הבנקים ניסו למשוך מטה אך IDB שמרה על ת"א גם היום

הבורסה חתמה בעליות צנועות, לאחר שיאי יום האתמול: ת"א 25 עלה ב-0.12% ל-736.5 נק' ות"א 100 עלה ב-0.14% ל-740.6 נק'. במרכז: פועלים איבדה 1.7% ולאומי ירדה ב-0.4%, אי.די.בי אחזקות טיפסה ב-1.7% וריטליקס קפצה בשיעור דומה
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר השני בשבוע בעליות שערים צנועות, לאחר שאתמול חתמה ברמות שיא חדשות של כל הזמנים. מניות קבוצת אי.די.בי סייעו לאחד העם לשמור על הצבע הירוק עד לסיום, הגם שהבנקים ניסו היום לגרור את המדדים המובילים אל עבר צידו האדום של המתרס.

מדד ת"א 25 עלה היום ב-0.12% לרמה של 736.52 נקודות. מדד ת"א 100 עלה ב-0.14% לרמה של 740.63 נקודות. מדד התל טק 15 הצטרף אל השניים עם עליה בת 0.47% לרמה של 400.9 נקודות. מחזורי המסחר הגיעו היום ל-955 מיליון דולר - גבוה במעט מממוצע התקופה האחרונה.

קבוצת אי.די.בי המשיכה היום במסעה צפונה. אי.די.בי אחזקות שחתמה אתמול בתוספת של מעל ל-6% הוסיפה היום 1.73% נוספים לערכה במחזור ער של 20.7 מיליון שקל, אי.די.בי פיתוח עלתה ב-0.55% במחזור של 11.25 מיליון שקל ודסק"ש קפצה ב-1.53% במחזור של 14 מיליון שקל.

ידיעות אחרונות פרסם הבוקר, כי קבוצת אי.די.בי הגישה לפני כשנה וחצי הצעה לבנק דיסקונט לרכוש 45% מחלקה במניות חברת קרנות הנאמנות - אילנות דיסקונט תמורת סכום של 90 מיליון שקל אשר שיקפו שווי של 200 מיליון שקל לחברת קרנות הנאמנות. בתקופה ההיא סירבו בבנק לקבל את ההצעה, וכיום לאחר שמימש את זכות הסירוב לעסקת מכירת מניות אלו לסולומון שוקי הון, צפוי הבנק להשוות את ההצעה של סלומון ושלם בעבור אותם מניות סכום של 228 מיליון שקל, פי 2.5 מההצעה המקורית.

ואם כבר דיסקונט, נספר, כי הבנק השלישי בגודלו במדינה - היה היחיד היום לחתום בעליה מקרב מניות חמשת המופלאים. מדד ת"א בנקים ירד היום ב-0.86% לרמה של 1,012.79 נקודות, לאחר שהיו מניות הללו האחראית ביחד עם אי.די.בי וענף הפיננסים כולו לאווירה החיובית באחד העם.

מניות דיסקונט חתמו בעליה קלה של 0.16% במחזור של 13.4 מיליון שקל, הבינ"ל נסוג בשיעור קל של 0.08% במחזור של 1.7 מיליון שקל, מזרחי ירד ב-0.41% במחזור ער של 28 מיליון שקל ולאומי ופועלים איבדו היום 0.41% ו-1.74% מערכן, במחזורים של 54.2 מיליון שקל ו-110 מיליון שקל, בהתאמה. (המחזור הרביעי והראשון בהיקפו בבטורסה, בהתאמה).

חברות הביטוח חתמו היום את המסחר במגמה מעורבת. מדד ת"א פיננסים ירד בשיעור קל של 0.05% לגובה 933.83 נקודות, כשהעליות בחלק ממניות הענף הגדולות ממתנות את הירידה אם משווים לירידה של מדד הבנקים. המחצית החולפת - הראשונה של 2005, היתה המחצית הטובה ביותר שעברה מאז ומעולם על הענף, שכן היא כללה רווח שיא מצרפי של חצי מיליארד שקל ובמהלכה חילקו החברות דיבידנדים בהיקף של לא פחות מאשר 2 מיליארד שקלים.

הראל השקעות נותרה היום לל"ש במחזור של 5.5 מיליון שקל, כלל טיפסה ב-1.2% במחזור של 7.7 מיליון שקל, מנורה קפצה ב-1.6% במחזור של 7.9 מיליון שקל, מגדל עלתה ב-0.98% במחזור של 10.6 מיליון שקל ואילו הפניקס חתמה בירידה קלה של 0.16%.

מניות חברת הטלפוניה הישראלית - בזק, חתמו בעליה של 0.58% במחזור של 13.2 מיליון שקל, הגם איום ועד עובדי החברה להכריז על סכסוך עבודה בגלל העיכוב בהעברת השליטה בחברה לידי בעליה החדשים, קבוצת אייפקס-סבן-ארקין. שני מכשולים עומדים כרגע בדרך להשלמת העברת השליטה. הראשון, דרישה של המדינה לקבל זכות וטו על עיסקאות עתידיות של החברה עם חברה קשורה של אחד הרוכשים, והשני, נוסח היתר השליטה.

עוד במרכז המסחר הבוקר. בבית ההשקעות, אי.בי אי העלו את מחיר היעד עבור מניית החברה לישראל ב-300 שקל ל-1800 שקל והותירו למניה המלצת "קניה". האנליסט, יובל זעירא סבור, כי "הכיוון חיובי ואין סיבה לרדת מהאוניה". מניות החברה טיפסו היום ב-2% במחזור של 18.6 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם.

זעירא התייחס גם לאחזקות החברה לישראל בכי"ל ואמר, כי כי"ל ממשיכה להפגש עם תנאי שוק מצויינים אשר עדיין לא משתקפים במלואם בתוצאותיה. כי"ל חתמה את המסחר בעליה של 0.7% מרכזת מחזור של 51 מיליון שקל - השלישי בהיקפו אחרי בנק הפועלים ומכתשים אגן (שירדה ב-0.7% במחזור של 50.2 מיליון שקל).

באל על עלתה ב-0.65% במחזור של 1.3 מיליון שקל, בעקבות הודעת הרגעה מצד המנכ"ל, חיים רומנו. רומנו הכחיש, כי הוא עוזב את אל על לטובת משרה בחברת סלקום. באגרת מיוחדת שהוציא לעובדים כותב מנכ"ל אל על החדש: "ברצוני להדגיש כי לידיעה זו אין כל שחר, הדבר לא היה ולא נברא", ומוסיף "חברת אל על מהווה עבורי משפחה".

מניות שופרסל חתמו בתוספת צנועה של 0.09%, כשברקע פרסום החברה מאתמול, לפיו רכישתה החדשה, רשת קלאב מרקט רשמה הפסד נקי בגובה של 102 מיליון שקל בשנת 2004. עוד עולה מן פרסומי החברה, כי 9% מההכנסות, מקורם בסניפים שנאלצה שופרסל למכור במסגרת העסקה.

ברן חתמה את המסחר בעליה של 0.6% במחזור לא גדול של 232 אלף שקל. החברה גייסה היום מהציבור 16 מיליון שקל באג"ח, לאחר שהשלימה את המכרז המוסדי בו גייסה כ-64 מיליון שקל במחיר המקסימום. התשואה האפקטיבית למשקיעים תהיה כ-7% כולל הההטבה הגלומה באופציה.

עוד משכה היום את תשומת הלב - מניית מטריקס שאיבדה 1.55% במחזור של כ-870 אלף שקל, על אף דבריו של המנכ"ל, גוטמן, לפיהם מטריקס תגיע ב-2007 להכנסות של 1.5 מיליארד שקל.

מנכ"ל חברת ה-IT הישראלית סיפר היום, בכנס של פורום מנמר"ים ומנהלי תקשורת בממשלה, גם כי הכנסות המגזר הממשלתי מניבות למטריקס הכנסות של 250 מיליון שקל - רבע מכלל הכנסותיה השנתיות כיום.

נחתום בדואליות. טבע נותרה בסיום המסחר ללא שינוי, במחזור של 49.4 מיליון שקל, הגם המלצה חיובית לה זכתה מהאנליסטים של בנק הפועלים. בבנק סבורים, כי עסקת אייבקס תשפר את עמדת החברה לפני "הבום הגינרי" ומותירים לה המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 38.5 דולר - גבוה בכ-17% ממחירה בשוק.

טע נספר, גם חונכת בימים אלו מפעל לטבליות בי-ם שהושקעו בו 80 מיליון דולר. המפעל עתיד לייצר בשלב הראשון כ-4 מיליארד טבליות בשנה ועם סיום השלב השני ייצר כ-8 מיליארד טבליות בשנה ויהווה בשיאו מקור תעסוקה לכ-500 עובדים.

ליפמן נבחרה על ידי CBORD כספקית המועדפת של מסופי יחידות קצה ומנייתה, שפתחה בזינוק מרשים חתמה בתוספת קלה של 0.07% בלבד במחזור של 18.6 מיליון שקל. החברה תספק לחבר האמריקנית מסופי יחידות הקצה עבור פתרון ה-Odyssey Campus Card מתוצרת CBORD. CBORD הינה אחת הספקיות המובילות בעולם של כרטיסים לקמפוסים.

3 מבין 4 הדואליות הנותרות במעו"ף חתמו בירידות: אלביט מערכות ירדה ב-0.2%, כור איבדה 1.03% במחזור של 15.1 מיליון שקל ופרטנר ירדה ב-0.16% במחזור של 2.9 מיליון שקל. פריגו ניצבה ביחד עם ליפמן בצידו הירקרק של המתרס עם עליה מתונה של 0.2% במחזור של 1.8 מיליון שקל.

ריטליקס בלטה גם היא היום עם קפיצה נאה של 1.73% במחזור ער של 9 מיליון שקל, אל מול מחזור יומי ממוצע של 4.4 מיליון שקל בו הורגלה בחודש האחרון. ברקע, הודיעה החברה כי חברת Affiliated Foods Southwest וחברת Brener Food Service - בחרו במערכת התוכנה של ריטליקס - Retalix Power Enterprise.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).