ת"א ממשיכה לשבור שיאים: המעו"ף עולה ב-0.65%
הבורסה לני"ע בתל אביב נסחרת בצהרי יום המסחר השני בשבוע המקוצר בעליות שערים ובשיאים חדשים. את העליות מובילות מניות הבנקים הגדולים, ענקית הפרמצבטיקה - טבע ומניות כי"ל שעולות ביום ה-10 ברציפות.
נציין שבשל החלת שעון החורף, ייפתח המסחר בוול סטריט כבר בשעה 15:30 שעון ישראל, כאשר המשמעות היא - שעה ורבע של מסחר דואלי. זאת, לעומת רבע שעה בלבד בדרך כלל.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.65% לרמה של 764.8 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.67% לרמה של 765.21 נקודות. מדד התל טק 15 עולה ב-0.23% לרמה של 386.49 נקודות, לאחר שאתמול חתם בנפילה של כ-1.3%.
נפתח בענקית הפרמצבטיקה, טבע שמטפסת בשעה זו ב-0.57%. ברקע, החברה הודיעה היום, כי יש בשורה משמחת לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע.
מניות שיכון ובינוי שנסחרות בשעה זו בעליה של 1.5%. אתמול זינקה המניה בקרוב ל-20%, לאחר שהשליטה (52.5%) בחברה נמכרה לאיש העסקים והיהלומן בני שטיינמץ ולצביקה בארינבוים ב-950 מיליון שקל - סכום המשקף שווי שוק של 1.8 מיליארד שקל ומהווה פרמיה של כ-30% על שוויה בשוק של החברה. את מרבית המניות מכרה משפחת אריסון וחלקן (כ-17%) נמכרו על ידי העובדים.
מניות חמשת הבנקים הגדולים מובילות את המגמה הירוקה באחד העם. פועלים עולה ב-2.6% תוך המחזור הגבוה באחד העם - 53 מליון שקל. לאומי עולה ב-1.86%, דיסקונט עולה ב-1.5%, מזרחי מוסיף חצי אחוז, והבינלאומי 5 קופץ ב-3.4%.
זרוע ההשקעות של אילן בן דב טאו תשואות הודיעה היום כי השלימה גיוס של 294 מליון שקל. הנפקה בוצעה על ידי קונסורציום חתמים בהובלת איפקס חיתום. טאו גייסה 94 מיליון שקל במניות ואג"ח להמרה ו-200 מיליון שקל באג"ח סטרייט ואופציות. מניות טאו מגיבות להודעה בירידות של 3.33% תוך מחזור של 720 אלף שקל.
עיסקת ענק נוספת לדלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן. החברה, שבניהולו של איליק רוז'נסקי, חתמה על הסכם מותנה לרכישת 30 מרכזי קניות ברחבי קנדה מידי רשת הדרגסטורים, ז'אן קוטו. תמורתה הכוללת של העיסקה מסתכמת בכ-435 מיליון שקל (כ-111.7 מיליון דולר קנדי). מרכזי הקניות יושכרו בחלקם הגדול (45%) עד שנת 2020 לרשת ז'אן קוטו.
בסך הכל, יניבו מרכזי הקניות דמי שכירות נטו בסך כולל של כ-33 מיליון שקל (כ-8.4 מיליון דולר קנדי). על פי ההסכם, יועלו דמי השכירות מדי שנה בשיעור של כ-1.4%. מניות דלק נדל"ן עולות ב-2.26% ומניות קבוצת דלק נהנות מקפיצה של 2.92% בצהרי היום.
ונחתום בחברת ברנד תעשיות שקופצת בשעה זו ב-48.18%. ברקע, החברה דיווחה אמש לבורסה כי קיבלה מכתב הזמנה עקרוני, מחברת ANSALDO CALDAIE SpA, שמקום מושבה באיטליה, בעקבותיו תומצא לה הזמנה פורמאלית לאספקת חלקים לתחנות כוח מופעלות גז המוקמות בגרמניה. הערך הכולל של ההזמנה מגיע לככ-7.260 מיליון אירו. מועדי האספקה במסגרת ההזמנה קבועים עד לתום ששת החודשים הראשונים של שנת 2006.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
