מצד אחד שוק ההון המקומי הצליח להתמודד במידה מסוימת עם האתגרים האדירים שהביאה עמה המלחמה, ורשם לא מעט הישיגם, אך מצד שני הבריחה של המשקיעים הזרים והדומיננטיות של המוסדיים מדירה שינה מעיניו של

יושב ראש רשות ניירות ערך, ספי זינגר, הקדיש את דבריו בכנס אלי הורוביץ, לאתגרי שוק ההון בתקופה הקרובה בראשם המלחמה המתנהלת בימים אלו. "בתחילת המערכה הנוכחית האופק שעליו חשבנו היה בעיקר 'שש אחרי המלחמה'. כיום אנחנו מבינים שהאתגר שעשוי לעמוד בפנינו הוא לא רק מה יהיה לאחר המלחמה אלא גם המשך תפקוד ופיתוח שוק ההון תחת מערכה צבאית ממושכת.

הוא בחר לפתוח את דבריו בצד האופטימי. "קשה לאדם שיושב בניו יורק, לחשוב על השקעה במניות חברה ישראלית שחלק מעובדיה אולי אפילו המנכ"ל והיו"ר שלה מגויסים לצבא; קשה לו לחשוב על השקעה במדינה שעל הערים המרכזיות שלה נורו טילים; וקשה לו לחשוב על השקעה בבורסה של מדינה במלחמה. אבל בשוק ההון הישראלי קרה משהו אחר בשבעת החודשים האחרונים. הבורסה ספגה בתחילת המלחמה ירידות משמעותיות אבל אלה נמחקו בתוך מספר שבועות.

רק בחודש האחרון עלה מדד תא 125 ביותר מארבעה אחוזים. הבורסה נפתחה בבוקר ה-8.10 וגם בבוקר שלאחר התקפת הטילים האירנית בחודש שעבר. הבורסה לא נסגרה לדקה אחת לאורך כל חודשי המלחמה.  לא רק שהיא לא נסגרה אלא שבתקופת המלחמה גויסו בבורסה מיליארדים רבים, בחוב ובהון. מתחילת המלחמה גויסו 61.4 מיליארד שקל באג"ח קונצרני 4.9 מיליארד שקל במניות והמירים ועוד 103 מיליארד שקל באג"ח ממשלתי. למרות חששות שהיו לנו בהתחלה, גם כמעט ולא היו הסדרי חוב של חברות בורסאיות בתקופה הזו.  אל תקלו ראש בהישגים האלה.

• המבקר: "דלות העשייה של הממשלה גורמת נזקים לכלכלת ישראל"
• רשות המיסים יוצאת בהליך גילוי מרצון - המטרה: נכסי קריפטו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשק הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן. אני לא מכיר לכך דוגמא נוספת בעולם, ואני לא בטוח שיש עוד הרבה מדינות שהיו עומדות בכך. כמו שאמר לא מזמן ביל אקמן שרכש קרוב לחמישה אחוזים ממניות הבורסה: 'ההשקעה שלי בבורסה בתל אביב היא לא פילנתרופיה... איזו מדינה לא תרצה את מה שיש לישראל אחרי שהיא ראתה את מה שקרה במתקפה האיראנית?'. לפעמים ניסיוננו המר לאורך השנים הוא גם סוד כוחנו". 

עד כאן הצד האופטימי ועכשיו ארצה לדבר קצת על האתגרים שעומדים בפנינו. העבר חשוב ומלמד אותנו על ההישגים עד כה. אבל הוא לא מבטיח שכך יימשך גם בעתיד. העתיד מזמן לנו אתגרים, חדשים, מורכבים ולא פשוטים. אתמקד ממש בקצרה שלושה אתגרים הנוספים שמעסיקים אותנו בימים האלה: אמון הציבור בשוק ההון, שמירת ההתעניינות של המשקיעים הזרים  והשקעות הגופים המוסדיים. 

הנושא הראשון הוא שמירת האמון בשוק ההון. אמון הוא הבריח התיכון של שוק ההון ותפקידנו כרגולטור לשמור עליו. זה אומר להבטיח עד כמה שניתן את רציפות המסחר; להבטיח שכללי המשחק נשמרים בידי כלל השחקנים ולאכוף את הדין במקום בו הוא מופר. דווקא בתקופה הזו הדבר הזה מקבל משנה חשיבות ואנחנו מתמקדים בו ומשקיעים בפיקוח ובאכיפה תשומות משמעותיות.

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הנושא השני הוא ההשתתפות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי. עוד קודם למלחמה חלה ירידה בהשקעות הזרות בישראל. המלחמה האיצה את המגמה הזו. המשקיעים הזרים הוציאו מהבורסה בישראל יותר כ-34 מיליארד שקל (8 במניות, 14 אג"ח ממשלתי, 6 מק"מ ו-5 קונצרני) ומי שספג חלק גדול מהסחורה אלו בעיקר המוסדיים הישראליים.  זאת איננה תופעה מפתיעה. אבל היא דורשת חשיבה ומיקוד שלנו כרגולטורים. היכולת של השוק הישראלי להיות שחקן אטרקטיבי בשוק הבינלאומי קריטית להתפתחותו. משקיעים זרים מביאים אתם, לא רק עוד הון אלא גם ידע, מקצוענות והתמחות שיסייעו לשוק הישראלי להמשיך לצמוח ולהתפתח.  זאת משימה לאומית רחבה. בחלק שלנו – שוק ההון הסחיר- אחד הנושאים שנתמקד בהם הוא השוואת הסטנדרטים הישראליים למקובלות הבינ"ל. 

אנחנו עובדים קשה על כך, ואתן רק שתי דוגמאות לכך: חוק האיגוח שישלים פער גדול בינינו לבין הכלכלות המפותחות ואנחנו עמלים כדי להשלים אותו בזמן הקרוב; נושא נוסף שאנחנו מתניעים בימים אלה הוא הפיכת יום שישי ליום מסחר שגם הוא נועד לקרב אותנו לשווקים העולמיים. השוואת הסטנדרט הישראלי למקובלות הבינ"ל תהיה כוכב הצפון שלנו בתקופה הקרובה בכל הנוגע ליוזמות לפיתוח השוק.

הנושא השלישי שמעסיק אותנו ואגע גם בו רק בנגיעה הוא המוסדיים. אמרתי שהמוסדיים ובעיקר אלו המשקיעים לטווח ארוך ספגו את עיקר הסחורה שמכרו הזרים בחדשים האחרונים. זה מעיד על חשיבות המוסדיים לשוק ההון. אבל גם מאיר את צד הסיכונים. היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים גדל בקצב מסחרר ועומד כיום על כ-2.5 טריליון שקל (ללא קרנות נאמנות). אנחנו צריכים להבטיח את גיוון מקורות האשראי, נזילות הבורסה וגם להישמר ממצב בו המוסדיים יהיו "גדולים" על המשק הישראלי, והשקעות בחברות שאינן חברות ענק יהיו מתחת לרף ההשקעה שלהם. זה אתגר מורכב שגם אליו נידרש להתייחס.