אחרי חצי שנה: הרווח של האחים אמיר מהכניסה לשופרסל - 630 מיליון שקל
האחים אמיר, שלומי ויוסי, השלימו לפני קצת יותר מחצי שנה את רכישת השליטה בקמעונאית המזון הגדולה בישראל, שופרסל שופרסל 0% . מאז, הם הספיקו לייצר צמיחה של כ-44% במחיר המנייה, המשקפת רווח של קצת פחות מ-700 מיליון שקל עבורם. הם עשו זאת בין היתר הודות לתהליכי ייעול מהירים ואפקטיביים תוך שהם נהנים מתנאי השוק והמצב במשק, שהיטיב עם מרבית רשתות הקמעונאות הישראליות.
בסוף חודש פברואר הודיעו האחים אמיר על השלמת רכישת השליטה (24.9%) בשופרסל תמורת 1.5 מיליארד שקל. במסגרתה, כל אחד מהאחים רכש מהמוסדיים כ-33.2 מיליון מניות במחיר של 22.58 שקל למניה. מאז, תוך קצת יותר מחצי שנה האמיר מחיר המניה של שופרסל, שנסחרת כעת תמורת 32.57 שקל, המשקף לחברה שווי שוק של כ-8.66 מיליארד שקל. כלומר, מאז תפסו את השליטה רשמו האחים רווח של כ-633 מיליון שקל. נזכיר כי הם שילמו לפז קנס של 100 מיליון שקל שיאפשר להם להתחרות בפרשמרקט אותה הם מכרו לפז. אחרת הם היו מפרים את ההסכם מול פז.
תוכנית ההתייעלות מתחילה להניב פירות
הכניסה של האחים אמיר לשופרסל הגיעה אחרי שנים קשות מאד שעברו על הרשת מאז מכרה דיסקונט השקעות בשנת 2018 את השליטה בה לשורה של מוסדיים, והפכה אותה לחברה ללא גרעין שליטה. בשנת 2021 לאחר שנת שיא בשל משבר הקורונה נכנסה החברה לסחרור ומאבקים בין היו"ר יקי ודמני למנכ"ל איציק אברכהן. המנכ"ל הוותיק אברכהן עזב, רק כדי לחזור בהמשך ולהביא להחלפת הדירקטוריון והיו"ר. אלא שודמני אמר כבר אז שהחברה לא יעילה, והוא צדק. האחים אמיר מצאו ש"הכסף על הרצפה". עזיבות של בכירים וכמה שינויים ארגוניים הובילו לעלייה מהירה ברווחיות.
שופרסל בלי בעל בית לעומת שופרסל עם בעל בית
היעדר גרעין השליטה, והירידה המתמשכת במחיר המניה על רקע חוסר היציבות בהנהלה ואיבוד נתח שוק למתחרות, הפכו את שופרסל ליעד אטרקטיבי להשתלטות עבור שורה של אנשי עסקים וגופים כלכליים, שהגישו בשנים האחרונות למוסדיים הצעה לרכוש את השליטה ברשת. לבסוף היו אלה האחים אמיר שקנו את ליבם ואמונם של הגופים המוסדיים תוך שהם גוברים על הצעות מצד אנשי עסקים אמריקאיים וצביקה ויליגר, בעל השליטה ביבואנית המזון ויליפוד.
- שופרסל: הרווח זינק ב-76% ל-157 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-6.8% ל-3.5 מיליארד; מכפיל הרווח - כ-15
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האחים אמיר, בעלי שופרסל. קרדיט: מורג ביטן
מאז כניסתם קידמו שלומי ויוסי אמיר שורה של צעדי התייעלות שנועדו לשפר את הרווחיות של החברה. אחד מהם הוא ההחלטה למכור את חלקה של שופרסל (49.9%) בחברת התשלומים הדיגיטליים פייבוקס לדיסקונט תמורת 77 מיליון שקל. מהלך שהגיע שלוש שנים בלבד לאחר שנכנסה לעסק המשותף, על רקע ההפסדים הכבדים שהוא הסב לה - מעל 100 מיליון שקל. עוד קודם לכן, קיצצו השניים בהוצאות של פעילות המטה וביטלו את שירותי הייעוץ שקיבלה הרשת ממקינזי, מה שהביא לחסכון של 40 מיליון שקל.
תנאי השוק מיטיבים עם שופרסל
מלבד תוכניות ההתייעלות, האחים אמיר נהנו גם מסביבה עסקית נוחה, שבאה לדיד ביטוי בדוחות הרבעון השני של קמעונאיות המזון, שהציגו בזו אחר זו צמיחה בהכנסות וברווח. זאת בין היתר הודות לעיתוי של חג הפסח, אך לא פחות חשוב מכך שישראלים רבים נשארו בארץ. מה שהביא לעליה בצריכה המקומית והפחתת הקשב של הציבור מעליות המחירים.
שופרסל של האחים אמיר סיימה את הרבעון השני של השנה עם צמיחה של כ-8% בהכנסות שעמדו על 4 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-169 מיליון שקל, זינוק של 131% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. זאת בין השאר הודות לעיתוי של פסח ובשל גידול במכירות בחנויות זהות. אך היא לא לבד גם המתחרות המובילות ויקטורי ויוחננוף רשמו רבעוני חזקים של צמיחה כמעט בכל הפרמטרים התפעוליים.
אם לשפוט על פי נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי של החודשים האחרונים המגמה נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי. במהלך חודש יולי חל גידול של כ-15% בהוצאות הצרכנים ברשתות המזון (ממוצע יומי), כך על פי נתוני שב"א המתפרסמים היום. במהלך החודש הוציאו הצרכנים ברשתות השונות 159 מיליון שקל. בחודש לאחר מכן (אוגוסט) חל גידול צנוע יותר של 6% בהוצאות שעמדו על כ-182 מיליון שקל בממוצע ביום.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- היום בבורסה: הביטוח בצניחה, האם זה ישתנה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
- 16.יובל 12/09/2024 17:21הגב לתגובה זושימו לב שבכניסה שלהם היו הרבה בעיות, למה ככה? בהתחלה למה יוסי יו"ר דירקטוריון? אח"כ למה יו"ר רופא מאיכילוב 3 שעות בשבוע?אחר כך סיפורים על עזיבת בכירים. בסוף התוצאות מדברות. וזה הולך להימשך ככה .
- 15.X 12/09/2024 13:56הגב לתגובה זושופרסל נמצאת במרכזי הערים קרובה יותר לאנשים אנשים לא רוצים לנסוע רחוק ליוחננוף בשביל לחם וחלב... אבל שם בדיוק נמצא המלכודת > על הדרך קונים דברים שלא היתכוונו מלכתחילה...
- 14.יובל 12/09/2024 13:42הגב לתגובה זוהחברה תגיע לשווי של 16 מיליארד שח
- 13.מישו 12/09/2024 13:15הגב לתגובה זואין כמעט מבצעים, הורידו הטבות על המשלוח, המבחר והאיכות צנחו. כל היתרונות שלהם לפח וקיבלנו מהשודדים האלה עוד פרש מרקט.
- 12.דנה 11/09/2024 22:51הגב לתגובה זומדהיםםםםם
- 11.גבריאל 11/09/2024 22:07הגב לתגובה זוברור אם מפטרים עובד של 30 שנה 8 חודשים לפני הפנסיה בטענה שהמשכורת שלו גבוהה 12.000 ברוטו בטח ירויחו מיליונים
- 10.מולייר 11/09/2024 22:01הגב לתגובה זוזה לא רווח תקראו לילד בשמו זה גזל נטו .החזירות זו מחלה חשוכה בעזרת השם תקנו בזה תרופות אמן.
- 9.גלגל מתהפך 11/09/2024 21:17הגב לתגובה זומניות יודעות גם לרדת מהר מאוד.
- 8.אני 11/09/2024 21:13הגב לתגובה זוהרשת הכי יקרה בארץ.
- 7.אסף 11/09/2024 20:59הגב לתגובה זובכמה עלו המחירים ברשת בשנה האחרונה? לדעתי ב-20 אחוז. ובנוסף ביטלו הרבה מההנחות וההטבות עבור הלקוחות. אם כך, חלק מהרווחים הוא על חשבון הלקוחות. אם זה לזמן קצר מילא, אבל לאורך זמן הרבה לקוחות יעזבו
- 6.נו נו אתם מופתעים !!!! הבנקים בארץ הכי ריווחיים בע 11/09/2024 15:35הגב לתגובה זונו נו אתם מופתעים !!!! הבנקים בארץ הכי ריווחיים בעולם יחסית לגודל האוכלוסיה . נו מה אתם מתפלאים שרשתות המזון לא פחות חזיריים מהבנקים . !!!! אותו דבר אני בטוח שרשתות המזון בחו״ל לא מגיעים לרווחים כמו בארץ !!!! ארץ אוכלת יושביה .
- 5.יובל 11/09/2024 14:28הגב לתגובה זוהאחים נוכלים
- 4.גיא 11/09/2024 14:17הגב לתגובה זואם ימכרו ויממשו רווחים על ידי מכירת מניות אז לא תהיה להם שליטה אפקטיבית בחברה...
- 3.העיקר יקר שם בטירוף (ל"ת)עינת 11/09/2024 13:13הגב לתגובה זו
- 2.YL 11/09/2024 13:11הגב לתגובה זואבל עדיין אני נאמן לרשת אושר עד שנוהגת ביושר עם הצרכנים לאורך שנים***בלי קופונים** בלי הגבלה.....בלי תקנה ב 150 ותקבל מוצר בהנחה ובלי שרפת כסף כבדה ביותר על פרסומות ש כנראה הרווחים מחולקים מאחורי הגב**כנראה שעדיין יש עודף של חולצות לבנות ברשת ...אם כל הדברים האלו ישתנו בטוח ירדו המחירים ל טובת הצרכנים
- 1.שאול 11/09/2024 12:31הגב לתגובה זולמרות שהמנכ"ל הקודם חשב שהוא יחיד סגולה ולמרות שגם ביבי בטוח שהוא שליח אלוהים עלי אדמות מסתבר שתמיד יש אלטרנטיבות טובות יותר . לגבי ביבי חייבים להעיף את הפצע המוגלתי הזה .

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון
חברת אוגווינד אוגווינד 0% עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.
עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.
החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.
בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו
על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר ה"נסתר"
בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של
ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.