יוני חנציס דוראל
צילום: מיכה לובטון
ועידת ההשקעות

"דוראל תשלש את הנכסים שלה בישראל עד סוף העשור"

לקראת ועידת ההשקעות של ישראל, שוחחנו עם יוני חנציס, משנה למנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה על האתגרים של ישראל במעבר לאנרגיה מתחדשת ועל חלקה של דוראל בתהליך: "יש לנו כבר פרויקטים שמוכרים
לרשת ויש לנו קשרים עם קיבוצים ומושבים להקמת פרויקטי דו-שימוש חדשים"

רוי שיינמן |

ישראל רוצה להגדיל את הנתח של אנרגיה מתחדשת מסך צריכת החשמל. זה פתרון מתבקש, האוכלוסיה ממשיכה לגדול ועל כן גם הביקוש לחשמל, ופתרונות של אנרגיה ירוקה הם הפתרונות הכלכליים והיעילים ביותר. ישראל היא לא מדינה ברוכת משאבים כמו מדינות באירופה, שמפיקות חשמל מאנרגיית רוח או ממקורות מים, אבל ישראל היא מדינה שטופת שמש. העניין הוא שבשביל לרתום את האנרגיה של השמש צריך לפרוס פאנלים שיקלטו אותה, ובשביל זה צריך שטח.


וישראל היא מדינה קטנה, אז צריך למצוא פתרונות. אחד הפתרונות הפופולאריים הוא דו שימוש אגרו-וולטאי, כלומר כיסוי של שטחי חקלאות בפאנלים סולאריים כך שאותו שטח משמש גם לייצור חשמל סולארי וגם לגידולים חקלאיים. דוראל היא אחת מהשחקניות שפועלות בתחום הזה בצמוד לרשויות ולקיבוצים והמושבים השונים. יוני חנציס, משנה למנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה דוראל אנרגיה 1.33%   יגיע לוועידת ההשקעות של ישראל השבוע, ואנחנו שוחחנו איתו על האתגרים השונים של ישראל בתחום, ועל דוראל שנסחרת בתל אביב לפי שווי של 2.59 מיליארד שקל, אחרי עלייה של 81% בשנה האחרונה, לקראת הוועידה.


ישראל הציבה יעד ש-30% מצריכת החשמל בישראל עד 2030 תגיע מאנרגיה מתחדשת, זה בדרך?

"זה בדרך. אני לא חושב שנשיג את היעדים עד ל-2030, אבל כן נגיע ל-30% וגם נעבור את זה, בוחנים עכשיו יעד של 45%. אנרגיה מתחדשת, בנוסף לזה שהיא טובה יותר לסביבה, זה אירוע כלכלי, זה חשמל יותר זול. בנוסף, במדינה כמו בישראל שנמצאת תחת איום של מתקפות טילים, ועדיין מתבססת על מספר די מצומצם של תחנות דלק מאובני, הפתרון הוא ביזור במרחב ואנרגיה מתחדשת. יש החלטות של רמ"י לתת עוד קרקעות לפרויקטים אגרו-וולטאים. לדוראל יש בצבר מאות תכניות ותב"עות של פרויקטים נוספים שיוקמו עד סוף העשור בהיקף של ג'יגה וואטים של חשמל".


באיזה תוספת מדובר בכדי להשיג את היעדים?

"מדובר בעשרות ג'יגה מתחדשים שצריך להוסיף, עד 2030 צריך 12 ג'יגה. זה הרבה חשמל, אבל בהחלטה האחרונה של רמ"י נתנו עוד 500 דונם לכל קיבוץ ומושב להקים מתקנים כאלה. עם השטח הזה, כפול בערך 1,000 מושבים וקיבוצים, זה לבדו מאפשר להגיע ליעדים האלה".


ישראל זו לא אירופה, אין לנו אנרגיית רוח או מקורות מים שמאפשרים הפקת אנרגיה, רק אנרגיה סולארית זה מספיק?

"כן, וזה גם האמצעי הכי כלכלי. אם מסתכלים על אגרו וולטאי ופורצים את מחסום הדו שימוש, אז יש לגמרי מספיק קרקעות. הרשויות גם תומכות בכיסוי של מבנים עירוניים בפאנלים, אבל צריך גם דו שימוש חקלאי".


מה החסמים שעומדים בפני השגת היעדים כרגע?

"האתגר הראשון זה קרקע. אנחנו בסוף מדינה קטנה ולכן הכיוון הדו שימוש, והוא מתקדם בקצב טוב. היכולת לעשות שינוי ייעוד לקרקע חלקאית לדו שימוש היא יחסית קצרה מאשר לשנות קרקע חקלאית לקרקע שמשומשת רק לאנרגיה. האתגר השני הוא רשת החשמל, הפתרון המיידי הוא לשלב אגירת אנרגיה, כך אפשר לשמור אנרגיה ולפרוק בערב, מתי שהביקוש גבוה. ישראל היא שוק אגירה די משוכלל ביחס לעולם, לדוראל יש מעל 800 מגה וואט אגירה מותקן. את השינוי הזה השוק הישראלי עשה. החסם השלישי הוא בירוקרטי. היינו רוצים שיהיה גוף מתכלל שידע להכיל את כל חבלי הלידה בתחום, ושיהיו לו שיניים וסמכויות לעשות מהלכים ולהזיז דברים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


איפה דוראל היום ואיפה היא משתלבת בתהליך שישראל עוברת?

"דוראל מובילה את השוק המתחדש הישראלי. יש לנו פרויקטים שכבר מוכרים לצרכנים המסחריים במודל אסדרת שוק. דוראל היא שחקן אסטרטגי בשוק הזה. גם בהסתכלות קדימה, הגישה של דוראל לקרקעות והשותפות עם הקיבוצים, לצד יכולת הפיתוח שלנו והיכולת לקבל תב"עות ותשובות מחלק - נראה עד סוף העשור שדוראל תכפיל ותשלש את הנכסים שלה רק בישראל. לישראל יש רק לאן לעלות בשוק הזה".


יכול להיות שישראל תהיה גם יצואנית?

"יכול להיות, יש לנו את היכולת לעשות את זה. יש פה יזמות מתחדשת מאוד טובה, יש הון, טכנולוגיה, גישה העסקית. ככל שתהיה רגולציה תומכת אנחנו נדע לעשות הכל, רק שיאפשרו לנו לעבוד".


אם יתנו לכם לעבוד זה לא עלול לפגוע בצרכנים?

"לא, אנחנו יודעים לעבוד עם שיווי משקל שוקי שמאפשר גם לחברות להרוויח וגם הוזלה של החשמל".


איפה עומד פרויקט אינדיאנה ומה צפוי אחריו?

"דוראל LLC מדורגת קבוע בין עשרת יזמי הסולאר המובילים בארה"ב על ידי חברות המחקר המובילות. פרויקט אינדיאנה הוא פרויקט של 1.6 ג'יגה, הגדול ביותר בארה"ב. השליש הראשון כבר חובר לרשת, 400 מגה, השאר בבנייה. הגודל של הפרויקט הוא בגודל של ת"א. דוראל לא עוצרת שם - יש צבר שכל הזמן נכנס, הד.נ.א של החברה הוא יזמי, אנחנו מייצרים את הפרויקטים בעצמנו. אנחנו לא תלויים בלרכוש פרויקטים מצד ג'. אישרנו פרויקט גדול בויסקונסין שגם מעיד על היכולת של דוראל".


בוחנים הנפקה?

"דוראל עובדת בקצב של ג'יגות וצריכה הון משמעותי. זה אירוע משמעותי שהוא עתיר הון. אחד הדברים שעל השולחן הוא להנפיק את החברה הזו. אנחנו בוחנים אותה. בכל מקרה אנחנו נדע למצוא פתרון פיננסי שיתמוך בפעילות ובגידול בפעילות. בשנה האחרונה החברה גייסה הון ב-400 מיליון דולר. הכספים האלה נותנים לנו את האוויר שצריך כדי להקים 2 ג'יגה, מעבר לזה השמיים הם הגבול".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -2.5%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -2.5%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.