אייל חנקין מנכל עזריאלי
צילום: עופר חגיוב
דוחות

עזריאלי: ה-NOI עלה ב-5% - 553 מיליון שקל; חנקין עוזב את תפקיד המנכ"ל

הרווח הנקי ירד בשל רווחי שערוך שנקבמו ברבעון המקביל אשתקד לפני מכירת קומפאס. שיעור התפוסה בקניונים נותר גבוה; אייל חנקין 
איציק יצחקי |

ה-NOI של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 1.22% הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-553 מיליון שקל - זאת לעומת כ-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של כ-1%, שנובע ממכירת חברת השרתים הקנדית קומפאס, לפי שווי של 5.7 מיליארד דולר (ה-NOI של קומפאס ברבעון המקביל הסתכם בכ-32.5 מיליון שקל, ב-NOI בנטרול פעילותה יש גידול של 5%) - כך עולה מהדוחות הכספיים.

ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-379 מיליון שקל לעומת כ-342 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-11%. סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-419 מיליון שקל לעומת כ-357 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-17%.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון לכ-156 מיליון שקל לעומת כ-418 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת מרווחי שערוך של כ-491 מיליון שקל אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד לעומת כ-65 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הרווח הכולל הסתכם ברבעון לכ-413 מיליון שקל לעומת כ-512 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שיעור התפוסה הממוצע (בנטרול נכסים באכלוס) במגזר הקניונים עמד על 99%, במגזר המשרדים בישראל עמד על 98%, ובדיור המוגן עמד על 97%. הפדיונות ברבעון השני עלו ב -10% לעומת רבעון מקביל אשתקד, וב-8% בתקופה שבין מרץ ליוני לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בחודש יולי עלו הפדיונות ב-14% לעומת יולי 2023. 

לקבוצה מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. יחד עם מניות בנק לאומי, סך המזומנים ושווה המזומנים וני"ע סחירים של הקבוצה הינו בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה למעלה מ-1.8 מיליארד שקל בהנפקת נע"מ, הרחבת סדרה ז' והנפקת סדרה חדשה (ט').

עוד נתונים מרכזיים מהדוח: החוב נטו הסתכם בכ-20 מיליארד שקל, שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה הסתכם בכ-46.7 מיליארד שקל, יחס ההון העצמי למאזן עמד על 44%, ויחס חוב נטו למאזן של כ-38%. כמו כן, לקבוצה נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-34 מיליארד שקל.

 

אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "אנו מסכמים רבעון טוב נוסף עם המשך עליה ב-NOI מנכסים זהים וצמיחה דו ספרתית משמעותית ב-FFO שרשם שיא רבעוני. תוצאות אלו מבטאות היטב את עוצמתה של הקבוצה, נוכח התקופה המאתגרת במשק. הביזור העסקי, איכות הנכסים והניהול המוקפד שלנו מאפשרים את מיצוי הפוטנציאל, גם על רקע סביבה גיאופוליטית המתאפיינת בחוסר יציבות, המשך מצב מלחמה ואתגרי מאקרו לא פשוטים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"הפעילות בתחום המשרדים ממשיכה להציג תוצאות טובות תוך שמירה על תפוסות גבוהות. אנו מזהים התעוררות מצד שוכרים פוטנציאלים ופועלים לממש את ההזדמנויות השונות. קניוני הקבוצה הציגו צמיחה בכל הפרמטרים והמשך עליה בפדיונות. תחום ה-Data Centers ממשיך לצבור תאוצה ותרומתו לתוצאות גדלה באופן עקבי. התוצאות טרם כוללות חלק מהחוזים המשמעותיים עליהם חתמנו, אשר צפויים לתרום באופן משמעותי לביצועי הקבוצה כבר במהלך השנה הקרובה. אנו ממשיכים לאתר ולזהות הזדמנויות רבות בתחום זה, ופועלים במרץ למימושן.

 

"כקבוצה יזמית הנחושה לממש את אסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלה, אנו ממשיכים בתנופת הייזום, וזאת על בסיס הבטחון הרב שלנו שהמשק הישראלי יצלח את אתגרי המציאות הנוכחית והאמונה בעוצמתה של הכלכלה המקומית בראייה עתידית".

המנכ"ל יעזוב ויתמקד בפעילות הדאטה סנטרטס

לצד פרסום הדוחות, הודיעה החברה, כי אייל חנקין, המשמש כיום כמנכ"ל החברה צפוי להתמנות למנהל של גרין מאונטן, חברה זרה בשליטה מלאה של הקבוצה, אשר בסיסה באנגליה ואשר מרכזת את החזקות קבוצת עזריאלי בתחום ה-Data Centers.   

יו"ר קבוצת עזריאלי, דנה עזריאלי: "אני נרגשת לעדכן בדבר המינוי הצפוי של אייל כמנכ"ל החברה תחתיה תרוכז כלל פעילות ה-Data Centers  של הקבוצה. אייל מנהל בקבוצת עזריאלי מזה 15 שנים, מהן 8 שנים כמנכ"ל חברת הבת סופרגז ו-7 שנים כמנכ"ל קבוצת עזריאלי. אייל צבר מומחיות וניסיון רב בתחום במהלך כהונתו כמנכ"ל הקבוצה, הוביל בהצלחה ופיקח על ביצוע השקעות הקבוצה בתחום ופיתוח מגזר הפעילות - אשר הפך, בפרק זמן קצר, למנוע צמיחה משמעותי של הקבוצה, לצד מנועי הצמיחה האחרים בתחומי הנדל"ן המניב בישראל.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.