נגמרה החגיגה המדדים בניו יורק עברו לירידות
היום התחיל אופטימי, המדדים היו ירוקים וריחות מיזוג חדש נדפו באוויר, ואז כהרגלם, מסתתרים מאחורי חביות נפט שחורות, הגיחו להם הדובים. כעת נסחרים המדדים המובילים בירידות שערים. במאבק היום בין רכש השמועות בנוגע למיזוג הענק בין נוקיה לסיסקו ובין מחירי הנפט המזנקים, מנצחים, כהרגלם, מחירי הנפט. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום תפסו מחירי הנפט את המושכות ומהווים את מירב ההשפעה על המדדים.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.46% לשער של 2,167 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.16% לשער של 10,541 נקודות.
במהלך סוף השבוע נגעו מחירי הזהב השחור בשיא של כל הזמנים, 62.69 דולר לחבית. לאחר מכן נסוגו המחירים במעט וחתמו במחיר של 61.95 דולר. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.27% לשער של 62.95 דולר לחבית.
אמריקניות
סיסקו מערכות, על רקע פרסומים שונים כי היא מביעה עניין ברכישת ענקית הסלולאר נוקיה, מרכזת עניין בשעות הפתיחה של במסחר. למרות שדוברי שני החברות סירבו להגיב לפרסומים, האפשרות לעסקת ענק שכזו מסקרנת את מחשבותיהם של המשקיעים. חברת סיסקו עולה בשעה זו ב-0.21%.
ברקשיר האת'וואי, ענקית חברות האחזקה פרסמה דו"חות ביום שישי האחרון. החברה המפורסמת שמעולם לא עשתה ספליט למניותיה וערך מנייה בודדת נאמד על עשרות אלפי דולרים דיווחה על עלייה של 13% ברווחיה לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.39%.
מקדונלדס דיווחה היום כי מכירותיה עלו בחודש יולי ב-5%. העלייה החדה במכירות באה, במפתיעה ממכירות יציבות בצרפת וגרמניה. מניות החברה נסחרות בשעה זו בעלייה של 2.75%.
ישראליות
טאואר קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הענק אוטנברג טאובין. בבית ההשקעות טענו כי החברה אכן מראה שיפור במצבה והמכירות בתחום ההדמיה מעודדים לגבי העתיד אך עם זאת החברה ממשיכה להראות חולשה בכל הקשור לרווחים. המנייה נסחרת ללא שינוי.
מרקורי הודיעה היום כי לא תוכל להגיש במועד את טופס 10-Q לרבעון השני. לפי הודעה קודמת של החברה, הקימה מועצת המנהלים של מרקורי ועדה מיוחדת המורכבת מחברים אובייקטיביים ונטולי אינטרסים של ועדת הביקורת לעריכת חקירה פנימית של מענקי אופציות שניתנו בעבר. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.83%.
לפי כלל פיננסים בטוחה אורמת טכנולוגיות מתומחרת בחסר. האנליסט, יובל בן זאב קבע מחיר יעד של 22.7 דולר עבור המניה והעריך: "אם נוסיף גם את הויזיביליות הגבוהה הטמונה צבר ההזמנות העצום ואת הסביבה העסקית החיובית - התוצאה תהיה חיובית מאוד ותחזק גם את ההערכה החיובית עבור אורמת תעשיות". המנייה נסחרת בעלייה של 1.35%.
אי.סי.טל דיווחה על זינוק מרשים של 110% בהכנסות הרבעון לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה לגובה של 5.6 מיליון דולר. מדובר בגידול של 16% לעומת הרבעון הראשון של 2005. בשורה התחתונה, הציגה אי.סי.טל הפסד של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.44%.
סאיטקס, שעתידה לפרסם את דו"חותיה בתום המסחר נסחרות בשעה זו בירידה של 2.49%.
ריטליקס שאמורה לפרסם מחר את דו"חותיה הרבעוניים יורדת ב-1.5%. ציפיות האנליסטים הם לרוושח של 15-18 סנט למנייה על הכנסות של 45 מיליון דולר.
סבינט צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים ביום המסחר הבא. ציפיות האנליסטים מהחברה הם להפסד של 3 סנט למנייה על הכנסות של 26.24 מיליון דולר. המנייה יורדת ב-5.48%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
