ת"א ממשיכה לשבור שיאים: המעו"ף עולה ב-0.65%
הבורסה לני"ע בתל אביב נסחרת בצהרי יום המסחר השני בשבוע המקוצר בעליות שערים ובשיאים חדשים. את העליות מובילות מניות הבנקים הגדולים, ענקית הפרמצבטיקה - טבע ומניות כי"ל שעולות ביום ה-10 ברציפות.
נציין שבשל החלת שעון החורף, ייפתח המסחר בוול סטריט כבר בשעה 15:30 שעון ישראל, כאשר המשמעות היא - שעה ורבע של מסחר דואלי. זאת, לעומת רבע שעה בלבד בדרך כלל.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.65% לרמה של 764.8 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.67% לרמה של 765.21 נקודות. מדד התל טק 15 עולה ב-0.23% לרמה של 386.49 נקודות, לאחר שאתמול חתם בנפילה של כ-1.3%.
נפתח בענקית הפרמצבטיקה, טבע שמטפסת בשעה זו ב-0.57%. ברקע, החברה הודיעה היום, כי יש בשורה משמחת לחולי הפרקינסון: מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת יממנו 50% מהעלות של תרופת אזילקט של חברת טבע.
מניות שיכון ובינוי שנסחרות בשעה זו בעליה של 1.5%. אתמול זינקה המניה בקרוב ל-20%, לאחר שהשליטה (52.5%) בחברה נמכרה לאיש העסקים והיהלומן בני שטיינמץ ולצביקה בארינבוים ב-950 מיליון שקל - סכום המשקף שווי שוק של 1.8 מיליארד שקל ומהווה פרמיה של כ-30% על שוויה בשוק של החברה. את מרבית המניות מכרה משפחת אריסון וחלקן (כ-17%) נמכרו על ידי העובדים.
מניות חמשת הבנקים הגדולים מובילות את המגמה הירוקה באחד העם. פועלים עולה ב-2.6% תוך המחזור הגבוה באחד העם - 53 מליון שקל. לאומי עולה ב-1.86%, דיסקונט עולה ב-1.5%, מזרחי מוסיף חצי אחוז, והבינלאומי 5 קופץ ב-3.4%.
זרוע ההשקעות של אילן בן דב טאו תשואות הודיעה היום כי השלימה גיוס של 294 מליון שקל. הנפקה בוצעה על ידי קונסורציום חתמים בהובלת איפקס חיתום. טאו גייסה 94 מיליון שקל במניות ואג"ח להמרה ו-200 מיליון שקל באג"ח סטרייט ואופציות. מניות טאו מגיבות להודעה בירידות של 3.33% תוך מחזור של 720 אלף שקל.
עיסקת ענק נוספת לדלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן. החברה, שבניהולו של איליק רוז'נסקי, חתמה על הסכם מותנה לרכישת 30 מרכזי קניות ברחבי קנדה מידי רשת הדרגסטורים, ז'אן קוטו. תמורתה הכוללת של העיסקה מסתכמת בכ-435 מיליון שקל (כ-111.7 מיליון דולר קנדי). מרכזי הקניות יושכרו בחלקם הגדול (45%) עד שנת 2020 לרשת ז'אן קוטו.
בסך הכל, יניבו מרכזי הקניות דמי שכירות נטו בסך כולל של כ-33 מיליון שקל (כ-8.4 מיליון דולר קנדי). על פי ההסכם, יועלו דמי השכירות מדי שנה בשיעור של כ-1.4%. מניות דלק נדל"ן עולות ב-2.26% ומניות קבוצת דלק נהנות מקפיצה של 2.92% בצהרי היום.
ונחתום בחברת ברנד תעשיות שקופצת בשעה זו ב-48.18%. ברקע, החברה דיווחה אמש לבורסה כי קיבלה מכתב הזמנה עקרוני, מחברת ANSALDO CALDAIE SpA, שמקום מושבה באיטליה, בעקבותיו תומצא לה הזמנה פורמאלית לאספקת חלקים לתחנות כוח מופעלות גז המוקמות בגרמניה. הערך הכולל של ההזמנה מגיע לככ-7.260 מיליון אירו. מועדי האספקה במסגרת ההזמנה קבועים עד לתום ששת החודשים הראשונים של שנת 2006.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
