נגמרה החגיגה המדדים בניו יורק עברו לירידות
היום התחיל אופטימי, המדדים היו ירוקים וריחות מיזוג חדש נדפו באוויר, ואז כהרגלם, מסתתרים מאחורי חביות נפט שחורות, הגיחו להם הדובים. כעת נסחרים המדדים המובילים בירידות שערים. במאבק היום בין רכש השמועות בנוגע למיזוג הענק בין נוקיה לסיסקו ובין מחירי הנפט המזנקים, מנצחים, כהרגלם, מחירי הנפט. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום תפסו מחירי הנפט את המושכות ומהווים את מירב ההשפעה על המדדים.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.46% לשער של 2,167 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.16% לשער של 10,541 נקודות.
במהלך סוף השבוע נגעו מחירי הזהב השחור בשיא של כל הזמנים, 62.69 דולר לחבית. לאחר מכן נסוגו המחירים במעט וחתמו במחיר של 61.95 דולר. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.27% לשער של 62.95 דולר לחבית.
אמריקניות
סיסקו מערכות, על רקע פרסומים שונים כי היא מביעה עניין ברכישת ענקית הסלולאר נוקיה, מרכזת עניין בשעות הפתיחה של במסחר. למרות שדוברי שני החברות סירבו להגיב לפרסומים, האפשרות לעסקת ענק שכזו מסקרנת את מחשבותיהם של המשקיעים. חברת סיסקו עולה בשעה זו ב-0.21%.
ברקשיר האת'וואי, ענקית חברות האחזקה פרסמה דו"חות ביום שישי האחרון. החברה המפורסמת שמעולם לא עשתה ספליט למניותיה וערך מנייה בודדת נאמד על עשרות אלפי דולרים דיווחה על עלייה של 13% ברווחיה לרבעון השני. מניות החברה יורדות ב-1.39%.
מקדונלדס דיווחה היום כי מכירותיה עלו בחודש יולי ב-5%. העלייה החדה במכירות באה, במפתיעה ממכירות יציבות בצרפת וגרמניה. מניות החברה נסחרות בשעה זו בעלייה של 2.75%.
ישראליות
טאואר קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הענק אוטנברג טאובין. בבית ההשקעות טענו כי החברה אכן מראה שיפור במצבה והמכירות בתחום ההדמיה מעודדים לגבי העתיד אך עם זאת החברה ממשיכה להראות חולשה בכל הקשור לרווחים. המנייה נסחרת ללא שינוי.
מרקורי הודיעה היום כי לא תוכל להגיש במועד את טופס 10-Q לרבעון השני. לפי הודעה קודמת של החברה, הקימה מועצת המנהלים של מרקורי ועדה מיוחדת המורכבת מחברים אובייקטיביים ונטולי אינטרסים של ועדת הביקורת לעריכת חקירה פנימית של מענקי אופציות שניתנו בעבר. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.83%.
לפי כלל פיננסים בטוחה אורמת טכנולוגיות מתומחרת בחסר. האנליסט, יובל בן זאב קבע מחיר יעד של 22.7 דולר עבור המניה והעריך: "אם נוסיף גם את הויזיביליות הגבוהה הטמונה צבר ההזמנות העצום ואת הסביבה העסקית החיובית - התוצאה תהיה חיובית מאוד ותחזק גם את ההערכה החיובית עבור אורמת תעשיות". המנייה נסחרת בעלייה של 1.35%.
אי.סי.טל דיווחה על זינוק מרשים של 110% בהכנסות הרבעון לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה לגובה של 5.6 מיליון דולר. מדובר בגידול של 16% לעומת הרבעון הראשון של 2005. בשורה התחתונה, הציגה אי.סי.טל הפסד של חצי מיליון דולר או 3 סנט למניה. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.44%.
סאיטקס, שעתידה לפרסם את דו"חותיה בתום המסחר נסחרות בשעה זו בירידה של 2.49%.
ריטליקס שאמורה לפרסם מחר את דו"חותיה הרבעוניים יורדת ב-1.5%. ציפיות האנליסטים הם לרוושח של 15-18 סנט למנייה על הכנסות של 45 מיליון דולר.
סבינט צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים ביום המסחר הבא. ציפיות האנליסטים מהחברה הם להפסד של 3 סנט למנייה על הכנסות של 26.24 מיליון דולר. המנייה יורדת ב-5.48%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
