חוקתי/איסור פרסום על ראיות מזכות בעבירות מין/עליון

בית המשפט יוצר איזון בין זכויות הפרט להגנה על הפרטיות והגנה על שמו הטוב של הפרט לבין עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת וקובע כי יש לתת משקל רב יותר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת ולפרטיותה, ומשקל פחות יותר להגנה על שמה הטוב מפרסום הדברים – זאת, מאחר וככל שאין מדובר בהשמצות חסרות בסיס, אלא בהבאת דברים מפי אומרם, נראה כי זכותה של המתלוננת לשמה הטוב "מוגבלת". באשר להגנה על פרטיותה של המתלוננת, יש להבחין בין רמות שונות של פגיעה בפרטיות. העובדה כי לא מתבקש פרסומם של פרטים מזהים על המתלוננת, לבטח מצמצמת את הפגיעה בפרטיותה

משה קציר | 05/04/2006 18:50

עובדות וטענות:

המשיב 2 (להלן: דקל) הורשע בעבירות אינוס ומעשה סדום, ונידון לעונש מאסר של תשע שנים בפועל. לאחר חלוף פרק זמן של כשנתיים וחצי, פנו התביעה והסנגוריה לבית המשפט בבקשה לזכותו מחמת הספק, בין השאר על בסיס קלטות שתיעדו שורת מפגשים בין המתלוננת וחוקרת פרטית. בית המשפט נעתר לבקשה, והנאשם זוכה מחמת הספק. המערערת, חברת החדשות הישראלית בע"מ, הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי להסיר את צווי איסור הפרסום בעניין תיק זה ולהתיר לה לפרסם את תכניו של התיק. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך בהגנה על אינטרס המתלוננת וצנעת הפרט שלה. בית המשפט הדגיש, כי המתלוננת וכן חלק ניכר מן העדים היו קטינים בעת האירוע, וכן שהחומר המבוקש נאסף בשלב הערעור ולא הוגש לבית המשפט, ועל כן לא הפך לחומר ראיות בתיק. נוכח אלו קבע בית המשפט, כי יש להתיר את פרסום פסק הדין המקורי, לצד פרסום ההליך שהתרחש בבית המשפט, בו זוכה הנאשם מחמת הספק, כאשר מנגד, תימנע חשיפת הראיות הנוספות, כולל הקלטות אשר הביאו, בסופו של דבר, לזיכויו של הנאשם. מכאן הערעור. המערערת מבקשת להסיר את צו איסור הפרסום, ולהתיר לפרסם את הפרשה על כל רכיביה, ובפרט את הקלטות האמורות, מבלי למסור פרטים על המתלוננת, ותוך טשטוש פניה ועיוות קולה.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל:

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה