קבוצת חג'ג' מציגה: הכפלת הכנסות ברבעון; המניה זינקה ב-42.5% מתחילת השנה
קבוצת חג'ג' הכפילה את הכנסותיה ברבעון לעומת רבעון מקביל ל-115 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-41 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווחיות הגולמית עמדה על 35%, ירידה לעומת כ-50% ברבעון הקודם.
הרווח בשורה התחתונה הסתכם ב-11 מיליון שקל לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל. לכאורה מדובר בהרעה בפעילות, אבל נזכיר שהכרה בהכנסה וברווח בדוחות שונה ממה שקורה בשטח. בדוחות ההכרה החשבונאית היא לפי שיעור מכירות וביצוע, ולכאורה הרווחיות והרווח נמוכים ברבעון השלישי מאשר בתקופה מקבילה, אבל בפועל היקף המכירות בשטח בעלייה.
החברה מכרה מתחילת השנה 121 דירות, זינוק של פי 5.5 בהשוואה ל-22 הדירות שנמכרו בתשעת החודשים הראשונים של 2023. בנוסף, חג'ג' מספרת לנו שביצעה מימון מחדש של רוב ההלוואות שלה והביאה לחיסכון של כ-10 מיליון שקל לשנה בתשלומי הריבית. תזרים המזומנים של החברה בתשעת החודשים הראשונים הוא 57 מיליון שקל, כשברבעון השלישי החברה שרפה כ-10 מיליון שקל.
שיווק דירות ב-810 מיליון שקל; רכישת צים
חג'ג' שיווקה מתחילת השנה דירות בהיקף כספי של כ-810 מיליון שקל. בנוסף, החברה מציינת את השלמת העסקה האסטרטגית עם צים נדל"ן, שעתידה להוביל לבניית למעלה מ-20,000 יחידות דיור ברחבי ישראל, כולל בערים המרכזיות כמו תל אביב, חיפה וראשון לציון. בימים אלה פועלת החברה במספר מוקדים , עם פרויקטים כמו בבבלי, בפארק בבלי ובאבן גבירול בתל אביב, אשר צפויים להסתיים בקרוב.- נטפליקס עם פספוס מהותי ברווח למניה; המניה נפלה במסחר המאוחר
- הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חג'ג' מעדכנת על המצב המשפטי והעסקי בנוגע לשיתוף הפעולה שלה עם חברת סלינה, הנמצאת כיום בקשיים תזרימיים. בעקבות המשבר הפיננסי של סלינה ישראל, החברה בוחנת את האפשרות להיכנס בנעלי החברה המתקשה במרבית הפרויקטים המשותפים שלה עם סלינה, ולהפעילם בעצמה או בשותפות עם שותפים קיימים.
בין הפרויקטים שמנוהלים בשלב זה, נמצא אתר "בית המגן" בתל אביב, שבו החברה הגיעה להסכמה עקרונית עם השותף להפעלת המלון תחת תנאים חדשים, כאשר מרבית הרווחים הראשונים יוקצו להחזר חובות החברה. בנוסף, החברה התקשרה בהסכם שכירות משנה למלון אדמה במצפה רמון, שבו גם במצב זה הרווחים הראשונים יוקצו להחזר החובות הקיימים. במקביל, היא פועלת מול בית המשפט בנוגע לאתר אלמוג בים המלח, שם הגישה בקשה לפתיחת הליכים משפטיים בעקבות חובות של סלינה למשכיר.
קבוצת חג'ג' - שווי בשוק לעומת רווחים חזויים
החברה נסחרת בתל אביב עם שווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל וההון העצמי של כ-1.35 מיליארד שקל.המניה עלתה מתחילת השנה ב42.5% וב-12 החודשים האחרונים ב-70%.
הרווח הגולמי החזוי של החברה בפרוקיטים הוא 1.5 מיליארד שקל, רווח של 540 מיליון שקל מיוחס לפרויקט בבלי 3. בנוסף לחברה יש פעילות רחבה במגורים דרך חברת צים שנרכשה לאחרונה.
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
מניית החברה,ביזפורטל
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.