המלחמה ריסקה את הרווח של אשטרום; ההכנסות ירדו ב-11%
קבוצת אשטרום אשטרום קבוצה 0.9% רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות שהסתכמו בכ-1.11 מיליארד שקל, לעומת כ-1.25 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2023 - ירידה של 11.2%. לדברי החברה, עיקר הקיטון בהיקף ההכנסות נבע מהשפעותיה הישירות והעקיפות של מלחמת חרבות ברזל על פעילות הקבוצה, לרבות סביבת הריבית שנותרה גבוהה, ומיוחס בעיקר למגזר יזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר), למגזר הקבלנות בישראל ולמגזר התעשייה. זאת, בקיזוז חלקי עם גידול בהכנסות בפעילות החברה בחו"ל באמצעות אשטרום אינטרנשיונל.
הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הראשון של 2024, הסתכם בכ-222 מיליון שקל (כ-20% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של כ-263 מיליון שקל (כ-21% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-153 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 32% שעיקרה נובעת מהירידה ברווח הגולמי, כאמור בעיקר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל.
הרווח הנקי של קבוצת אשטרום ברבעון הראשון של 2024 הסתכם בכ-6.4 מיליון שקל לעומת רווח נקי כ-49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - צניחה של 87%. הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-5.6 מיליון שקל לעומת רווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר העבודות של הקבוצה מסתכם בכ-8.8 מיליארד שקל הכולל עבודות בהיקף של כמיליארד שקל, העתידות להתקבל במהלך השנים 2025-2024 מחברות הקבוצה.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ-257 מיליון שקל. בקופת הקבוצה והחברות הבנות שלה, על פי המאזן המאוחד, מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-1.78 מיליארד שקל. ההון העצמי של הקבוצה, נכון ליום 31 במרץ 2024, מסתכם בכ-4.98 מיליארד שקל (מתוכו הון בסך של כ-4.7 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות).
- אשטרום: עליה של 8% בהכנסות, ה-EBITDA גדל בכ-6% ל-184 מיליון שקל
- BG BOND חונכת מפעל חדש לחומרי בנייה בבית גוברין כחלק מהמעבר לייצור כחול-לבן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קבוצת אשטרום ירדה ב-21% מתחילת השנה למחיר של 47.1 שקל ושווי שוק של 4.77 מיליארד שקל.
רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום: "ברבעון הראשון של שנת 2024 למרות השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על פעילות המשק הישראלי, ידעה קבוצת אשטרום לבצע את ההתאמות הדרושות ולשמור על רמת הרווחיות הגולמית של הקבוצה, אשר בצירוף פיזור הפעילויות של הקבוצה, הפריסה הגיאוגרפית שלה, וחוסנה הפיננסי, המתבטא בין היתר ביתרות מזומנים ובמסגרות אשראי בלתי מנוצלות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, מאפשרים לקבוצה להתמודד בצורה טובה גם במהלך תקופה מאתגרת זו. אנו ממשיכים לפעול בצורה מושכלת, תוך ניהול סיכונים מחושב והמשך קידום הפעילות במגזרים העסקיים המגוונים של הקבוצה".
- 2.האם הרווחים נפגעו ״בגלל מלחמות ברזל״ ? או בגלל הרי 27/05/2024 21:18הגב לתגובה זוהאם הרווחים נפגעו ״בגלל מלחמות ברזל״ ? או בגלל הריבית??
- 1.זה כמובן כי מכירות הנדל"ן בשמיים ועוד עולות. חחח. (ל"ת)מתווך, ת"א 27/05/2024 20:45הגב לתגובה זו

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
