מרכיב המניות זינק ב-15% והזניק את תיק נכסי הציבור
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר הבוקר (ד'), כי שווי תיק הנכסים של הציבור עלה מראשית השנה בכ-10% והסתכם ביולי 2005 בכ-1.6 טריליון שקל. זאת בהמשך לעליות בשיעורים דומים גם בכל אחת מהשנים 2004 ו-2003.
העלייה בשוויו של תיק הנכסים השנה הקיפה את כל רכיביו, מספרים כלכלני הבנק, אולם התרומה העיקרית לגידולו נבעה מרכיב המניות בארץ ששוויו עלה מראשית השנה בכ-15%, בעיקר עקב עליית שערי המניות בבורסה. כן תרמו לצמיחת התיק הרכיבים הצמודים למדד ולמט"ח, שעלו בעקבות הפיחות בשער החליפין, עליות שערי אגרות החוב והנפקות אגרות החוב של הסקטור הפרטי.
בחינת הרכב תיק הנכסים לפי הצמדה מעלה, כי מראשית 2005 עלה חלקם של הנכסים הצמודים למדד בתיק מ-30.1% ל-30.6% וירד חלקם של הנכסים השקליים הלא צמודים מ-31.3% ל-29.3%. זאת, על רקע עליית שיעורי האינפלציה השנה למרכז תחום היעד ולהתבססותם של שיעורי הריבית במשק ברמות נמוכות מאד תוך צפיות לעליית ריבית, דבר העלול להניב הפסדי הון למשקיעים בנכסים שקליים לא צמודים. על כן, סבורים כלכלני בנק ישראל, העדיף הציבור ובכלל זה גם המשקיעים המוסדיים להשקיע באגרות חוב צמודות שהונפקו על ידי הסקטור הפרטי. אלה נשאו תשואה גבוהה יותר מהשקעה באג"ח ממשלתי (תוך רמת סיכון גבוהה יותר) והפוטנציאל להפסדי הון בהן נמוך יותר מאשר באפיקים השקליים הלא צמודים, הכוללים גם סיכוני אינפלציה.
במחלקה המוניטרית מסבירים, כי נטיית המשקיעים להשקיע באגרות חוב צמודות, לצד שיעורי הריבית הנמוכים, הניעו את הסקטור העיסקי לנצל את חלון ההזדמנויות ולהנפיק אגרות חוב בבורסה ומחוצה לה. עקב כך, עלה חלקן של אגרות החוב הפרטיות הסחירות בתיק הנכסים של הציבור והגיע ביולי ל-3.2%, לעומת פחות מאחוז בסוף 2000. אך, למרות הגידול, מציינים במחלקה עדיין חלקן של אגרות החוב הפרטיות בשוק הסחיר המקומי מצומצם מאד בהשוואה בינלאומית, ואגרות החוב הממשלתיות מהוות את חלק הארי של שוק האג"ח המקומי הסחיר - כ-80%.
אחד האפיקים דרכו השקיע הצבור באגרות החוב היה באמצעות רכישת תעודות השתתפות בקרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באגרות חוב. אלה גייסו בשבעת החודשים הראשונים של השנה כ-20 מיליארד שקל והשקיעו בממוצע 40-60 אחוזים מהכספים בנכסים צמודי מדד.
מהמחלקה המוניטרית מציינים גם, כי גם חלקן של המניות בתיק הוסיף לעלות השנה, בהמשך לעליית חלקן גם בשנים 2003-2004, וביולי 2005 הוא הגיע ל-23.6% לעומת 22.5% בסוף 2004. לכך, תרמה עליית שערי המניות בעקבות ההתאוששות בפעילות הריאלית, הרגיעה היחסית במצב הבטחוני, והצפיות להמשך הצמיחה בכלכלה.
חלקם של הנכסים הצמודים למט"ח עלה אף הוא בחודשים הראשונים של 2005 והגיע ל-13.8% מהתיק לעומת 13.3% בסוף 2004, עקב הפיחות בשער השקל, והגדלת ההחזקה בנכסים אלה בהשפעת המשך צמצום פערי הריבית בין ישראל לחו"ל והשוואת שיעורי המיסוי על השקעה בניירות ערך בחו"ל לאלה השוררים על השקעה בבורסה בתל אביב. שיעור ההשקעה בחו"ל מסך תיק הנכסים של הציבור עלה מראשית השנה במידה מתונה בלבד - ל-8.6% מהתיק לעומת 8.3% בסוף 2004, כאשר המשקיעים המוסדיים לטווח בינוני וארוך הגדילו את רכיב ההשקעה בחו"ל בתיקיהם בעוד הציבור הרחב וקרנות הנאמנות הקטינו אותו.
לדברי כלכלני בנק ישראל, יתכן שנטיית ה-Home Bias חזקה יותר אצל משקי הבית מאשר אצל גופים מוסדיים, הנעזרים במומחים לצורך בצוע ההשקעות בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, הם מציינים, לרפורמה במס היתה השפעה חזקה במיוחד על קופות הגמל, שמראשית 2005 פטורות לחלוטין ממס גם על השקעותיהן בחו"ל. גם התחרות בין המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, שגברה מאד בשנים האחרונות, על רקע הרפורמות בשווקים הפיננסיים מגבירה את נטייתם לפיזור גדול יותר של התיק על מנת להשיג תשואות גבוהות יותר.
מבנק ישראל מוסרים, כי לרפורמות במשק היתה השפעה ניכרת על התפתחות הרכב תיק הנכסים של הציבור - כך למשל ירד במידה ניכרת חלקם של הפיקדונות ותוכניות החיסכון בתיק הנכסים של הציבור והוא עמד ביולי 2005 על 33% לעומת 44% בסוף 2002, עקב ביטול יתרון המס שהיה להשקעה בפקדונות יחסית לאפיקי השפעה אחרים. גם חלקן של אגרות החוב הלא סחירות בתיק הנכסים ירד בצורה משמעותית עקב הפסקת הנפקתן של אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה והשינוי בשיטת השיערוך של נכסים לא סחירים המוחזקים בידי משקיעים מוסדיים.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית;
78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע
בזק בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה.
92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות.
הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים.
הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכן באינטרנט "מתלכלך"
אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.
