מערכת ניהול קרב אלביט מחשב
צילום: אלביט מערכות
ניתוח

אלביט זינקה ב-5% - זה לא בגלל הזמנה של 130 מיליון דולר; הנה הסיבה

על ההזמנות העתידיות של משרד הביטחון מהתעשייה הביטחונית, על הקפיצה של אלביט בחצי השנה האחרונה ועל התמחור הנוכחי
רוי שיינמן | (6)

מניית אלביט מערכות זינקה אמש לשיא של כל הזמנים - אחרי שדיווחה בבוקר על הזמנה ממשהב"ט בהיקף של 130 מיליון דולר ועלתה בבורסה המקומית, אך מה שבאמת תידלק אותו אלו המשקיעים בוול סטריט. זה התבטא כבר בזמני חפיפת המסחר בין ת"א לוול סטריט (בפתיחה של וול סטריט עד סגירת ת"א ב-17:25 לערך), כשהמניה בוול סטריט עולה ב-5% למחיר של 263.5 דולר למניה - שיא של כל הזמנים. השווי שלה נושק ל-12 מיליארד דולר. 

הארביטראז' חיובי, אך צנוע כ-0.5%. אלביט עלתה מאז  פרסום הדוחות הכספיים ב-13%. אולי זה נובע מהפנמה של השוק שהתוצאות בפועל בהמשך יהיו מעל תחזיות האנליטסים (הרחבה: מה יהיו התוצאות של אלביט בשנה הבאה ולמה זה הרבה יותר מתחזיות האנליסטים?), אבל לזינוק אתמול יש קשר ישיר להזמנה יחסית צנועה של 130 מיליון דולר ממשרד הביטחון.

מפא״ת במשרד הביטחון הודיע על השלמת רצף עסקאות מצטברות עם חברת אלביט לאספקת מערכות תקשורת מתקדמות לצה"ל בהיקף מצטבר של כ-130 מיליון דולר. כשבוחנים את ההודעה לא רואים רמזים למשהו חריג, ואלביט לא מתרגשת בדרך כלל מהזמנה של 130 מיליון דולר (במיוחד שזה אוסף של הזמנות שדווחו ביחד).  אלא שההזמנה הזו לצד הזמנות קודמות, ולצד מסרים ממשרד הביטחון מספקים הבנה ברורה להמשך הזמנות.

 

המדינה מתחמשת - ולא סומכת על אחרים; זה טוב לתעשייה המקומית

ישראל נתפסה לא מוכנה עם מחסני חירום מלאים וכשירים ב-7 באוקטובר, והיא בעיקר נתפסה תלויה באחרים. הממשלה עושה מאמצים ניכרים לשנות זאת. הדרך היא להרחיב באופן ניכר את הייצור המקומי. רואים את זה בהשמנות מאלביט וגם משתי המובילות לצידה - התעשייה האווירית ורפאל, אבל גם משורה של חברות קטנות ובינוניות - עשות, אימקו, ארית, מספנות ישראל ורבות נוספות. 

הייצור יחזור הביתה וכל שיחה עם מנכ"ל בתחום מחדדת את העניין יותר. זה ייצור של מערכות נשק, מאמצעים פשוטים ועד המורכבים ביותר. זה שיפוץ של מערכות לא תיקניות ופגומות וזה גם מחקר ופיתוח מואץ בתחומים הקיימים ונוספים. 

זאת השקעה של עשרות מיליארדים בשנה בתשתיות ובייצור, ומשרד הביטחון קיבל כמובן אישור ותקציב למהלך. לצד השיפור שזה יביא לתעשייה הביטחונית שכמובן עברה שנה נהדרת, זה עשוי גם להביא לשיפור בפרמטרים כלכליים משקיים שכן התעשייה הביטחונית היא חלק מרכזי מהתעשייה ומההייטק. עם זאת, הגידול בתקציב המדינה והפניית עשרות מיליארדים למשרד הביטחון, הוא כמובן על חשבון כולנו.

 

שליטה בשרשרת האספקה

המטרה של משרד הביטחון היא לשלוט בשרשרת האספקה ולא להיות תלויים במדינות אחרות שעלולות בזמן אמת לעכב, לדחות ולא לספק לנו מערכות נשק. הנושא הובהר כקריטי כאשר גם ארה"ב דחתה משלוח נשק לישראל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ארה"ב כך אמרו אז גורמים בממשלה רצתה ללחוץ על ישראל לא להיכנס לרפיח ולהגיע מהר למתווה חטופים. הממשלה רצתה להיכנ סלרפיח ולהגיע למתווה טוב יותר. הלחץ האמריקאי היה עם עיכוב בהעברת נשקים, ובהינתן שהאסימון נפל עוד קודם, הוחלט שהשליטה בשרשרת הייצור תחזור לישראל.

אלביט היא המרוויחה הגדולה, אבל אלו כמעט כל החברות הביטחוניות שעוסקות בייצור שייהנו מכך. ההזמנות הגדולות של החודש האחרון היו בכלל בתחום הספינות - מספנות ישראל קיבלה הזמנה של 2.4 מיליארד שקל להקים 5 ספינות לחימה לחיל הים. אנחנו נראה בשנים הקרובות גיוסי עובדים בתעשיות האלו, עלייה בהכנסות וברווחים, אם כי כמובן שמשרד הביטחון בהזמנות גדולות יודע לנהל מו"מ ולהפחית את המרווחים של החברות. לא ברור עד כמה הגידול במחזורים יחלחל לשורה התחתונה, אבל סיכוי טוב שחברות ביטחוניות ימשיכו להגדיל רווחים בשנים הקרובות על רקע שינוי הדיסקט של הממשלה. 

 

התמחור של אלביט

אתמול לא היה משהו יוצא דופן - אלביט לא עלתה בזכות ההזמנה, אלא בזכות ההפנמה שזה הולך להימשך. קחו את זה ותקבלו משקיעים אופטימיים בוול סטריט, אם כי, הזינוק מביא את אלביט למכפיל רווח צפוי לא נמוך של 27-30 לשנה הבאה. אולי זה בזכות הקלף המנצח שיושק בקרוב - מערכות לייזר מתקדמות שצפויות להיות מנוע צמיחה מאוד ממשעותי בהמשך, ואולי זו ההפנמה שהצמיחה תימשך על פני מספר שנים. ויכול להיות שזו קפיצה מוגזמת, כי נזכיר שעד לפני 5 חודשים אלביט דווקא היתה בסנטימנט מאוד שלילי, ונסחרה באזור 180 דולר. אז כמו שאז היתה הגזמה כלפי מטה כי חששו שיהיה אמברגו על התעשייה הביטחונית המקומית, אולי, ורק אולי, הזינוק למעלה כעת הוא קצת יותר מדי.

מה שבטוח הוא שכשמסתכלים היסטורית מקבלים שאלביט כמעט תמיד היתה יקרה בתמחור לעומת אחרות בתעשייה, אבל כמעט תמיד בסוף הצדיקה זאת דרך שתואה עודפת. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בעל ניסיון 23/12/2024 02:01
    הגב לתגובה זו
    יש מקומות שמוצנחים קצינים לגובים של ניהול שנעשה הררכי במקום מקצועי. מנהלים מסואבים וכושלים לוקחים לעצמם קרדיט על עבודתם של העובדים המקצועיים המוכשרים ביותר. לאחר שסחטו את הלימון, העובדים מוחלפים בחברים ויס-מנים שכישוריהם ויכולותיהם לא יעלו על המנהלים המגייסים וללא עמידה בקריטריונים של כישורים, השכלה וניסיון מקצועי שנדרשים. אל תתפתו ללוקשים שמוכרים לכם בקשר לציונות, ביטחון תעסוקתי עד לפנסיה, גודל החברה ומגוון תפקידם ואפשרויות ניוד. במהלך הקריירה אתם צפויים לשינויים ארגוניים ומנהלים שונים, ועשויים להיתקל במנהל מהסוג לעיל שעלול למרר את חייכם, להתעמר בכם ולתפור לכם תיק לפיטורים, לייבש אתכם מקצועית ותעסוקתית, לחסום אתכם לניוד לתפקיד אחר ולאלצכם לעזוב את הארגון (בתמיכת משאבי אנוש וההנהלה), במידה ועדיין תהיו מסוגלים (צעירים, עם ניסיון רלוונטי עדכני, והמלצות טובות). בחברה מסויימת, אפילו מנוהלת ע"י משאבי אנוש רשימה של עובדים שעשויים להיות מפוטרים מול הוועד.
  • 4.
    יותם 17/12/2024 09:20
    הגב לתגובה זו
    הציבור, חצי מאנשי הקבע אפשר לשלוח הביתה הצבא יעבוד יותר טוב, פנסיות תקציביות רק לאנשי קבע קרביים והתומכי לחימה, כל השאר אין סיבה לפנסיות ההזויות, עובדים כמו כל עובד במגזר הפרטי ומקבלים עשרות אחוזים יותר ממנו במשכורת וגם משתחררים לפני גיל הפנסיה, אין סיבה לכך. לבדוק לאן הולכים כל הכספים, הימחים עם ציוד מיושן וראינו את כל הכלים על כביש 6 חצי מהם ישנים ועגומים. איפה הולך כל הכסף????
  • 3.
    אי סי אל פלוריסטים ואבוגן הכי כושלות בבורסה (ל"ת)
    אי סי אל 17/12/2024 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בטבלת תשואות התעשיות הבטחוניות, אלביט עמוק למטה, אחרונה (ל"ת)
    פילי 17/12/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/12/2024 07:58
    הגב לתגובה זו
    אלביט מנצלת עובדי קבלן
  • בכל מקום שיש עובדי קבלן זה ניצול (ל"ת)
    שמעון 17/12/2024 09:08
    הגב לתגובה זו
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 22.24%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.