הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

בית המשפט דחה את עתירת OPC וקרן נוי. המשמעות: יהיה מכרז חדש עם מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל

השופט קובי ורדי רמז על התנהלות לא תקינה מצד OPC וקרן נוי וציין שההצעה שלהם הייתה לא ריאלית. דליה טענה כי מקרן נוי הפעילו לחצים על הגופים הממנים לסגת מהעסקה
אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה או.פי.סי אשכול בית המשפט דליה אנרגי קרן נוי

לאחר שדליה אנרגיה נסוגה מהצעתה המקורית במכרז לרכישת תחנת אשכול בו זכתה והורידה אותו ביותר מ-3 מיליארד שקל, חברת החשמל החליטה לבצע הליך מכרזי חדש, מה שגרם ל-OPC וקרן נוי, שהגיעו למקום השני, לדרוש לזכות ללא מכרז חדש. כעת בית המשפט קבע כי בקשת החברות אינה ריאלית ופינה את הדרך למכרז חדש. 

בחברת החשמל מתכוונים לערוך הליך תחרותי חדש בין המציעים שהגישו הצעות במכרז הכולל מחיר מינימום בסך של 9 מיליארד שקל. כמו שצפינו, המדינה צריכה ונראה שגם רוצה לקבל את ההצעה המקסימלית האפשרית בעסקה. המכרז החדש עם מחיר המינימום כנראה יעזור לדליה לסגור את העסקה וסביר להניח במחיר נמוך יותר משהציעה, כזה שהמממנים שלה לא יברחו ממנו. OPC כנראה גם היא תתמודד מחדש במכרז. 

השופט קובי ורדי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בתיק, כתב כי "לא ניתן להתעלם מהתרשמות חברי ועדת המכרזים מהתנהלות דליה וממנהליה, שדליה הגישה הצעה כנה, אמיתית ומקצועית שהיא עמדה ועומדת מאחוריה, הצעה שאינה תכסיסנית או רשלנית ומשקפת את שווי התחנה". דליה נזכיר הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר במכרז הקודם בסך 12.375 מיליארד שקל, הצעה שלא יכלה לעמוד בה לאחר והגופים הממנים ברשות בנק הפועלים נסוגו ממימון העסקה.  

בנוסף, השופט אמר כי הצעתם של OPC וקרן נוי היא ההצעה הלא ריאלית, כשהיא נמוכה מהשווי האמיתי של התחנה. "דווקא העותרת, עקב הגשת הצעה לא ריאלית ונמוכה מהשווי של התחנה הביאה לכך שהיו פערים כה גדולים בין ההצעות שהובילו לאי קבלת מימון ולביטול המכרז ולכך שדליה יכולה, בנסיבות מסוימות במבחן התוצאה בדיעבד, אף להנות מכך. זאת שכן במקום הצעה של 12.4 מיליארד שקל היא מגיעה להתמחרות במחיר מינימום של 9 מיליארד שקל".

דליה טענה כי קרן נוי, בהובלת מנהלה רן שלח, הפעילו לחץ אדיר על הגורמים המממנים על מנת שיבטלו את מימון העסקה בעקבות המחיר המופרז. "לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת, לגבי תיאור מערכת הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים, שבאה לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי מר רן שלח שאמר את הדברים שיצוטטו על ידי מיד בפרוטוקול הדיון שנרשם על ידי עורך הדין ליאור מימון, הבקי מאוד בדיני מכרזים ובנבכי חח"י, כאשר חזקה שהפרוטוקול שרשם עו"ד מימון משקף את הדברים שנאמרו והדבר לא נסתר על ידי העותרת, שמנסה להתנער ולגמד את האמור, ולהתנער מהדברים החמורים שנאמרו שלשיטת דליה אף מהווים "אקדח מעשן" ואכן נראה שמדובר לכאורה בדברים לא ראויים חמורים ובהתנהלות לא ראויה שיש לה גם משמעות והשלכה על העתירה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 15/09/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    במכרז חברת החשמל קבעה מחיר מינימום שזה המחיר הראלי של תחנת הכוח כל מחיר מעל מחיק המינימום עונה לתנאי המכרז. אם דליה היתה מציעה שקל יותר מהמתחרות היא היתה זוכה בלי שבית המשפט היה פוסל את ההצעה. השופט כנראה לא מבין בדיני מכרזים
  • 3.
    מזל שיש שופט כזה 15/09/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    בלי שום בושה מנבים להכריח למעור להם בנזיד עדשים ועוד הולכים לבית משפט שהם בעצמם הצבועים והתכסיסנים הכי גדולים משפחת עופר נו ...... אין להם בושה לא קיבלו מספיק הטבות
  • 2.
    לרון 15/09/2023 04:40
    הגב לתגובה זו
    האחים עופר ז"ל היו משקיעים גדולים ויציבים,הדור השני ,עידן ,פחות
  • 1.
    עילת הריאלי/לא ריאלי החליפה את "עילת הסבירות" שבוטלה... (ל"ת)
    איבן שפטוטה 14/09/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.