ת"א ממשיכה לשבור שיאים: המעו"ף עולה ב-0.65%
הבורסה לני"ע בתל אביב נסחרת בצהרי יום המסחר השני בשבוע המקוצר בעליות שערים ובשיאים חדשים. את העליות מובילות מניות הבנקים הגדולים, ענקית הפרמצבטיקה - טבע ומניות כי"ל שעולות ביום ה-10 ברציפות.
נציין שבשל החלת שעון החורף, ייפתח המסחר בוול סטריט כבר בשעה 15:30 שעון ישראל, כאשר המשמעות היא - שעה ורבע של מסחר דואלי. זאת, לעומת רבע שעה בלבד בדרך כלל.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.65% לרמה של 764.8 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.67% לרמה של 765.21 נקודות. מדד התל טק 15 עולה ב-0.23% לרמה של 386.49 נקודות, לאחר שאתמול חתם בנפילה של כ-1.3%.
נפתח בענקית הפרמצבטיקה, טבע שמטפסת בשעה זו ב-0.57%. ברקע, החברה הודיעה היום, כי יש בשורה משמחת לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע.
מניות שיכון ובינוי שנסחרות בשעה זו בעליה של 1.5%. אתמול זינקה המניה בקרוב ל-20%, לאחר שהשליטה (52.5%) בחברה נמכרה לאיש העסקים והיהלומן בני שטיינמץ ולצביקה בארינבוים ב-950 מיליון שקל - סכום המשקף שווי שוק של 1.8 מיליארד שקל ומהווה פרמיה של כ-30% על שוויה בשוק של החברה. את מרבית המניות מכרה משפחת אריסון וחלקן (כ-17%) נמכרו על ידי העובדים.
מניות חמשת הבנקים הגדולים מובילות את המגמה הירוקה באחד העם. פועלים עולה ב-2.6% תוך המחזור הגבוה באחד העם - 53 מליון שקל. לאומי עולה ב-1.86%, דיסקונט עולה ב-1.5%, מזרחי מוסיף חצי אחוז, והבינלאומי 5 קופץ ב-3.4%.
זרוע ההשקעות של אילן בן דב טאו תשואות הודיעה היום כי השלימה גיוס של 294 מליון שקל. הנפקה בוצעה על ידי קונסורציום חתמים בהובלת איפקס חיתום. טאו גייסה 94 מיליון שקל במניות ואג"ח להמרה ו-200 מיליון שקל באג"ח סטרייט ואופציות. מניות טאו מגיבות להודעה בירידות של 3.33% תוך מחזור של 720 אלף שקל.
עיסקת ענק נוספת לדלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן. החברה, שבניהולו של איליק רוז'נסקי, חתמה על הסכם מותנה לרכישת 30 מרכזי קניות ברחבי קנדה מידי רשת הדרגסטורים, ז'אן קוטו. תמורתה הכוללת של העיסקה מסתכמת בכ-435 מיליון שקל (כ-111.7 מיליון דולר קנדי). מרכזי הקניות יושכרו בחלקם הגדול (45%) עד שנת 2020 לרשת ז'אן קוטו.
בסך הכל, יניבו מרכזי הקניות דמי שכירות נטו בסך כולל של כ-33 מיליון שקל (כ-8.4 מיליון דולר קנדי). על פי ההסכם, יועלו דמי השכירות מדי שנה בשיעור של כ-1.4%. מניות דלק נדל"ן עולות ב-2.26% ומניות קבוצת דלק נהנות מקפיצה של 2.92% בצהרי היום.
ונחתום בחברת ברנד תעשיות שקופצת בשעה זו ב-48.18%. ברקע, החברה דיווחה אמש לבורסה כי קיבלה מכתב הזמנה עקרוני, מחברת ANSALDO CALDAIE SpA, שמקום מושבה באיטליה, בעקבותיו תומצא לה הזמנה פורמאלית לאספקת חלקים לתחנות כוח מופעלות גז המוקמות בגרמניה. הערך הכולל של ההזמנה מגיע לככ-7.260 מיליון אירו. מועדי האספקה במסגרת ההזמנה קבועים עד לתום ששת החודשים הראשונים של שנת 2006.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
