חוקתי/איסור פרסום על ראיות מזכות בעבירות מין/עליון

בית המשפט יוצר איזון בין זכויות הפרט להגנה על הפרטיות והגנה על שמו הטוב של הפרט לבין עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת וקובע כי יש לתת משקל רב יותר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת ולפרטיותה, ומשקל פחות יותר להגנה על שמה הטוב מפרסום הדברים – זאת, מאחר וככל שאין מדובר בהשמצות חסרות בסיס, אלא בהבאת דברים מפי אומרם, נראה כי זכותה של המתלוננת לשמה הטוב "מוגבלת". באשר להגנה על פרטיותה של המתלוננת, יש להבחין בין רמות שונות של פגיעה בפרטיות. העובדה כי לא מתבקש פרסומם של פרטים מזהים על המתלוננת, לבטח מצמצמת את הפגיעה בפרטיותה

משה קציר | 05/04/2006 18:50

עובדות וטענות:

המשיב 2 (להלן: דקל) הורשע בעבירות אינוס ומעשה סדום, ונידון לעונש מאסר של תשע שנים בפועל. לאחר חלוף פרק זמן של כשנתיים וחצי, פנו התביעה והסנגוריה לבית המשפט בבקשה לזכותו מחמת הספק, בין השאר על בסיס קלטות שתיעדו שורת מפגשים בין המתלוננת וחוקרת פרטית. בית המשפט נעתר לבקשה, והנאשם זוכה מחמת הספק. המערערת, חברת החדשות הישראלית בע"מ, הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי להסיר את צווי איסור הפרסום בעניין תיק זה ולהתיר לה לפרסם את תכניו של התיק. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך בהגנה על אינטרס המתלוננת וצנעת הפרט שלה. בית המשפט הדגיש, כי המתלוננת וכן חלק ניכר מן העדים היו קטינים בעת האירוע, וכן שהחומר המבוקש נאסף בשלב הערעור ולא הוגש לבית המשפט, ועל כן לא הפך לחומר ראיות בתיק. נוכח אלו קבע בית המשפט, כי יש להתיר את פרסום פסק הדין המקורי, לצד פרסום ההליך שהתרחש בבית המשפט, בו זוכה הנאשם מחמת הספק, כאשר מנגד, תימנע חשיפת הראיות הנוספות, כולל הקלטות אשר הביאו, בסופו של דבר, לזיכויו של הנאשם. מכאן הערעור. המערערת מבקשת להסיר את צו איסור הפרסום, ולהתיר לפרסם את הפרשה על כל רכיביה, ובפרט את הקלטות האמורות, מבלי למסור פרטים על המתלוננת, ותוך טשטוש פניה ועיוות קולה.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן