איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין
ניתוח

הבנקים הישראלים - מצליחים בארץ, נכשלים בארה"ב; הסיפור של דיסקונט

דיסקונט מקבע הפסד של 900 מיליון שקל במכירת נתח מהפעילות בניו יורק. גם לאומי הפסיד בארה"ב - הבנקים הישראלים לא יודעים להרוויח כשיש תחרות אמיתית
איתן גרסטנפלד | (6)

בנק דיסקונט דיסקונט 0.03% מוכר 15% מבנק דיסקונט ניו יורק לקרן גלטין פוינט האמריקאית בתמורה ל-150 מיליון דולר. מדובר בעסקה שמבטאת הפסד של כ-240 מיליון דולר. הבנק האמריקאי רשום בספרי בנק דיסקונט ב-1.24 מיליארד דולר, והוא נמכר לפי שווי של 1 מיליארד דולר.

 אבי לוי, מנכל דיסקונט - מרוויח על הישראלים, מפסיד על האמריקאיים    (קרדיט: ישראל הדרי)

הפסד של 240 מיליון דולר ובתרגום לשקלים כ-900 מיליון שקל זה מעל 3% מההון העצמי של בנק דיסקונט וקרוב ל-5% מהשווי של הבנק, זה משמעותי מאוד. זה הפסד כלכלי אמיתי. הבנק ינסה לשחק עם הרישום החשבונאי, אבל יש כאן מכירה מתחת לרשום בספרים, יש כאן עסק שנחשב בעבר לזרוע חשובה מאוד בדיסקונט וכעת מסתבר שהיא לא שווה את שוויה בספרים כשביצועים בתקוםה האחרונה חלשים.

 

הבנקים הישראלים - חכמים על הישראלים, נכשלים בארה"ב

ההפסד של דיסקונט מהעסקה הזו אומנם גדול ומשמעותי, אבל הוא קטן ביחס לרווחים השוטפים של הבנק בישראל - על הישראלים. הבנקים מרוויחים על הישראלים סכומי עתק, דיסקונט ידווח על רווח באזור המיליארד שקל ברבעון השני, כל מערכת הבנקאות תרוויח מעל 7 מיליארד שקל ברבעון. מדובר על סכומים מפלצתיים, שערורייתיים. בארץ הם מצליחים להרוויח כי הפיקוח על הבנקים דואג ושומר עליהם, הוא רוצה ביציבות של הבנקים ודואג שהם יהיו מאוד רווחיים. בארה"ב - אף אחד לא דואג להם, זה עסק תחרותי, אמיתי.

גם לאומי נפל בהשקעה בבנק בארה"ב.  לאומי מחזיק ב-14.2% מוואלי בנק, אותם קיבל עם מיזוג לאומי ארה"ב בתוך הבנק האמריקאי לפני כשנתיים וחצי. הבנק האזורי ירד בפעילות וגם בוול סטריט מאז המיזוג כשבדרך לאומי מוחק כ-1.6 מיליארד שקל. גם בשביל לאומי זה כסף יחסית קטן לעומת קצב רווחיו שעולה על 8 מיליארד שקל בשנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גלטין תמנה דירקטור בדיסקונט ניו יורק

גלטין תצרף לדירקטוריון דיסקונט ניו יורק את מת'יו בוטיין, מנהל ומייסד הקרן. גלטין, נזכיר, החזיקה בהפניקס ומכרה את החזקתה בחודש שעבר. במקביל לעסקה, אמר מנכ"ל דיסקונט אבי לוי "מדובר ביוזמה אסטרטגית משמעותית עבור דיסקונט ניו יורק. המוניטין והניסיון הרב של גלטין פוינט קפיטל בשוק האמריקאי יתרמו באופן משמעותי לצמיחת דיסקונט ניו יורק".

דיסקונט ניו יורק שמנוהל על ידי זיו בירון, פועל בבנקאות מסחרית, בנקאות פרטית מקומית ובינלאומית.  הבנק הרוויח בחצי שנה כ-37 מיליון דולר והונו כ-1.24 מיליארד דולר.

בנק דיסקונט דיווח כי העסקה תסב הפסד של 140 עד 190 מיליון שקל, אך זה בשל רישום חשבונאי שמתחמק מההפסד הכלכלי של ה-900 מיליון שקל. בפועל, ההפסד שנקבע בעסקה הזו הוא ההפרש בין השווי בספרים לשווי בעסקה שכאמור מבטא כ-900 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דובי שור 16/08/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן רשויות המס באמריקה האשימו את לאומי ופועלים בעבירות מס לכאורה וקנסו אותם במיליארדי שקלים בארץ לא בודקים לא שואלים והכל עובר ומותר לכאורה
  • 5.
    לחמניה 15/08/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי הפריש לירידת ערך כ 1.6 מיליארד שקל ובאותה תקופה הרוויח כ 16 מיליארד שקלים. לאומי עדיין מחזיק בואלי בנק ולכן לא מן הנמנע שלא יהיה הפסד בפועל כדאי גם ללמוד על הדרך בה לאומי הפך לבעל מניות בואלי בנק, נראה לי שהבנק רק הרוויח מהמהלך הזה.
  • 4.
    שי 15/08/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
    מערכת ביזפורטל, כתבתי תגובה הבוקר. משום מה לא פירסמתם אותה כי הנתונים והמידע מפריכים את הכתבה. חבל
  • 3.
    סיפור פשוט 15/08/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
    בארה'ב יש תחרות קשה בענף הבנקאות, ולכן הבנקים הישראלים נכשלים. בנק ישראל הוא ראש סינדיקט הבנקים, דואג לריווחיות הבנקים על חשבון הציבור הנעשק.
  • 2.
    ZED 15/08/2024 08:34
    הגב לתגובה זו
    ל. כל מטאטא יורה. הכי קל להרוויח כשאין תחרות אמיתית והמפקח על הבנקים שומר עליך חבל שאי אפשר להביא בנקים גדולים מחול שיתנו תחרות לבנקים הישראליים.
  • 1.
    אבגד 15/08/2024 07:28
    הגב לתגובה זו
    ולא קופה רושמת בחסות חוקיים מונופוליסטיים . לא צריך הרבה שכל להרוויח על אזרחי ישראל. כאשר בנק(ולא מעט עסקים), יוצאים לעשות ביזנס ומגלים שאין פריירים.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.