אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי

אלפרד אקירוב רוכש מניות כלל - השקעה פיננסית או הצהרת כוונות?

רוי שיינמן | (3)

מניית כלל התממשה בחודשיים בכ-15% במקביל לחולשה במניות הביטוח, והגיעה לשווי של 4.4 מיליארד שקל כמחצית מהונה העצמי. כלל שרכשה את מקס לפני שנה, מרוויחה בקצב של כ-600 מיליון שקל.

על רקע הירידה, אלפרד אקירוב רוכש מניות כלל בסכום של כ-12 מיליון שקל. זו הבעת אמון במחיר הנוכחי. אקירוב הוא בעל המניות העיקרי בחברה עם החזקה בשווי של כ-630 מיליון שקל. אקירוב עם החזקה של 14.45 בכלל כשבעבר הוא ניסה להפוך לבעל השליטה בכלל, ואף ניסה למנוע בעבר את רכישת מקס. הוא כשל, כשהדירקטוריון נתן ליורם נוה המנכ"ל להשלים את העסקה. במקביל הוא לא קיבל את האישור לרכישת מניות נוספות בשל חשש מהפרה של חוק הריכוזיות.  אבל, אולי אקירוב לא אמר את המילה האחרונה.

ניתן להתגבר על חוק הריכוזיות אם עושים את העסקה במתכונת שונה, והרכישה האחרונה מעידה על הערכתו שהמחיר הנוכחי אטרקטיבי. בכל מקרה, נראה שבשלב זה מדובר בהשקעה פיננסית, כדי לעבור לשלב הבא הוא צריך אישור של הרשויות ולבנות את הרכישה בצורה אחרת, שלא ברור אם זה אפשרי מבחינתו. 

 

כך או אחרת, לאחרונה פרסמה כלל דוחות טובים יחסית. כלל החזקות  כלל עסקי ביטוח 0% הרוויחה ברבעון הראשון של שנת 2024 הסתכם בכ-164 מיליון שקל לאחר מס, לעומת הפסד של כ-102 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה רווח לפני מס בגין תחומי הביטוח והחיסכון  של 136 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-65 מיליון שקל אשתקד.

סך הרווח בגין מגזר כרטיסי אשראי לפני מס, הסתכם ברבעון הראשון 2024 בכ-93 מיליון שקל (ברבעון המקביל אשתקד לא נכלל מגזר זה בתוצאותיה של החברה). סך ההון המיוחס לבעלי המניות של החברה ב-31.03.2024 הסתכם בכ-8.74 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-8.58 מיליארד שקל ב-31.12.2023, גידול של כ-2%.

"ברבעון הראשון של שנת 2024, החברה מציגה לראשונה באופן מלא, את תוצאות המהלך האסטרטגי שביצעה", אמר אז יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים. "סך הרווח בגין תחומי הביטוח והחיסכון לפני מס הוכפל והסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בכ-136 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-65 מיליון שקל אשתקד. ברבעון זה, נרשם שיפור ברווח החיתומי בענפי ביטוח כללי, וכן ברווחיות פעילות הגמל והפנסיה מול התקופה המקבילה אשתקד. מגזר כרטיסי האשראי הרוויח ברבעון כ-93 מיליון שקל לפני מס. Max המשיכה ברבעון זה להציג צמיחה בליבת פעילותה - תיק האשראי, מספר הכרטיסים הפעילים ומחזורי העסקאות, על אף השפעות מלחמת חרבות ברזל. 

"דיברנו ברבעונים קודמים שאנחנו מצפים לסדר גודל של 150 מיליון שקל רווח נורמטיבי ברבעון, ואת הרבעון הראשון אנחנו מסכמים עם 164 מיליון שקל. ועדיין, זה לא שהכל חזר לשגרה. אנשים עדיין לא טסים לחו"ל באותם היקפים, אז זה משפיע גם על התוצאות של מקס וגם על התוצאות שלנו בביטוח נסיעות לחו"ל. גם המשק עדיין לא חזר לתפקוד מלא אז בהחלט יש עוד למה לצפות. הכפלנו את הרווח בתחומי הביטוח, ומקס מציגה תוצאות דומות לרבעון המקביל על אף המצב של המלחמה. אנחנו גם מסתכלים ימינה ושמאלה ואנחנו רואים איך אנחנו סוגרים את הפער מהמתחרים. זה רבעון שמראה את הפעולות החשובות שעשינו, אבל הוא גם מראה כמה זה מורכב בהינתן התיק ההיסטורי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אקירוב 09/06/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות,תמיד! הוא קונה כלל ואני אחריו לא שככ היא כ"כ מיוחדת בשלב זה
  • משקיע כלל ביטוח 09/06/2024 11:02
    הגב לתגובה זו
    זה זול. אקירוב לא קונה סתם.
  • 1.
    מבין 09/06/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
    נתנו הלוואות במיליארדים למי שאין לו והכל יתפוצץ
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.