עזריאלי: ה-NOI עלה ב-5% - 553 מיליון שקל; חנקין עוזב את תפקיד המנכ"ל
ה-NOI של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 2.16% הסתכם ברבעון השני של השנה בכ-553 מיליון שקל - זאת לעומת כ-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של כ-1%, שנובע ממכירת חברת השרתים הקנדית קומפאס, לפי שווי של 5.7 מיליארד דולר (ה-NOI של קומפאס ברבעון המקביל הסתכם בכ-32.5 מיליון שקל, ב-NOI בנטרול פעילותה יש גידול של 5%) - כך עולה מהדוחות הכספיים.
ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-379 מיליון שקל לעומת כ-342 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-11%. סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-419 מיליון שקל לעומת כ-357 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-17%.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון לכ-156 מיליון שקל לעומת כ-418 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת מרווחי שערוך של כ-491 מיליון שקל אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד לעומת כ-65 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הרווח הכולל הסתכם ברבעון לכ-413 מיליון שקל לעומת כ-512 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שיעור התפוסה הממוצע (בנטרול נכסים באכלוס) במגזר הקניונים עמד על 99%, במגזר המשרדים בישראל עמד על 98%, ובדיור המוגן עמד על 97%. הפדיונות ברבעון השני עלו ב -10% לעומת רבעון מקביל אשתקד, וב-8% בתקופה שבין מרץ ליוני לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בחודש יולי עלו הפדיונות ב-14% לעומת יולי 2023.
- עזריאלי: ה-NOI עלה ב-28% ל-630 מ' שקל ברבעון
- עזריאלי: ה-NOI ברבעון עלה ב-10% ל-586 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקבוצה מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. יחד עם מניות בנק לאומי, סך המזומנים ושווה המזומנים וני"ע סחירים של הקבוצה הינו בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה למעלה מ-1.8 מיליארד שקל בהנפקת נע"מ, הרחבת סדרה ז' והנפקת סדרה חדשה (ט').
עוד נתונים מרכזיים מהדוח: החוב נטו הסתכם בכ-20 מיליארד שקל, שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה הסתכם בכ-46.7 מיליארד שקל, יחס ההון העצמי למאזן עמד על 44%, ויחס חוב נטו למאזן של כ-38%. כמו כן, לקבוצה נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-34 מיליארד שקל.
אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "אנו מסכמים רבעון טוב נוסף עם המשך עליה ב-NOI מנכסים זהים וצמיחה דו ספרתית משמעותית ב-FFO שרשם שיא רבעוני. תוצאות אלו מבטאות היטב את עוצמתה של הקבוצה, נוכח התקופה המאתגרת במשק. הביזור העסקי, איכות הנכסים והניהול המוקפד שלנו מאפשרים את מיצוי הפוטנציאל, גם על רקע סביבה גיאופוליטית המתאפיינת בחוסר יציבות, המשך מצב מלחמה ואתגרי מאקרו לא פשוטים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"הפעילות בתחום המשרדים ממשיכה להציג תוצאות טובות תוך שמירה על תפוסות גבוהות. אנו מזהים התעוררות מצד שוכרים פוטנציאלים ופועלים לממש את ההזדמנויות השונות. קניוני הקבוצה הציגו צמיחה בכל הפרמטרים והמשך עליה בפדיונות. תחום ה-Data Centers ממשיך לצבור תאוצה ותרומתו לתוצאות גדלה באופן עקבי. התוצאות טרם כוללות חלק מהחוזים המשמעותיים עליהם חתמנו, אשר צפויים לתרום באופן משמעותי לביצועי הקבוצה כבר במהלך השנה הקרובה. אנו ממשיכים לאתר ולזהות הזדמנויות רבות בתחום זה, ופועלים במרץ למימושן.
"כקבוצה יזמית הנחושה לממש את אסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלה, אנו ממשיכים בתנופת הייזום, וזאת על בסיס הבטחון הרב שלנו שהמשק הישראלי יצלח את אתגרי המציאות הנוכחית והאמונה בעוצמתה של הכלכלה המקומית בראייה עתידית".
המנכ"ל יעזוב ויתמקד בפעילות הדאטה סנטרטס
לצד פרסום הדוחות, הודיעה החברה, כי אייל חנקין, המשמש כיום כמנכ"ל החברה צפוי להתמנות למנהל של גרין מאונטן, חברה זרה בשליטה מלאה של הקבוצה, אשר בסיסה באנגליה ואשר מרכזת את החזקות קבוצת עזריאלי בתחום ה-Data Centers.
יו"ר קבוצת עזריאלי, דנה עזריאלי: "אני נרגשת לעדכן בדבר המינוי הצפוי של אייל כמנכ"ל החברה תחתיה תרוכז כלל פעילות ה-Data Centers של הקבוצה. אייל מנהל בקבוצת עזריאלי מזה 15 שנים, מהן 8 שנים כמנכ"ל חברת הבת סופרגז ו-7 שנים כמנכ"ל קבוצת עזריאלי. אייל צבר מומחיות וניסיון רב בתחום במהלך כהונתו כמנכ"ל הקבוצה, הוביל בהצלחה ופיקח על ביצוע השקעות הקבוצה בתחום ופיתוח מגזר הפעילות - אשר הפך, בפרק זמן קצר, למנוע צמיחה משמעותי של הקבוצה, לצד מנועי הצמיחה האחרים בתחומי הנדל"ן המניב בישראל.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
