ספיבק: 24% מנכסי הקופות הם חובות הסקטור העסקי
"העברת סיכוני האשראי מהבנקים למשקיעים המוסדיים מחייבת חיזוק הפיקוח של המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, והיערכות מקצועית של ספקי האשראי החדשים", כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אביה ספיבק. נראה שבעידן שלאחר ועדת בכר, בבנק המרכזי מתבטאים לראשונה בעניין הדגש הרגלטורי ביום שלאחר השינוי של הריכוזיות במשק.
פרופ' ספיבק ציין כי בנק ישראל פועל לפיתוח תשתית בתחום היציבות הפיננסית. בבנק פועל מזה כשנתיים וחצי תחום היציבות הפיננסית אשר עוסק במעקב אחרי הסקטור הפיננסי וכבר פרסם שני דו"חות שנתיים. בכל העולם הוקמו יחידות דומות כדי למנוע משברים פיננסיים דוגמת אלו שבדרום אסיה שנזקם הריאלי היה גדול מאד, ציין ספיבק.
מטרת המעקב היא גם לאתר מוקדים של סיכון ליציבות הפיננסית וגם לבחון את יעילות הפעולה של הסקטור הפיננסי, כדי להציע צעדי מדיניות שישפרו את היעילות והיציבות של סקטור זה.
פרופ' ספיבק הוסיף כי אחד הממצאים של התחום הוא ההתרחבות המהירה של האשראי לסקטור העסקי ממקורות לא בנקאיים. "אשראי זה גדל בשנתיים וחצי האחרונות ב-46.2 מיליארד שקל והוא מהווה כ-24 אחוזים מנכסי קופות הגמל וכ- 14 אחוזים מסך נכסי חברות הביטוח. בשנה האחרונה כמעט ולא השתנה האשראי הבנקאי המקביל".
פרופ' ספיבק הדגיש כי בנק ישראל תרם ותורם לפיתוח התשתית של הסקטור הפיננסי. הבנק מוביל מודרניזציה מקיפה של כל מערך התשלומים שתביא להפחתה משמעותית של הסיכונים הקשורים בביצוע תשלומים במשק. במרכז הרפורמה הקמת מערכת RTGS או real time gross settlement שתאפשר לבצע תשלומים גדולים באופן סופי ובזמן אמת. לפי התכנון, המערכת תושק במרץ 2007.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
