דניה: הצבר עלה ל-13.2 מיליארד שקל; הרווח ברבעון ירד ל-45 מיליון שקל
חברת הבנייה והתשתיות דניה דניה סיבוס -2% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת הכנסות של כ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי עמד על כ-13.2 מיליארד שקל (ללא פרויקט הקו הכחול), עלייה קלה לעומת צבר של 12.9 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה.
רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה; קרדיט: רמי חכם
יתרות המזומנים בקופת החברה נכון לתום הרבעון השלישי עמדו על כ-631 מיליון שקל, כאשר החברה ללא חוב תאגידי כלל. החברה ציינה כי ברבעון האחרון חלה עלייה משמעותית בהיקף פעילותה. לצד זאת דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ברבעון השלישי לבעלי המניות בהיקף של 40 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם.
- דניה תקים פרויקט דיור מוגן ב-550 מיליון שקל עבור מגדלי הים התיכון
- דניה סיבוס: הצבר עלה לכ-18.5 מיליארד שקל; השורה התחתונה ברבעון הסתכמה בכ-40 מ' שקל ותחולק כדיב'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של דניה ברבעון השני של 2024 הסתכם בכ-42 מיליון שקל, זאת לעומת כ- 55 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ייחסה את הירידה להשפעת מלחמת חרבות ברזל על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקטים, בעיקר במגזר התשתיות, שקיבלה ביטוי כאמור בתוצאות הפעילות ברבעון הנוכחי.
דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ברבעון לבעלי המניות בהיקף של 40 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה בנכון לתום הרבעון השני הסתכם בכ- 769 מיליון שקל.
"דניה סיבוס ממשיכה להציג תוצאות חזקות ומחזור שיא יוצא דופן המעיד על הובלתה בתחום, יכולתה למצוא פתרונות חכמים ואיתנותה בתקופה מורכבת זו למדינת ישראל ולכלכלתה", מסר יעקב לוקסנבורג, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בדניה. "החברה מאמינה שחוזקה הפיננסי והאמון הרב שניתן לה בשוק בו פועלת, יצעידו את החברה להישגים מרשימים גם בהמשך".
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
"דניה ממשיכה לשמור על יציבות גם במהלך הרבעון השלישי של 2024, על אף המצב הביטחוני המורכב והשלכות מלחמת 'חרבות ברזל' על ענף הבנייה והתשתיות", מסר רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה. "למרות האתגרים, דניה הצליחה לשמר צבר עבודות משמעותי בהיקף של כ-13 מיליארד שקל, נתון המעיד על אמון הלקוחות ביכולות הביצוע והאיתנות הפיננסית של החברה.
המציאות הביטחונית מהווה אתגר, במיוחד בפרויקטים מורכבים המצריכים ליווי וידע בינלאומיים, אולם לדניה יש את הכלים והמשאבים הדרושים להתמודד עם תקופה מורכבת זו, תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, איכות וביצוע מיטביים".
מניית דניה נסחרת לפי שווי של 3.12 מיליארד שקל. מתחיחת השנה עלתה המניה ב-3% ובשנה האחרונה עלתה ב-8%.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
