תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

בית המשפט דחה את עתירת OPC וקרן נוי. המשמעות: יהיה מכרז חדש עם מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל

השופט קובי ורדי רמז על התנהלות לא תקינה מצד OPC וקרן נוי וציין שההצעה שלהם הייתה לא ריאלית. דליה טענה כי מקרן נוי הפעילו לחצים על הגופים הממנים לסגת מהעסקה
אדיר בן עמי | (4)

לאחר שדליה אנרגיה נסוגה מהצעתה המקורית במכרז לרכישת תחנת אשכול בו זכתה והורידה אותו ביותר מ-3 מיליארד שקל, חברת החשמל החליטה לבצע הליך מכרזי חדש, מה שגרם ל-OPC וקרן נוי, שהגיעו למקום השני, לדרוש לזכות ללא מכרז חדש. כעת בית המשפט קבע כי בקשת החברות אינה ריאלית ופינה את הדרך למכרז חדש. 

בחברת החשמל מתכוונים לערוך הליך תחרותי חדש בין המציעים שהגישו הצעות במכרז הכולל מחיר מינימום בסך של 9 מיליארד שקל. כמו שצפינו, המדינה צריכה ונראה שגם רוצה לקבל את ההצעה המקסימלית האפשרית בעסקה. המכרז החדש עם מחיר המינימום כנראה יעזור לדליה לסגור את העסקה וסביר להניח במחיר נמוך יותר משהציעה, כזה שהמממנים שלה לא יברחו ממנו. OPC כנראה גם היא תתמודד מחדש במכרז. 

השופט קובי ורדי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בתיק, כתב כי "לא ניתן להתעלם מהתרשמות חברי ועדת המכרזים מהתנהלות דליה וממנהליה, שדליה הגישה הצעה כנה, אמיתית ומקצועית שהיא עמדה ועומדת מאחוריה, הצעה שאינה תכסיסנית או רשלנית ומשקפת את שווי התחנה". דליה נזכיר הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר במכרז הקודם בסך 12.375 מיליארד שקל, הצעה שלא יכלה לעמוד בה לאחר והגופים הממנים ברשות בנק הפועלים נסוגו ממימון העסקה.  

בנוסף, השופט אמר כי הצעתם של OPC וקרן נוי היא ההצעה הלא ריאלית, כשהיא נמוכה מהשווי האמיתי של התחנה. "דווקא העותרת, עקב הגשת הצעה לא ריאלית ונמוכה מהשווי של התחנה הביאה לכך שהיו פערים כה גדולים בין ההצעות שהובילו לאי קבלת מימון ולביטול המכרז ולכך שדליה יכולה, בנסיבות מסוימות במבחן התוצאה בדיעבד, אף להנות מכך. זאת שכן במקום הצעה של 12.4 מיליארד שקל היא מגיעה להתמחרות במחיר מינימום של 9 מיליארד שקל".

דליה טענה כי קרן נוי, בהובלת מנהלה רן שלח, הפעילו לחץ אדיר על הגורמים המממנים על מנת שיבטלו את מימון העסקה בעקבות המחיר המופרז. "לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת, לגבי תיאור מערכת הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים, שבאה לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי מר רן שלח שאמר את הדברים שיצוטטו על ידי מיד בפרוטוקול הדיון שנרשם על ידי עורך הדין ליאור מימון, הבקי מאוד בדיני מכרזים ובנבכי חח"י, כאשר חזקה שהפרוטוקול שרשם עו"ד מימון משקף את הדברים שנאמרו והדבר לא נסתר על ידי העותרת, שמנסה להתנער ולגמד את האמור, ולהתנער מהדברים החמורים שנאמרו שלשיטת דליה אף מהווים "אקדח מעשן" ואכן נראה שמדובר לכאורה בדברים לא ראויים חמורים ובהתנהלות לא ראויה שיש לה גם משמעות והשלכה על העתירה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 15/09/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    במכרז חברת החשמל קבעה מחיר מינימום שזה המחיר הראלי של תחנת הכוח כל מחיר מעל מחיק המינימום עונה לתנאי המכרז. אם דליה היתה מציעה שקל יותר מהמתחרות היא היתה זוכה בלי שבית המשפט היה פוסל את ההצעה. השופט כנראה לא מבין בדיני מכרזים
  • 3.
    מזל שיש שופט כזה 15/09/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    בלי שום בושה מנבים להכריח למעור להם בנזיד עדשים ועוד הולכים לבית משפט שהם בעצמם הצבועים והתכסיסנים הכי גדולים משפחת עופר נו ...... אין להם בושה לא קיבלו מספיק הטבות
  • 2.
    לרון 15/09/2023 04:40
    הגב לתגובה זו
    האחים עופר ז"ל היו משקיעים גדולים ויציבים,הדור השני ,עידן ,פחות
  • 1.
    עילת הריאלי/לא ריאלי החליפה את "עילת הסבירות" שבוטלה... (ל"ת)
    איבן שפטוטה 14/09/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.