ביום שני האחרון התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדון בהצעתו של ח"כ יצחק הרצוג בנוגע לגיבוש עמדתה של המדינה בנושא יחסה לשוק המטבעות הוירטואלים, וזאת מתוך הבנה שקיימת מציאות חדשה שיש צורך להתמודד איתה ולתת מענה הולם שישרת את המדינה ואת אזרחיה.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני פתח את הישיבה בנימה חיובית מתוך נכונות לשמוע את הצדדים השונים. אחד אחרי השני דיברו ראשי הרשויות והציגו את עמדם בנוגע לביטקוין ולשוק המתפתח סביבו. בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, רשות המיסים והרשות להלבנת הון כולם מכירים את הנושא ויש שלהם צוותים פנימיים שבוחנים את ההשלכות האפשריות של שוק המטבעות על כלכלתה של מדינת ישראל. 

אולם, למרות שהרשויות מזהות את הפוטנציאל החיובי הטמון בשוק המטבעות הם דווקא ממשיכים בניגון החוזר הקושר את התחום לפשיעה, הלבנת כספים וטרור. כמו כן, לא נשכח הפזמון שעושה הבחנה בין הביטקוין עצמו לטכנולוגיית הבלוקצ'יין וקובע שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא המהפכה האמיתית ושביטקוין עצמו ומטבעות מבוזרים הדומים לו אינם ראויים לתואר מטבע מכיוון שהם אינם עומדים בהגדרות המקובלות למטבע ואין להם את הגיבוי הממשלתי הנדרש.

ביטקוין הוא שינוי קונספטואלי כלכלי עמוק והוא נושא מאוד מורכב עם השלכות פוטנצילות רבות שיש לבחון אותן בזהירות הנדרשת. אבל, אי אפשר יותר להתעלם ממהפכת הביטקוין ולצמצם אותה לטכנולוגיית הבלוקצ'יין. הבלוקצ'יין הוא יומן רישום מבוזר שהגיע כפתרון תפור למטבע מבוזר. טכנולוגיית הבלוקצ'יין כשלעצמה אינה טכנולוגיה מהפכנית וספק אם מישהו היה מצליח לגייס כסף על בסיס הרעיון הזה לפני מהפכת הביטקוין.

• סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
• האם הביטקוין יתרסק ל-56 אלף או יזנק ל-125 אלף? האנליסטים חלוקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומת זאת, הביטקוין ומטבעות מבוזרים נוספים נשענים אומנם גם על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, אבל כחלק מתמהיל טכנולוגי המאפשר להם להתנהל ללא גוף מפקח. בלוקצ'יין (יומן רישום מבוזר) הנמצא תחת שרת מרכזי ונתון לפיקוח מרכזי הוא למעשה כמעט חסר משמעות וודאי שטכנולוגיה אנמית שכזאת לא הייתה מגיעה לדיון סוער בועדת הכספים שלא נשאר בו כסא אחד פנוי.

טיעון נוסף שחזר על עצמו בדיון הוא האנונימיות שבשימוש במטבעות וירטואלים והקשר שלהם לגורמי פשיעה ומימון טרור. אכן, נושא זה הוא נושא מורכב שמצידו האחד עומדת, כביכול, טובת הכלל והיכולת של הרשויות לעקוב אחרי תנועת כספים ולאתר את מקורם כשמדובר בפעילות פלילית ו/או טרוריסטית. אבל, מצד שני עומדת טובתו של הפרט והפרטיות שלנו כאזרחים לבצע פעילות כלכלית כשרה שאיננו רוצים שתתועד לעד תחת שרת מרכזי פריץ. כל זאת לצד המגמה להפחתת השימוש בכסף מזומן.

בנוסף, צריך לציין שבעוד שיש מטבעות המאפשרים פעילות אנונימית, ביטקוין עצמו אינו מטבע אנונימי וניתן לעקוב אחרי הפעילות העסקית המתבצעת בו. עם זאת, בהיעדר אסדרה פעילות פרטית או עסקית לגיטימית נדחקת לשוליים ומדינת ישראל מפסידה בינתיים את פוטנציאל הרווחיות הגדול של התחום.

• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
• דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם הביטקוין יתרסק ל-56 אלף או יזנק ל-125 אלף? האנליסטים...

אין ספק שהגדרתו של ביטקוין כמטבע טומנת בחובה בעיתיות שכן חוסר היציבות שלו לא מאפשר ודאות עסקית וכתוצאה מכך השימוש בו כמטבע נדחק לקרן זווית בזמן שהשימוש הספקולטיבי בו צובר תאוצה. אולם ביטקוין תוכנת לשמש כמטבע גלובאלי שיאשפר שירותים פיננסים נרחבים ולא כנכס פיננסי ספקולטיבי.

שווי השוק הנוכחי של ביטקוין עומד על קצת יותר מ- 250 מיליארד דולר שזה שווי שוק קטן ביותר ביחס לכלכלה העולמית וזו אחת הסיבות לכך שהוא תנודתי. לצורך השוואה, שוק הזהב העולמי מוערך בלמעלה משמונה טריליון דולרים! ככל שביטקוין יגדל כך התנודתיות שלו תתמתן וכך אנחנו כמשתמשים נוכל לתת בו אמון, שהוא הבסיס האמיתי להגדרתו של כסף.

ואכן, להבדיל מעמדתן של הרשויות, איגוד הביטקוין בראשותו של מנחם רוזנפלד עומד על כך שביטקוין יוגדר כמטבע כדי שבאמת יעשה בו שימוש כמטבע. כלומר, הגדרתו של ביטקוין כנכס פיננסי החייב במס רווחי הון מקשה על נזילות שוטפת ומעקבת את התפתחותו כמטבע שבו אנחנו יכולים להשתמש בחופשיות. הרשויות צריכות להפנים שביטקוין ודומיו נמצאים מחוץ לשליטתן המלאה ולבחון את עמדת איגוד הביטקוין כדעת מומחים אחראית שמסתכלת על אופק רחוק יותר שבו קיימת אפשרות לפתח תשתית שדרכה תוכל מדינת ישראל לספק שירותים קריפטו-פיננסים גלובאלים מתקדמים עם סך פריון משמעותי הרבה יותר מאשר מס רווחי הון זניח יחסית שעלול לעבור למדינות אחרות שיבינו את הפונטציאל. 

לסיכום, ביטקוין היא מהפכה פיננסית שמקורה בפילוסופיה כלכלית הדוגלת בהגבלת התערבותה של הממשלה בכלכלה. לכן, אין זה פלא שהרשויות השונות מתקשות לבלוע את "רוע הגזירה" שכביכול נוגסת בכוחם ומערערת את תפיסת עולמם הקלאסית. עם זאת, מדינת ישראל והרשויות מודעים לחשיבות הסוגייה ולפוטנציאל הגלום בתעשייה ופועלים על מנת לייצר בהירות רגולטורית שתאפשר את התפתחותו של התחום.

יש לציין, שתהליך האסדרה מתקיים כבר מ- 2014  והועדה שדנה בנושא התפרקה ללא הגשת מסקנות ועד היום לא קיימת בהירות חד משמעית שיכולה לתת ודאות עסקית. בינתיים שוק המטבעות גדל ביחד עם תעשייה עשירה שמקיפה אותו ומדינת ישראל מדשדשת ביחס לתחום שמתפתח במהירות. היתרון הטכלונולוגי היחסי שיש היום למדינת ישראל שבה יושבים חלוצים ושחקני מפתח משמעותיים בתחום יכול ללכת לאיבוד אם אסדרה נכונה לא תגיע בהקדם ועסקים יפנו למדינות שכן יאפשרו להם לפעול בתחומן.