עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בה ביקשו כי המשיבה 2 תיכנס להליך מדורג לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע, בין היתר, כי נוכח מצבה הרפואי הקשה של המשיבה 4 מתקיימות במקרה דנן נסיבות אובייקטיביות קשות המצדיקות התחשבות במשיבים מטעמים הומניטאריים. עוד ציין בית המשפט, כי בהתחשב בהוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל המשמעות המעשית של ביטול בקשה לאיחוד משפחות בשל חלוף הזמן והצגת דרישה להגשת בקשה חדשה איננה פרוצדוראלית בלבד אלא מדובר, למעשה, בשלילת הזכות לאיחוד משפחות. מכאן הערעור. המדינה טוענת כי לביהמ"ש מחוזי אין סמכות לדון בבקשה לתושבות קבע של בן זוג של אזרח וכן כי יש לראות בהימנעות המשיבים מלפנות למשרד הפנים - זמן ניכר לאחר תום תוקף ההיתר - כזניחת הבקשה.
דיון משפטי:
כב' הש' ד' ביניש:
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יישובים באשכולות גבוהים כמו מודיעין (אשכול 9) מגיעים לתוחלת חיים של מעל 85 שנים, בעוד באשכולות נמוכים כמו רהט (אשכול 2) תוחלת החיים נמוכה ב-5-9 שנים. המשמעות המעשית: תושב מודיעין צפוי לחיות כמעט עשור שלם יותר מתושב רהט, למרות שהם חולקים את אותה מערכת בריאות ציבורית. הבדל זה גדול יותר מהפער בתוחלת החיים בין ארצות הברית למדינות מתפתחות באפריקה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יישובים באשכולות גבוהים כמו מודיעין (אשכול 9) מגיעים לתוחלת חיים של מעל 85 שנים, בעוד באשכולות נמוכים כמו רהט (אשכול 2) תוחלת החיים נמוכה ב-5-9 שנים. המשמעות המעשית: תושב מודיעין צפוי לחיות כמעט עשור שלם יותר מתושב רהט, למרות שהם חולקים את אותה מערכת בריאות ציבורית. הבדל זה גדול יותר מהפער בתוחלת החיים בין ארצות הברית למדינות מתפתחות באפריקה.
