ת"א ממשיכה לשבור שיאים: המעו"ף עולה ב-0.65%
הבורסה לני"ע בתל אביב נסחרת בצהרי יום המסחר השני בשבוע המקוצר בעליות שערים ובשיאים חדשים. את העליות מובילות מניות הבנקים הגדולים, ענקית הפרמצבטיקה - טבע ומניות כי"ל שעולות ביום ה-10 ברציפות.
נציין שבשל החלת שעון החורף, ייפתח המסחר בוול סטריט כבר בשעה 15:30 שעון ישראל, כאשר המשמעות היא - שעה ורבע של מסחר דואלי. זאת, לעומת רבע שעה בלבד בדרך כלל.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.65% לרמה של 764.8 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.67% לרמה של 765.21 נקודות. מדד התל טק 15 עולה ב-0.23% לרמה של 386.49 נקודות, לאחר שאתמול חתם בנפילה של כ-1.3%.
נפתח בענקית הפרמצבטיקה, טבע שמטפסת בשעה זו ב-0.57%. ברקע, החברה הודיעה היום, כי יש בשורה משמחת לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע.
מניות שיכון ובינוי שנסחרות בשעה זו בעליה של 1.5%. אתמול זינקה המניה בקרוב ל-20%, לאחר שהשליטה (52.5%) בחברה נמכרה לאיש העסקים והיהלומן בני שטיינמץ ולצביקה בארינבוים ב-950 מיליון שקל - סכום המשקף שווי שוק של 1.8 מיליארד שקל ומהווה פרמיה של כ-30% על שוויה בשוק של החברה. את מרבית המניות מכרה משפחת אריסון וחלקן (כ-17%) נמכרו על ידי העובדים.
מניות חמשת הבנקים הגדולים מובילות את המגמה הירוקה באחד העם. פועלים עולה ב-2.6% תוך המחזור הגבוה באחד העם - 53 מליון שקל. לאומי עולה ב-1.86%, דיסקונט עולה ב-1.5%, מזרחי מוסיף חצי אחוז, והבינלאומי 5 קופץ ב-3.4%.
זרוע ההשקעות של אילן בן דב טאו תשואות הודיעה היום כי השלימה גיוס של 294 מליון שקל. הנפקה בוצעה על ידי קונסורציום חתמים בהובלת איפקס חיתום. טאו גייסה 94 מיליון שקל במניות ואג"ח להמרה ו-200 מיליון שקל באג"ח סטרייט ואופציות. מניות טאו מגיבות להודעה בירידות של 3.33% תוך מחזור של 720 אלף שקל.
עיסקת ענק נוספת לדלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן. החברה, שבניהולו של איליק רוז'נסקי, חתמה על הסכם מותנה לרכישת 30 מרכזי קניות ברחבי קנדה מידי רשת הדרגסטורים, ז'אן קוטו. תמורתה הכוללת של העיסקה מסתכמת בכ-435 מיליון שקל (כ-111.7 מיליון דולר קנדי). מרכזי הקניות יושכרו בחלקם הגדול (45%) עד שנת 2020 לרשת ז'אן קוטו.
בסך הכל, יניבו מרכזי הקניות דמי שכירות נטו בסך כולל של כ-33 מיליון שקל (כ-8.4 מיליון דולר קנדי). על פי ההסכם, יועלו דמי השכירות מדי שנה בשיעור של כ-1.4%. מניות דלק נדל"ן עולות ב-2.26% ומניות קבוצת דלק נהנות מקפיצה של 2.92% בצהרי היום.
ונחתום בחברת ברנד תעשיות שקופצת בשעה זו ב-48.18%. ברקע, החברה דיווחה אמש לבורסה כי קיבלה מכתב הזמנה עקרוני, מחברת ANSALDO CALDAIE SpA, שמקום מושבה באיטליה, בעקבותיו תומצא לה הזמנה פורמאלית לאספקת חלקים לתחנות כוח מופעלות גז המוקמות בגרמניה. הערך הכולל של ההזמנה מגיע לככ-7.260 מיליון אירו. מועדי האספקה במסגרת ההזמנה קבועים עד לתום ששת החודשים הראשונים של שנת 2006.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
