
דיסקונט: רווח של 1.04 ותשואה להון של 14.1%
בנק דיסקונט דיסקונט -1.03% מסכם את הרבעון השני עם רווח נקי של כ-1.04 מיליארד שקל ותשואה להון של 14.1%.
הכנסות הבנק מריבית עמדו במהלך הרבעון השני של 2024 על כ-5.63 מיליארד שקל, גידול של כ-5.5% ביחס לכ-5.33 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשם בנק רווח נקי של כ-1.04 מיליארד שקל, ירידה של כ-12% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווחי הבנק נבע בין היתר מגידול בהוצאות הריבית וכן בהפרשה גדולה יותר להוצאות בגין הפסדי אשראי.
סך ההון של הבנק הסתכם בסוף הרבעון בכ-31.1 מיליארד שקל, גידול \של 6.5% לעומת 29.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון ברבעון השני של השנה הגיעה לשיעור של 14.1%, לעומת 14.6% ברבעון הראשון של השנה, ו-18% ברבעון המקביל אשתקד.
מתוך דוחות דיסקונט
ברבעון השני של השנה נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 258 מיליון שקל גידול בשיעור של 214.6% לעומת הוצאות של 82 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, ולעומת 312 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ביחס לרבעון הראשון של השנה נובע מעליה בהפרשה הקבוצתית וגידול בתיק האשראי. בבנק מציינים כי ההפרשה הינה שמרנית יותר בעקבות התקופה המורכבת בה ניתן האשראי. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון השני של שנת 2024 על 0.38%. שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מיתרת האשראי לציבור עמד בסוף הרבעון על 1.53%.
האשראי לציבור עמד על כ-268 מיליארד שקל, עליה של כ-3.7% לעומת 259 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי הבנק צמיחת האשראי המתונה מגיע על רקע ההאטה הכלכלית, המותאמת להיקף הביקושים במשק.
פיקדונות הציבור הסתכמו ב-303 מיליארד שקל, גידול של 1.9% לעומת 298 מיליארד ששקל ברבעו המקביל אשתקד.
אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "התוצאות משקפות את איתנותה וחוסנה הפיננסי של הקבוצה, עם שיפור בנתוני המאזן וצמיחה בפעילות הליבה, בהתאם לתוכנית האסטרטגית.
לאחרונה הובלנו מהלכים מבניים בקבוצה - בהם צירוף משקיע לפעילות הבנקאית בניו יורק ורכישת מלוא הבעלות בפייבוקס. אני בטוח כי צעדים אלו יוסיפו להשבחת הקבוצה וישיאו ערך ללקוחותינו. בתוך כך, אנו פועלים לעדכון והתאמת התוכנית האסטרטגית אותה נתחיל לממש בשנה הקרובה, תוך מתן מענה להזדמנויות ואתגרי העתיד".
הבנקים הישראלים - חכמים על הישראלים, נכשלים בארה"ב
אתמול הודיע הבנק כי הוא מוכר כ-15% מבנק דיסקונט ניו יורק לקרן גלטין פוינט האמריקאית בתמורה ל-150 מיליון דולר. מדובר בעסקה שמבטאת הפסד של כ-240 מיליון דולר. הבנק האמריקאי רשום בספרי בנק דיסקונט ב-1.24 מיליארד דולר, והוא נמכר לפי שווי של 1 מיליארד דולר. הפסד של 240 מיליון דולר ובתרגום לשקלים כ-900 מיליון שקל זה מעל 3% מההון העצמי של בנק דיסקונט וקרוב ל-5% מהשווי של הבנק, זה משמעותי מאוד. זה הפסד כלכלי אמיתי. הבנק ינסה לשחק עם הרישום החשבונאי, אבל יש כאן מכירה מתחת לרשום בספרים, יש כאן עסק שנחשב בעבר לזרוע חשובה מאוד בדיסקונט וכעת מסתבר שהיא לא שווה את שוויה בספרים כשביצועים בתקופה האחרונה חלשים.
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.

מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש
ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.
לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.
מבט עומק על המדד
חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי
הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.
במילים אחרות, המשקיעים
קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה
המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר
על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.