"העברת סיכוני האשראי מהבנקים למשקיעים המוסדיים מחייבת חיזוק הפיקוח של המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, והיערכות מקצועית של ספקי האשראי החדשים", כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אביה ספיבק. נראה שבעידן שלאחר ועדת בכר, בבנק המרכזי מתבטאים לראשונה בעניין הדגש הרגלטורי ביום שלאחר השינוי של הריכוזיות במשק.

פרופ' ספיבק ציין כי בנק ישראל פועל לפיתוח תשתית בתחום היציבות הפיננסית. בבנק פועל מזה כשנתיים וחצי תחום היציבות הפיננסית אשר עוסק במעקב אחרי הסקטור הפיננסי וכבר פרסם שני דו"חות שנתיים. בכל העולם הוקמו יחידות דומות כדי למנוע משברים פיננסיים דוגמת אלו שבדרום אסיה שנזקם הריאלי היה גדול מאד, ציין ספיבק.

מטרת המעקב היא גם לאתר מוקדים של סיכון ליציבות הפיננסית וגם לבחון את יעילות הפעולה של הסקטור הפיננסי, כדי להציע צעדי מדיניות שישפרו את היעילות והיציבות של סקטור זה.

פרופ' ספיבק הוסיף כי אחד הממצאים של התחום הוא ההתרחבות המהירה של האשראי לסקטור העסקי ממקורות לא בנקאיים. "אשראי זה גדל בשנתיים וחצי האחרונות ב-46.2 מיליארד שקל והוא מהווה כ-24 אחוזים מנכסי קופות הגמל וכ- 14 אחוזים מסך נכסי חברות הביטוח. בשנה האחרונה כמעט ולא השתנה האשראי הבנקאי המקביל".

פרופ' ספיבק הדגיש כי בנק ישראל תרם ותורם לפיתוח התשתית של הסקטור הפיננסי. הבנק מוביל מודרניזציה מקיפה של כל מערך התשלומים שתביא להפחתה משמעותית של הסיכונים הקשורים בביצוע תשלומים במשק. במרכז הרפורמה הקמת מערכת RTGS או real time gross settlement שתאפשר לבצע תשלומים גדולים באופן סופי ובזמן אמת. לפי התכנון, המערכת תושק במרץ 2007.