הנפט צונח ב-7%: שוק האנרגיה בצל מלחמות סחר, מיתון עולמי וירידה בביקוש
התגובה הסינית מגבירה את הסיכוי למיתון - מחיר הנפט יורד בחדות על רקע מתיחות סחר בין טראמפ לסין, האטה בצמיחה ואיומים גיאופוליטיים. הסוחרים חוששים ממיתון עולמי – ומה עם ההשפעה על המשק בישראל?
מחיר הנפט העולמי רושם ירידה חדה, כשהסוחרים מגיבים בחרדה למתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין. חוזי WTI יורדים בכ־7% לרמה של 62 דולר לחבית. הירידה נובעת מהחשש לירידה בביקוש לנפט בשל סיכוי גובר למיתון - החשש מתגבר: J.P. Morgan מעלה את הסיכוי למיתון עולמי בעקבות מכסי טראמפ . הסנטימנט השלילי בשוק האנרגיה מדביק גם את המניות הקשורות לסקטור.
המכסים של טראמפ, והתגובה של סין
הירידה של היום נובעת בעיקר מהחשש מהסלמה במלחמת הסחר. סוכנות שינחואה הסינית הודיעה כי בייג'ינג תטיל מכס של 34% על יבוא מארה"ב החל מ־10 באפריל – צעד תגמול ישיר למכסים של טראמפ. הצעד הזה פוגע ישירות ביצרני האנרגיה האמריקאים, שמייצאים לסין כ־300 אלף חביות נפט ביום, ומעלה חששות מגל תגובות שיקזזו את הביקוש בשוק העולמי. גם ירידות חדות בשוקי אסיה ואירופה מוסיפות ללחץ. בעקבות הטלת המכסים הסיניים, וול סטריט ממשיכה ליפול - החוזים נופלים עד 3.2% - סין מטילה מכס על יבוא מארה"ב בשיעור של 34%
נתונים מצטברים: נפילה של 18% מתחילת השנה
מאז ינואר, הנפט מסוג WTI איבד כ־18.2% מערכו, כשברנט ירד ב־16%. הירידה נובעת משילוב של מספר גורמים:
מיתון
באופק: UBS ו־ברקליס מעריכים האטה חדה בצמיחה, במיוחד בארה"ב. טראמפ מכביד על השוק. ג'יי פי מורגן מעריך סיכוי של 605 למיתון.עודף היצע: ארה"ב מייצרת 13 מיליון חביות ביום – שיא היסטורי.
רוסיה, סעודיה ואיחוד האמירויות לא קיצצו כמתוכנן.ירידה בביקוש מאסיה: סין סגורה לחג, אך נתונים מוקדמים מעידים על חולשה כלכלית. גם ירידה מהארץ בישראל משפיעה על הביקוש המקומי והאזורי.
התחזקות
הדולר: דולר חזק מול מטבעות אסיה פוגע ביכולת של מדינות לקנות נפט, ומצמצם את הביקוש.
- מחיר הנפט מזנק - טראמפ מטיל סנקציות חדשות על יצרניות הנפט הגדולות ברוסיה
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית: ירידות נוספות או נקודת מפנה?
תרחיש של ירידה נוספת:
אם סין וטראמפ ימשיכו בהעלאות מכסים – הביקוש יירד.
מלאים בארה"ב מגיעים ל־430 מיליון חביות – רמות גבוהות מהממוצע.
הפחד ממיתון הופך למציאות – עם צמצום בתעשייה והתחבורה.
תרחיש של התאוששות:
הפדרל ריזרב צפוי להוריד ריבית ביוני ובספטמבר – לפי J.P. Morgan – וייתכן ש־4 הורדות השנה.
מתיחות גיאופוליטית – אם תחמיר, במיוחד
במפרץ הפרסי – עשויה לגרום לזינוק מהיר במחירים.חזרה של סין מהחג עם ביקוש מחודש תוכל לייצב את המחיר, במיוחד אם הממשלה תזריק תמריצים.
- 6.איתן 06/04/2025 10:00הגב לתגובה זולהפסיק את הביזה הנוראית שמבצעים החרדים בקופת המדינה ולגייס את כל האברכים הפרזיטים לצהל
- 5.במיתון מחירי הנפט יורדים ומחירי המניות יורדים. (ל"ת)ארהב וישראל לקראת מיתון. 04/04/2025 18:21הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 04/04/2025 17:03הגב לתגובה זומה קשור כמה ישראלים יורדים למחיר הנפט העולמימתי לא ירדו ישראליםומה עם העולים לארץ
- 3.מה יעשו החרדים בלי כסף שלנו שיסתדרו עם רוטמן הפלגמט (ל"ת)מציגי שהכל יתמוטט 04/04/2025 16:55הגב לתגובה זו
- 2.בקרוב עליית מחיר הדלק בביביסטן (ל"ת)אנונימי 04/04/2025 15:42הגב לתגובה זו
- אבל לפני הבחירות ביבי הבטיח שהוא יוריד מחירים (ל"ת)Ron DeSantis 04/04/2025 16:09הגב לתגובה זו
- 1.קשקש 04/04/2025 14:52הגב לתגובה זוהלוואי שהמפולת תסתיים תוך שבועיים כמו ב0320
נפט (גרוק)מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור
מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.
חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.
במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.
הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן
בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
