נגמרה החגיגה המדדים בניו יורק עברו לירידות

בעקבות מחירי הנפט שממשיכים לעלות ומגיעים לשיאים חדשים. סבינט יורדת ב-5.48%, ריטליקס יורדת ב-1.54%, ווקלטק יורדת ב-5.88%, צ'ק פוינט יורדת ב-0.41%, קומוורס יורדת ב-0.23%
יניב לפן |

היום התחיל אופטימי, המדדים היו ירוקים וריחות מיזוג חדש נדפו באוויר, ואז כהרגלם, מסתתרים מאחורי חביות נפט שחורות, הגיחו להם הדובים. כעת נסחרים המדדים המובילים בירידות שערים. במאבק היום בין רכש השמועות בנוגע למיזוג הענק בין נוקיה לסיסקו ובין מחירי הנפט המזנקים, מנצחים, כהרגלם, מחירי הנפט. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום תפסו מחירי הנפט את המושכות ומהווים את מירב ההשפעה על המדדים.

מדד הנאסד"ק יורד ב-0.46% לשער של 2,167 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.16% לשער של 10,541 נקודות.

במהלך סוף השבוע נגעו מחירי הזהב השחור בשיא של כל הזמנים, 62.69 דולר לחבית. לאחר מכן נסוגו המחירים במעט וחתמו במחיר של 61.95 דולר. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.27% לשער של 62.95 דולר לחבית.

אמריקניות

סיסקו מערכות, על רקע פרסומים שונים כי היא מביעה עניין ברכישת ענקית הסלולאר נוקיה, מרכזת עניין בשעות הפתיחה של במסחר. למרות שדוברי שני החברות סירבו להגיב לפרסומים, האפשרות לעסקת ענק שכזו מסקרנת את מחשבותיהם של המשקיעים. חברת סיסקו עולה בשעה זו ב-0.21%.

ברקשיר האת'וואי, ענקית חברות האחזקה פרסמה דו"חות ביום שישי האחרון. החברה המפורסמת שמעולם לא עשתה ספליט למניותיה וערך מנייה בודדת נאמד על עשרות אלפי דולרים דיווחה על עלייה של 13% ברווחיה לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.39%.

מקדונלדס דיווחה היום כי מכירותיה עלו בחודש יולי ב-5%. העלייה החדה במכירות באה, במפתיעה ממכירות יציבות בצרפת וגרמניה. מניות החברה נסחרות בשעה זו בעלייה של 2.75%.

ישראליות

טאואר קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הענק אוטנברג טאובין. בבית ההשקעות טענו כי החברה אכן מראה שיפור במצבה והמכירות בתחום ההדמיה מעודדים לגבי העתיד אך עם זאת החברה ממשיכה להראות חולשה בכל הקשור לרווחים. המנייה נסחרת ללא שינוי.

מרקורי הודיעה היום כי לא תוכל להגיש במועד את טופס 10-Q לרבעון השני. לפי הודעה קודמת של החברה, הקימה מועצת המנהלים של מרקורי ועדה מיוחדת המורכבת מחברים אובייקטיביים ונטולי אינטרסים של ועדת הביקורת לעריכת חקירה פנימית של מענקי אופציות שניתנו בעבר. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.83%.

לפי כלל פיננסים בטוחה אורמת טכנולוגיות מתומחרת בחסר. האנליסט, יובל בן זאב קבע מחיר יעד של 22.7 דולר עבור המניה והעריך: "אם נוסיף גם את הויזיביליות הגבוהה הטמונה צבר ההזמנות העצום ואת הסביבה העסקית החיובית - התוצאה תהיה חיובית מאוד ותחזק גם את ההערכה החיובית עבור אורמת תעשיות". המנייה נסחרת בעלייה של 1.35%.

אי.סי.טל דיווחה על זינוק מרשים של 110% בהכנסות הרבעון לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה לגובה של 5.6 מיליון דולר. מדובר בגידול של 16% לעומת הרבעון הראשון של 2005. בשורה התחתונה, הציגה אי.סי.טל הפסד של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.44%.

סאיטקס, שעתידה לפרסם את דו"חותיה בתום המסחר נסחרות בשעה זו בירידה של 2.49%.

ריטליקס שאמורה לפרסם מחר את דו"חותיה הרבעוניים יורדת ב-1.5%. ציפיות האנליסטים הם לרוושח של 15-18 סנט למנייה על הכנסות של 45 מיליון דולר.

סבינט צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים ביום המסחר הבא. ציפיות האנליסטים מהחברה הם להפסד של 3 סנט למנייה על הכנסות של 26.24 מיליון דולר. המנייה יורדת ב-5.48%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.