דניה: הצבר עלה ל-13.2 מיליארד שקל; הרווח ברבעון ירד ל-45 מיליון שקל
חברת הבנייה והתשתיות דניה דניה סיבוס -1.59% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת הכנסות של כ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי עמד על כ-13.2 מיליארד שקל (ללא פרויקט הקו הכחול), עלייה קלה לעומת צבר של 12.9 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה.
רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה; קרדיט: רמי חכם
יתרות המזומנים בקופת החברה נכון לתום הרבעון השלישי עמדו על כ-631 מיליון שקל, כאשר החברה ללא חוב תאגידי כלל. החברה ציינה כי ברבעון האחרון חלה עלייה משמעותית בהיקף פעילותה. לצד זאת דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ברבעון השלישי לבעלי המניות בהיקף של 40 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם.
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של דניה ברבעון השני של 2024 הסתכם בכ-42 מיליון שקל, זאת לעומת כ- 55 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ייחסה את הירידה להשפעת מלחמת חרבות ברזל על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקטים, בעיקר במגזר התשתיות, שקיבלה ביטוי כאמור בתוצאות הפעילות ברבעון הנוכחי.
דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ברבעון לבעלי המניות בהיקף של 40 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה בנכון לתום הרבעון השני הסתכם בכ- 769 מיליון שקל.
"דניה סיבוס ממשיכה להציג תוצאות חזקות ומחזור שיא יוצא דופן המעיד על הובלתה בתחום, יכולתה למצוא פתרונות חכמים ואיתנותה בתקופה מורכבת זו למדינת ישראל ולכלכלתה", מסר יעקב לוקסנבורג, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בדניה. "החברה מאמינה שחוזקה הפיננסי והאמון הרב שניתן לה בשוק בו פועלת, יצעידו את החברה להישגים מרשימים גם בהמשך".
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"דניה ממשיכה לשמור על יציבות גם במהלך הרבעון השלישי של 2024, על אף המצב הביטחוני המורכב והשלכות מלחמת 'חרבות ברזל' על ענף הבנייה והתשתיות", מסר רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה. "למרות האתגרים, דניה הצליחה לשמר צבר עבודות משמעותי בהיקף של כ-13 מיליארד שקל, נתון המעיד על אמון הלקוחות ביכולות הביצוע והאיתנות הפיננסית של החברה.
המציאות הביטחונית מהווה אתגר, במיוחד בפרויקטים מורכבים המצריכים ליווי וידע בינלאומיים, אולם לדניה יש את הכלים והמשאבים הדרושים להתמודד עם תקופה מורכבת זו, תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, איכות וביצוע מיטביים".
מניית דניה נסחרת לפי שווי של 3.12 מיליארד שקל. מתחיחת השנה עלתה המניה ב-3% ובשנה האחרונה עלתה ב-8%.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
