דלק  לוויתן
צילום: אלבטרוס

השותפות במאגר לוויתן החליטו- בזן כבר לא תקבל מהן מיליונים בחינם

ניו מד אנרג'י (דלק קידוחים) שברון ורציו, החליטו להפסיק להעביר לבתי הזיקוק בחיפה (בזן) את תוצר הלוואי של פעילות קידוח הגז (הקונדנסט), המוערך במיליונים 
מתן קובי | (7)

שלוש השותפות במאגר לוויתן- ניו-מד אנרג יהש 1.98%  שנשלטת (54%) ע"י קבוצת דלק דלק קבוצה 2.34% של יצחק תשובה (עם 45.34%), שברון (עם 39.66%) ו רציו יהש 3.01% (עם 15%), הודיעו כי יפסיקו להעביר את תוצר הלוואי של הפקת הגז הטבעי- הקונדנסט, אל בזן בחינם. עד כה העבירו השותפות את תוצר הלוואי בחינם אל בתי הזיקוק בזן 2.27% של עידן עופר בנוסף לכך שגם לקחו על עצמן את עלויות ההובלה. 

הקונדנסט הוא תוצר לוואי מתהליך הפקת הגז הטבעי אשר ניתן להתייחס אליו גם בתור נפט קל. השותפות נאלצו להוביל אותו לגורם כלשהו על מנת להמשיך את פעילות הפקת הגז, כשהגורם היחיד שהיה מסוגל לקבל אותו היה בזן של עידן עופר. בזן מצידה "לקחה על עצמה את העול" של לקיחת את תוצר הלוואי מידי השותפות, אך הודיעה להן כי תעשה זאת רק בחינם היות והיא איננה מעוניינת בתוצר. הקונדנסט אינו חסר שימוש וערך אלא להפך, בעזרתו ניתן להפיק בנזין, סולר ועוד דלקים נוספים, לכן ברור כי בזן בעצם זכתה מההפקר והעמידה פני תמים כשהחליטה לקחת אותו מידי השותפות.

בהסכם שחתמו השותפות החליטו על כך שימכרו את הקונדסט עבור תמורה ממשית, כאשר הקונדנסט המופק ממאגר תמר למשל, נמכר בעלות דומה לעלות של חבית נפט מסוג ברנט - כלומר כ-90-100 דולר לחבית במחירי היום. בהחלט לא מעט כסף. עוד נכלל בהסכם, אשר יהיה תקף למשך 20 שנה, כי החברות יוכלו לייצא את הקונדנסט. השותפות יעבירו את התוצר לוואי דרך צינור של חברת תש"א (חברת תשתיות אנרגיה) בקוטר 6 אינצ'. תש"א תעמיד בפני השותפות את הצינור, אלא במצבים חירום בהם תהיה בהפסקה זמנית של ההזרמה של החומר, ותשריין קיבולת מוסכמת בצינור בתמורה לדמי קיבולת קבועים, אשר נקובים בהסכם בין החברות. 

תש"א תהיה האחראית על התכנון וביצוע עבודות החיבור וההתאמה של הצינור עבור הולכת הנפט הקל, בנוסף לכך תהיה אחראית לקבלת כל האישורים הדרושים להזרמה ועל ההפעלה והתחזוקה השוטפת של הצינור.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חזן 05/09/2022 22:05
    הגב לתגובה זו
    רוצים לקבל בחינם גם אם מרוויחים מכך מיליונים ובסוף נשארים בלי כלום. צדק מאלוהים
  • בני 21/09/2022 11:47
    הגב לתגובה זו
    בזן עקצו את תשובה כי הוא עקץ אותם במחירי הגז הטבעי כשלבז"ן לא הייתה אלטרנטיבה מלבד תשובה.
  • 3.
    dw 05/09/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
    משדה תנין. גם הם יצטרכו להפטר ממנו.
  • אנונימי 05/09/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
    מאחר ואצלהם יש מקום על הפלטפורמה לכמות גדולה (יש מראש גם במאגר כמות נוזלים גדולה), הם יכולים לייצא לכל מקום בעולם במיכליות ולא מוגבלים ללקוח ישראלי
  • 2.
    בזן מנוהלת ע"י חבורה של חובבנים (ל"ת)
    דן 05/09/2022 11:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ? כי פיטרו אותך ? (ל"ת)
    מרקו 05/09/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 05/09/2022 10:47
    הגב לתגובה זו
    כרגע בזן מקבלת את הקונדנסט בחינם, ולוייתן כנראה מנסים לחלץ מהם משהו, מעין "תחזיקו אותי או שאני הולך". תפדל - לך. מבחינת בזן זה כסף קטן וזה גם קצת כאב ראש מבחינת איכות סביבה, וברוך השם לא חסר לה צרות איכות סביבה. כרגע לוייתן תקועים ובלי הנכונות של בזן לקלוט את הסחורה הם לא יכולים להפיק כלום, נאדה, גורנישט (ואז ניו מד עושה בנג'י ואז נושי דלק מחלטים לתשובה את החברה) לכן זה איום על הקרח. שיאמרו תודה שבזן לא גובים כסף על הנכונות לקלוט את הסחורה, כפי שעיריות נדרשות לשלם כדי לפנות משאיות זבל. הקונדנסט זה מעין הזבל של הגז הטבעי ועל פינוי זבל צריך לשלם.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.