שנת 2021 תיזכר באחוזת בית לעד, כשנת ההנפקות המיתולוגית. הימים ימי אופוריה של אחרי הקורונה. עברנו את הגרוע מכל וסוף העולם לא הגיע, האופטימיות מנצחת. בורסת תל אביב לבשה חג. כ-100 חברות הנפיקו בשנת 2021 לעומת 10-15 חברות בשנה רגילה. היתה זו שנת שיא בהנפקות מאז 1993.

כ-20% מכלל החברות בבורסה הישראלית היום, הן כאלו שהונפקו בשנת 2021. כמחצית ההנפקות היו מענף ההייטק ושותפויות מו"פ - מה שהביא לשיא של כל הזמנים במספר חברות ההייטק בבורסה המקומית. לצידם היו גם חברות קמעונאיות מפורסמות עם פוטנציאל עצום שהנפיקו.

אלא שעד היום מלקקים המשקיעים את הפצעים מגל ההנפקות שהסב להם הפסדי ענק, הגדולים אי פעם. מרבית החברות ירדו מעל ל-50% ממועד ההנפקה ויש כאלו שגילחו למשקיעים 90% ומעלה מכספם.

חברות כמו פינרגי פינרג'י 4.86% , אייקון גרופ אייקון גרופ -0.48% , מאסיבית מאסיבית 0% , רייזור לאבס רייזור 2.07% , רב בריח רב בריח 0% , אריקה בי קיור אריקה בי-קיור , גוטו גוטו 0% , אידומו אידומו 0% ,קבסיר קבסיר , ורבות אחרות איבדו מעל מחצית משווין. כשלון גל ההנפקות בשנת 2021 הביא לעצירה כמעט מוחלטת מאז, הזהירות תפסה את מקומה של היהירות.

• ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?
• תגייס 3 מיליארד דולר: נביוס מנצלת את ההייפ כדי לדלל את המשקיעים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם השנה הנפיקו רק 4 חברות, ללא אף חברת ענק והנפקה נוספת כעת בדרך. במונחים כספים רק כ-0.6 מיליארד שקל, סכום מגוחך, גויסו ע"י ארבע חברות חדשות - עמרם אברהם נדל"ן עמרם 0.3% , אפי קפיטל נדל"ן אפי קפיטל 0% , מיטב טרייד  מיטב טרייד -0.19% וחברת הטכנולוגיה ארבה רובוטיקס ארבה רובוטיקס -1.65% . חברה נוספת, רונסון של עמוס לוזון עומדת להנפיק בשווי של 900 מיליון שקל. כ-30% מתחת להערכות הראשוניות.

עיקר שוק החיתום עסק בהנפקת אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות שמחזרו חובות או החליפו אותם בכאלו שצמודות למדד.

קיימים גורמים רבים לגסיסת שוק ההנפקות.

1. ממאניה לדיפרסיה

כמו בכל גל-אחרי גאות מגיע השפל, בעיקר כאשר הגאות הותירה משקעים עצומים אצל המשקיעים. כשם ש-120 הנפקות בשנת השיא לא היו מספר הגיוני, כך 4 הנפקות בשנת השפל אינן מספר סביר. השוק עדיין בטראומה ומתאושש מאותו גל חסר האחריות שפקד אותו.

משווי מצרפי של 60 מיליארד שקל באותן הנפקות של 2021, התאדו 25 מיליארד שקל. זה כואב וזה מעיד בעיקר על חוסר בגרות ועל תאווה מוגזמת של החברות, החתמים וכל האחרים בשרשרת ההנפקות שהתפרנסה נהדר, בטווח הקצר, באותה השנה, אבל כרתה את ענף ההנפקות לשנים רבות.

• אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

חלק מהגופים המוסדים ומחברות האקוויטי פחות סלחנים להתנהלות תאגידית פסולה ורואים שהן נרתעו וירתעו גם בעתיד הקרוב מנתינת אמון בחברות חדשות. למרות זאת, המצב כעת אנומלי וככל הנראה תוך שנה שנתיים נצליח לשוב למספר דו ספרתי של הנפקות חדשות בשנה. זה טוב לכלכלה וטוב לשוק ההון.

2. הריבית הגבוהה

עליית הריבית מ-0.1% לפני שלוש שנים ל-4.75% בשיא וכעת 4.5% יוצרת בעיה של ממש לחברות. עבורן החוב מתייקר, ומרביתן חוות בעיות. עליית הריבית פוגעת באפן נרחב  במודל העסקי של חברות היות והוצאות ריבית גבוהות–החברות נוטות ליטול הלוואות גדולות, ועליית הריבית גורמת להן להוציא כסף רב על ריבית.

עליית הריבית מובילה להאטה במרבית התחומים לדוגמא בשוק הנדל"ן. הביקוש יורד כתוצאה מהתייקרות ההלוואות והמשכנתאות. ההיצע יורד כתוצאה מהתייקרות המימון לקבלנים, מה שמוביל לירידה בבנייה חדשה. כתוצאה מכך, פחות קונים פוטנציאליים יכולים להרשות לעצמם לקנות דירות, והיצע הדירות קטן.

3. זה התחיל במהפכה המשפטית

שוק ההון אוהב יציבות. המהפכה המשפטית והמלחמה לא היו מכות קטנות בכנף. זה התחיל בחוסר שקט בשל ההפיכה המשפטית ובבריחת הון שחייבה את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. החשש היה מפגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, ונזק לצמיחה במשק.

כלכלנים רבים טענו שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת ללא איזונים ובלמים חזקים, עלולים להוביל את המדינה לנחשלות כלכלית והתריעו מפני פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית. חברות שונות, אם כי בהיקף קטן, כמו פאפיה גלובל, וויז, סקיי ואחרות הוציאו את הכספים מישראל ,עקב ההפיכה המשטרית. מטריד יותר שלמעלה ממחצית הסטארט אפים הוציאו כספים מכאן.

ההשקעות בהייטק הישראלי צנחו ב-60% ב-2023 לעומת 2022. ההשקעות בארץ הסתכמו בשנה שעבררה ב-7.3 מיליארד דולר - אחרי שיא של 29 מיליארד ב-2021. זו היתה מכה לא צפויה, שהרחיקה את מדדי תל אביב מאלו שבעולם.

4. ונמשיך במלחמה

כאשר התותחים רועמים, לצד המוזות גם ההנפקות משותקות. זמן מלחמה הוא זמן של אי וודאות מבחינות רבות. מאז השביעי באוקטובר ובעצימות רבה גם בימים אלו יש מתח בטחוני עצום שעשוי אפילו להתגלגל למלחמה איזורית. זו בוודאי אינה תקופה טובה להנפקות חדשות שמחייבות קשב ויציבות. המלחמה משפיעה באופן ישיר על חברות רבות והיא חסם משמעותי להנפקות חדשות בעת הזו.

5. הדולר טס ומהווה בעיה לחברות רבות

המלחמה הביאה לכך שהגלגל התהפך והשקל הפך השנה לאחד המטבעות החלשים בעולם כאשר שער דולר הגיע ל 3.8 שקל. זה בניגוד למגמה העולמית והעא נובעת בעיקר מאי הוודאות הכלכלית והאינפלציה הגבוהה כאן.

באופן טבעי עליה בשער הדולר גם מעלה  את האינפלציה, מה שמביא לנזק כפול. דולר גבוה זה רע לחברות רבות במרבית התחומים וכתוצאה מכך לחברות יבוא ולמרבית חברות שמתכננות להנפיק. זה נכון שליצואנים זה דווקא טוב ויש לא מעט חברות כמו אלביט מערכות אלביט מערכות -1.73%  ואל על  אל על 1.3% שמרוויחות מהחלשות השקל וענפים כמו התעשייה הביטחונית, סקטור ההייטק והתרופות, אבל עדיין למרבית החברות זה רע.

6. הצמיחה והורדת הדירוג

להמשך המצב הקיים צפויות להיות השלכות שליליות גם על שנת 2025. הצמיחה צפויה להישאר נמוכה, סביב ה-1%, מה שעדיין מעיד על צמיחה שלילית לנפש, אך הגירעון ימשיך להיות ברמות גבוהות כדי לממן את ההוצאות הביטחוניות. להוצאות אלו תהיינה השלכות שליליות על יחס החוב/תוצר שצפוי לעלות ל-75% ועלול לפגוע עוד בדירוג האשראי של ישראל.

בהקשר הצמיחה במשק, תחזית האוצר לצמיחה בתחילת השנה היתה ל-2.2% בשנת 2024. לצד המשכות הלחימה ועדיין לפני הימים האחרונים בצפון, תחזית הצמיחה השנה ירדה ל-1.1%. גם התחזיות לשנת 2025 כבר אינן מעודדות וזו בוודאי בשורה רעה לחברות שרוצות להנפיק.

7. השקעות בשווקים שמעבר לים

באופן טבעי מצב בטחוני רעוע, אינפלציה גבוהה ונתונים כלכלים חלשים מסיתים את הכספים לשווקים מעבר לים. בעוד שהתשואה במדד הנאסדק ומדד ה-S&P 500 בשנה האחרונה  היו 38% ו-34% בהתאמה הרי שמדד תל אביב 125 עלה ב 9% בלבד.

עשה חכם מי שהשקיע את כספו בבורסות חו"ל כולל במדד הדאקס, הבורסה ההודית, היפנית ומרבית הבורסות באירופה. ברגע שכסף לא זורם לחברות הציבוריות כאן, קל וחומר שלא יהיו הנפקות חדשות. מחזורי המסחר בשפל ובארבעת השנים האחרונות הלכו וירדו. דווקא השנה הן עלו בשיעור זעום של 1.5% למול השפל בשנה שעברה ועדיין שוק ההון בבעיה.

תופעה מדאיגה היא שבשנים האחרונות רוב ההשקעות במניות נמצאות בחו"ל ובסה"כ כמחצית מההשקעות בחו"ל. המגמה היא להזיז עוד יותר את ההשקעות לבורסות העולם כי המוסדיים אומרים שהבורסה המקומית קטנה עליהם. המוסדיים נאלצו להשקיע בחברות פחות טובות על מנת לעודד את ההשקעות כאן ומהעובדה שמרבית הידע והמחקר הוא לחברות בארץ. 

8. משברים ארוכים כמציאות

המלחמה הביאה לנזקים כלכליים משמעותיים לענפים שונים. כך למשל בענף הבניה 80 אלף פלשתינים איבדו משרתם ולא גוייסו אחרים תחתם, מה שהביא להאטה של 40% בענף הבנייה. במצב כזה כמובן שאין יכולת לחברות בניה לבצע הנפקות. יוצאות דופן היו השנה חברת אפי קפיטל ועמרם אברהם שהצליחו לבצע הנפקה. המשברים ואי הוודאות יוצרים סימן שאלה לביצועי חברות ובאווירה כזו קשה לגייס כספים.

אם נוסיף לייצוג המשמעותי של הסקטור הביטחוני בבורסה את הנתח הענק שתופסות מהמדדים חברות הביטוח, הבנקים והנדל"ן–נקבל בורסה ריכוזית וחסרת גיוון. במדדים הגדולים שולטים כמה ענפים ספציפיים, אין ייצוג רב לחברות תעשייה, מסחר או הייטק.

מה הלאה?

קשה לקבוע עדיין אם הגענו לנקודת השפל, ההערכה היא שאנחנו קרוב אליה. זאת כמובן בתנאי שהמלחמה בצפון לא תהפוך למלחמה איזורית. נזקי המלחמה יגדילו באופן משמעותי את הגרעון, יביאו להעלות מיסים, אבל אם יהיה לה סיום יש מספר תנאים שעשויים להתהפך.

ההשקעות בתשתיות ובניה מחדש של מבנים ולעיתים יישובים שלמים עשויה להיטיב עם חברות הבניה והתשתיות. סיום המלחמה יביא בסבירות גבוהה לירידה בריבית ועשוי להחזיר את ישראל למסלול הנכון למול חברות הדירוג הבינלאומיות. גיוס הכסף יהיה קל יותר ובעיקר יותר זול. גם שער הדולר עשוי לרדת ולסייע לחברות רבות.

מרבית האינדיקטורים עשויים להתהפך ולהביא לשינוי מגמה, מה שיביא לשינוי איטי בגל ההנפקות. עבור מרבית החתמים זה יהיה שינוי מרענן וחלופי לשוק חיתומי האג"ח שמשגשג. יש לקוות שהם יזכרו ויפיקו לקחים מההתנהלות לפני שלוש שנים ויבדקו היטב הפעם את המועמדות להנפקה.