מה יהיו הרווחים של הבנקים בדוחות הקרובים ומה התשואה הצפויה במניות שלהם?
אתם משקיעים המון בניות בנקים. המניות האלו נמצאות במשקל מאוד גדול בפנסיה, בגמל, בהשתלמות, בקרנות נאמנות, בפוליסות חיסכון. הגופים המוסדיים אוהבים את המניות האלו שמספקות תשואה טובה ביחס לסיכון; ואכן, השקעה בבנקים התבררה בעשור החולף כהשקעה נהדרת. מדד מניות הבנקים עלה יותר מרוב המדדים שאתם חושבים עליהם, אולי חוץ מהנאסד"ק וה-S&P 500.
עדכון -
> הרווח הנקי של בנק הפועלים: 2.23 מיליארד שקל. התשואה להון - 16.4%.
> בנק לאומי: רווח של - 2.3 מיליארד שקל; תשואה של 16% על ההון.
> מזרחי טפחות - תשואה על ההון של 20%
> דיסקונט: רווח של 1.04 ותשואה להון של 14.1%
הבנקים הרוויחו כ-7.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון וצפויים להרוויח כ-7 מיליארד ברבעון השני (ללא הוצאות והכנסות חד פעמיות). בנק לאומי עדכן לאחרונה כי הוא ימחוק ברבעון השני 550 מיליון שקל מההשקעה בוואלי בנק האמריקאי ובכך יירד הרווח ב-25%-30%. הבנק בעצם סיפק בעקיפין את תחזית הרווח לפני ואחרי המחיקה, כשלפני המחיקה מדובר על 1.83 מיליארד שקל עד 2.2 מיליארד שקל ואחרי המחיקה על בין 1.35 ל-1.6 מיליארד שקל.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה ירוויחו הבנקים ברבעון השני
הרווח לפני המחיקה מבטא תשואה על ההון של 13.5%-15.5%, זו תשואה מרשימה בדומה למה שהיה ברבעון הראשון וזו אינדיקציה לתוצאות של הבנקים שיתפרסמו בימים הקרובים. למרות המלחמה, למרות אי הוודאות, הבנקים בקצב רווחים פנומנלי כשהסיבה היא מרווח גבוה על הריבית. הבנקים הם עסק מאוד פשוט, המודל העסקי הוא קבלת מקור מימון זול מהציבור דרך פיקדונות ומנגד מתן הלוואות לציבור בריבית גבוהה. כשאיציק מקבל על הפיקדון בבנק ריבית של 4% ותומר לוקח הלוואה ב-9%, הבנק שהוא בעצם מתווך, מרוויח את ההפרש - 5%.
נתון חשוב נוסף בדוחות הבנקים הוא הפסדי האשראי שמבטאים את הערכת הבנק ביחס לחובות-מימון שלא ייפרעו. מסתבר שלמרות המצב הביטחוני וההאטה הכלכלית, שיעור ההפרשות נמוך במיוחד.
הבנקים חיים תחת רגולציה הדוקה, אבל להבדיל משווקים אחרים זו רגולציה תומכת - הרציונל של הרגולציה הזו הוא לשמור על יציבות הבנקים,וכדי לשמור על יציבות הבנקים מונעים תחרות אמיתית ודואגים לרווחיות ורווחים בשמיים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לא היה קורה כלום אם הבנקים היו מרוויחים תשואה של "רק" % או 10%. בהוראה של שתי שורות המפקח על הבנקים והנגיד היו יכולים לעשות זאת, ובכך להעביר את הרווחים המוגזמים לציבור. מספיק שהיו דואגים למרווח סביר (מגבילים את המרווח הקיים), או מחייבים ריבית סבירה על פיקדונות ועו"ש, אבל הם מעדיפים את רווחת הבנקים מרווחת הציבור. נכון, בנקים זה עסק והם צריכים להרוויח, אבל לא תשואה שכל טייקון, איש עסקים, בעלים ומנכ"ל יכול לחלום עלייה, במיוחד בהינתן הסיכון הקטן.
מה התשואה הצפויה בבנקים?
למשקיעים זה טוב - בנקים מספקים תשואות פנומנליות על ההון העצמי וזה מתורגם לתשואות אפילו טובות יותר על השווי. ברגע שהשווי נמוך יותר מההון העצמי, הרווח ביחס לשווי גבוה מהרווח ביחס להון והתשואה שמבטאים הרווחים עולה. התשואה הזו היא סוג של אינידקציה לתשואת המשקיע בטווח הבינוני-ארוך.
אם השווי עולה על ההון אז התשואה על השווי כמובן נמוכה מהתשואה על ההון. הנה סיכום הנתונים על הבנקים והתשואות על השווי שנעות בין 13.5% ל-17.3%.
הדוחות מתחילים היום
הדוחות של הבנקים יתפרסמו החל מהיום ובימים הקרובים, הנה תזכורת לרבעון הקודם -בנק לאומי סיים את הרבעון הראשון עם רווח של כ-2.8 מיליארד שקל, ותשואה להון של 20.2%. גם בנטרול רווח הון של כ-630 מיליון שקל בשל מכירת מבנה המטה בת"א, מדובר ברווח של כ-2.2 מיליארד המהווה תשואה של כ-14% על ההון. בנק הפועלים, הציג אמנם רווח נמוך יותר אך סיים עם תשואה להון דומה של 14.6%.
נתון חשוב נוסף הוא ההפרשות להפסדי אשראי. בנק לאומי סיים את הרבעון האחרון עם הפרשות של 222 מיליון שקל, ירידה של כ-45% ביחס לכ-406 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנק הפועלים אף רשם ברבעון הראשון הכנסה להפסדי אשראי של 14 מיליון שקל, לעומת הוצאה להפסדי אשראי של 185 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות אלו צפויות להמשיך לרדת גם ברבעון השני, ולתרום לרווחיות של הבנקים.
- 4.יחיאל 14/08/2024 09:08הגב לתגובה זומניית לאומי כול הכבוד בדרך החיובית
- 3.הבנקים תמיד ירוויחו. 14/08/2024 07:31הגב לתגובה זונפילה של הבנקים תבשר את קץ המדינה. החמצן ייפסק, והמדינה תהיה במוות קליני.אפילו בשנת 1983 לא נתנו להם ליפול. אז הממשלה התערבה והצילה אותם.
- 2.מה זה "בנק ישראל יגביל את המרווח"?? קומוניזם? (ל"ת)אבישלום 14/08/2024 07:29הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 14/08/2024 07:18הגב לתגובה זוכלל ביטוח היא דוגמא לחברה עם פוטנציאל הכוללת הנהלה גרועה וחובבנית שמסכנת את המשקיעים והחוסכים. והשאלה איפה המפקח על הביטוח?אולי הוא ממתין שכלל ביטוח תהיה "הסמה 2" ?נראה דמיוני? ממש לאשומר כספו ירחק
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
